כרוניקה של קריסה

ראשית שנות ה-70: מישהו מספר לאחים מזרחי על יצרנית הלבשה קיקיונית בשוק הכרמל שהגיעה לפשיטת רגל ועומדת למכירה, והמשפחה נכנסת לעסקי האופנה. האח אמנון, שעבד עד אז בשיש וגם היה גזרן ומוכר - ואשר החזיק את המשפחה - רכש את החברה. דני גיהץ, נסים, שלמד בשנקר, עיצב בגדים פשוטים וניהל. האח גבי חי בארה"ב וצביקה היה בגן. אחרי שנתיים קנו האחים נכס בדמי מפתח בנחלת בנימין.

* 1976: האחים מקימים את חברת ראש אינדיאני על שם חבורת ילדים שבה היו חברים בילדותם. את הלוגו צייר אמנון על בסטה בשוק הכרמל.

* 1988: ראש אינדיאני נחשבת לחברת האופנה המובילה בארץ. מזרחי רוכש את החברה הבורסאית טופר, שנקלעה לקשיים. שנה לאחר מכן הוא מעביר אליה את חברת ראש אינדיאני.

* ראשית שנות ה-90: מזרחי מקים את חברת הנדל"ן בר זוהר הרקיע, שרכשה בתחילת 1993 חברת נדל"ן נוספת בשם ארזים עבודות עפר. החברה החזיקה שלושה דונם קרקע בנתניה, שעליהם הוא החל להקים מבנה מסחרי גדול להשכרה, שבין השאר היה צריך לשמש את טופר.

* 1994: מזרחי קונה את טרול ואת רקמה, שני מפעלים לבגדי-ים, ללא בדיקת מאזנים או חובות. טרולו מוצבה כחברת בגדי-ים יוקרתיים, כולל דוכן בגאלרי לפאייט, במחירים תחרותיים לגוטקס. החברה נקנתה לאחר שכבר החל המשבר בענף בגדי הים היוקרתיים.

* 1995: בעקבות נפילת הבורסה מ-93' ותגובות השרשרת שגררה, ובעקבות תחילת המיתון, מכירות בגדי הים נופלות ונכסי הנדל"ן מאבדים מערכם. מזרחי משתק את קו הייצור של בגדי הים ומוכר את ארזים.

* מחצית 1997: כל מה שנותר מטופר הוא חובות של 8.1 מיליון שקל. ההפסדים גורמים לקרע במשפחה. הסכסוך הסוער והמכוער בין מזרחי לארבעת אחיו תופס כותרות בעיתונים וזוכה לכתבות מפורטות השוטחות את הטלנובלה העגומה.

איך סילק מזרחי בעזרת אנשי ביטחון את אחיו מחנויותיהם וממשרדיהם והחליף מנעולים. איך נשא נאום דרמטי לפני העובדים ואמר כי אין להם עבודה כל עוד אחיו לא יתפשרו עימו. "פתאום בא לו השיגעון", הסביר האח דני. נסים מצידו טען שהכל פרץ על רקע בזבזנותם של האחים וההפסדים בחנויות שניהלו, דרישתו לייעול, וחלוקה בלתי מושכלת של מניות ראש אינדיאני בין האחים. הסכסוך הגיע לבורר והסתיים בפשרה עסקית שסימנה את נצחונו. אבל הקרע המשפחתי לא אוחה מעולם.

* דצמבר 1998: הופסק השימוש בשם טופר. מבין 63 חנויות ראש אינדיאני נסגרו עשר, והחנויות הקיימות עברו מגודל ממוצע של 60- 40 מ"ר לגדלים של 150-120 מ"ר.

* 1999: מזרחי פותח מסע פרסום אופטימי, "תמיד אשה", ומצהיר שחזר לשפיות. הוא מצמצם את מספר הסניפים ל-33, ויורד ל-40 עובדים. מחזור הרשת הוא 16.4 מיליון שקל. הרווח: 1.1 מיליון שקל. מזרחי פותח מועדון לקוחות ומדבר על 35 אלף נרשמים ועל יעד של 100 אלף עד סוף אותה שנה - נבואה שכמו רבות אחרות לא הגשימה את עצמה. לתקופה מסוימת נראה היה שהרשת חוזרת לעצמה. היא קבעה קו עיצובי חדש בחנויות, שינתה לוגו והקימה פורטל אופנה בשם "פאשן אין" באינטרנט.

* 2000: עשר חנויות חדשות נפתחות.

* 2002-2001: שנים שנגמרו בהפסדים של קרוב ל-5 מיליון שקל כל אחת. ב-2001 נפתחו שבע חנויות חדשות, אבל ב-2002 נסגרו תשע.

* יולי 2002: ראש אינדיאני עוברת לייצר בסין, מאוחר מדי ומעט מדי.

* אוגוסט 2002: מתפרסם שהחברה עומדת להימכר לפי שווי של 5 מיליון דולר לקבוצת משקיעים בראשות יחיאל שיפר, לשעבר סמנכ"ל ביפנאוטו. העיסקה לא מתממשת.

* מאי 2003: פניות עובדי ראש אינדיאני לבית-המשפט בבקשה למנות מפרק זמני לחברה ממקדות את תשומת הלב בקשיי הרשת, שלה נותרו תשע חנויות בלבד, אחרי שחמש נוספות נסגרו. החובות נאמדים ב-17 מיליון שקל, מתוכם 3.8 מיליון שקל למדינה ולעובדים, 6.3 מיליון לבנקים, בעיקר דיסקונט, ולשאר - 7.2 מיליון.

* יוני 2003: מע"מ מגיש תביעה נגד ראש אינדיאני ובית-המשפט ממנה לה מפרק.