ליזי של פורד

הנרי פורד החל אמנם לייצר מכוניות באופן מסחרי כבר ב-1903, אבל השינוי הגדול מבחינתו יתרחש חמש שנים לאחר מכן, כאשר יציג ב-1908 את ה-T. המכונית הזו, שכונתה גם "ליזי", לא הציגה חידושים מוטוריים חשובים במיוחד, אך הייתה זולה בהרבה מהמתחרים. אבל מה שיסייע ל-T להיכנס בכל זאת לספרי ההיסטוריה הוא דווקא בנייתה על פס ייצור סדרתי - בשיטת הסרט הנע.

שילובו של אותו פס ייצור במערכת, תרם כמובן להאצת הייצור, אפשר בניית כמויות גדולות הרבה יותר מהמקובל, והביא להוזלה משמעותית במחיר הקנייה. ה-T נמכרה תחילה ב-995 דולרים, אך מחירה ירד לקראת סוף דרכה ל-250 בלבד. כדאי רק להזכיר כי הורדת המחיר התאפשרה בין היתר תודות לשימוש במרכיבים זולים יותר מהמקוריים - ריפוד, יחידות תאורה ואפילו סבכת מצנן.

במהלך אותה תקופה הוכיח פורד, כי מבחינה עסקית הוא מהבודדים שעומדים בדבריהם. האיש הבטיח כי אם היקף המכירות יגדל, יוזל הרכב, וקיים זאת שוב ושוב. כך בין היתר נסללה דרכה של ה-T לשנות את העולם. מחיר שווה לכל נפש הפך אותה פופולארית באופן בלתי-נתפס, ודאי עבור אותה תקופה.

ופורד אהב את ה-T. אך הסגידה שלו לדגם הראשון, והרצון לשפרו במקום להחליפו ברכב מודרני וחדש יותר, גרמו לתקופת ייצור מוגזמת – לא פחות מ-20 שנים. ה-A, מחליפה מודרנית בהרבה, הופיעה באיחור רב מאד, יש אומרים רב מדי.

לנהוג ב-T

ושוב כדאי להזכיר. גם בתחילת המאה לא נחשבה ה-T של פורד למכונית מודרנית, או אפילו נאה במיוחד. היא הייתה פשוטה, ספרטנית וכה קשה לנהיגה, עד שבמדינות מסוימות נדרש היה רשיון מיוחד עבורה. ואם זה נראה לכם כהיסטריה מוגזמת, אתם טועים.

כי ה-T הייתה כה בעייתית, עד כי אילו הייתה אלטרנטיבה טובה, איש כנראה לא היה רוכש אותה. קחו למשל את החלפת ההילוכים, נושא כאוב באומה ציונית נטולת קואורדינציה. ל-T היו אמנם רק שני הילוכים, אבל החלפתם נעשתה בעזרת כף רגל ודוושה. לחיצה על דוושת בורר ההילוכים ייצבה הילוך נמוך, במקום כלשהו באמצע שכן לבטח הילוך ביניים, ובהמשך הילוך גבוה יותר.

אבל ראשית היה צורך לבחור בכיוון הנסיעה, וגם זה נעשה בעזרת דוושה. לחיצה אפשרה נסיעה לפנים, משיכה דאגה לנסיעה אחורנית. דוושת המצערת, תאמינו או לא, שלטה גם בבלמים - לחץ כדי להתקדם, הרם כדי לעצור. אבל, כדי לעצור נאלץ הנהג להפעיל בעת ובעונה אחת גם את ידית האטה המיוחדת, זו שעל גלגל ההגה.

אבל מבחינה מכאנית טהורה, הייתה ה-T פשוטה מאד. מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 2.9 ליטר, ייצר הספק מרבי של 20 כ"ס בלבד, שאפשרו בעזרת רוח גב 70 קמ"ש. בלמים הותקנו רק בגלגלים הקדמיים, ואילו מערכת המתלים הייתה גרסה מעודכנת של כרכרה בסיסית - שני קפיצי עלים רוחביים, ללא בולמי זעזועים. אבל בעזרת פשטות זו דאגו פורד ואנשיו לרמת אמינות יוצאת דופן, ועמידות מצוינת בדרכים הלא סלולות של אז.

שמים פס

ליזי אמנם הופיעה לראשונה ב-1908, אבל המהפך האמיתי שחוללה המתין ל-1913. בשנה זו החל כאמור הייצור בשיטת סרט נע. וכדי להעמיד דברים על דיוקם, לא מדובר היה ברעיון של פורד, אלא שניים מעובדיו - צ'רלי סוונסון וצ'רלי סמיט - ששקדו ופיתחו את הרעיון בחופשות ימי ראשון.

הנרי פורד אולי לא היה אדם פתוח, אבל הפגין נכונות מפתיעה לכל רעיון ושינוי שיקדם את ה-T "שלו" לקראת מטרת כיבוש העולם. ואפשר לומר עליו הרבה דברים, את הפוטנציאל תמיד זיהה היטב. כך שאם לפני הרכבת פס הייצור הנע, השלימו במפעל של פורד בניית 7.5 מכוניות בשעה, אחרי שנכנס (ב-1914) הפך המספר ל-146, והשתפר בהמשך תודות למבנה המכונית הפשוט.

אין פלא לכן שה-T שברה ללא קושי את שיאי הייצור והמכירה של תעשיית הרכב העולמית באותן שנים, בדרכה לשיאי כל הזמנים. רוצים מספרים? ב-1915 הייתה המכונית הראשונה לשבור את מחסום מיליון היחידות שנמכרו. בשנת השיא, 1923, יוצרו 2,033,271 מכוניות. עד סוף הייצור ב-1927 ימכרו 16 מיליון מכוניות, שיא בלתי נתפס לתעשיית הרכב של אז.

אז נכון, השיא הזה אמנם נשבר מאוחר יותר על-ידי החיפושית, אך בפרק זמן ארוך בהרבה ובתקופה בה רמת המכירות העולמית הייתה גבוהה משמעותית. אגב, גם טויוטה קורולה מכרה יותר, אך כאן כבר מדובר על מספר דגמים שונים תחת אותו שם.

אבל אין ספק כי המספרים המרשימים ביותר של ליזי, לא ישברו על-ידי אף מכונית בעתיד, אונחנו מוכנים להמר על-כך, כי זה קל. מדובר כמובן בנתח המכירות שלה בשוק העולמי: בין 1918 ל-1922, הייתה ה-T אחראית ליותר מ-50 אחוזים מכלל מכירות הרכב העולמיות!!!

רק שחור

הרצון לייצר מהר כדי להוזיל מחיר ולעמוד בביקוש העצום, הביאו לאחד המשפטים הזכורים ביותר שאמר פורד בהתייחסו ל-T. "אפשר לקבל אותה בכל צבע, ובלבד שיהיה שחור". ואכן, בשנים הראשונות לייצור הסדרתי, ניתן היה לרכוש את ה-T רק בגוון זה.

הסיבה הייתה פשוטה למדי: הצבע הזה נקרא "שחור אמייל יפן", והיה היחיד שניתן היה לייבשו במהירות מספקת עבור קצב הייצור המהיר. אבל לפני כן, בשנותיה הראשונות של ליזי, היו בנמצא גם גוונים נוספים. וחוץ מזה, גם לקראת סוף דרכה ב-1926, ניתן היה להזמין גוונים שונים, תודות לתהליך צביעה חדש.

ואם כבר תהליכים חדשים, כדאי להזכיר כי פורד הציג למעשה גם את יסודות שיטת הייצור המכונה היום "בדיוק בזמן", כאשר החלקים אינם ממתינים במחסן, אלא מגיעים בדיוק בזמן לייצור והרכבה. על רעיון מכירת המכונית בתשלומים כבר קראתם כנראה, אך מה על "תשלום בחזרה"? פורד הבטיח לכל לקוחותיו עוד ב-1915, החזר בסך 50 דולרים אם יימכרו יותר מ-300,000 מכוניות.