כוכבות יש רק בשמיים

במתחם אולפני הוליווד בגן עדן היתה היום חגיגה גדולה כשמבעד לשערים הופיעה גזרתה המלכותית של קתרין הפבורן. בילי ווילדר ניגש ונשק לידה באבירות ייקית, המפרי בוגארט הרים כוס ברכה לכבודה, מחייך את חיוכו המוכר, גרגורי פק, עדיין מעט מבולבל מאחר ולא הספיק להתאקלם, הזמין אותה פנימה, ג'ימי סטוארט נשק ללחיה, קרי גראנט קרא לה "אדמונית" וטפח על לחיה - אבל עיניה היו נעוצות כל הזמן בגבר הנמוך והמחוספס למראה שהמתין לה בשקט מאחוריהם. אחרי 36 שנה נפלו ספנסר טרייסי וקתרין הפבורן זה לזרועותיו של זה ותם ונשלם סבל ציפייתם. ובעוד הענקים חוגגים להם בהוליווד הזוהרת של מעלה, נאמר אנו כמה מילות פרידה לגברת הראשונה של הקולנוע ולאחת הנשים הדעתניות ביותר שידעה הוליווד מעודה.

הפבורן נולדה ב-12 למאי, 1907, בת 96 היתה במותה. בין השנים הללו הספיקה לזכות בארבעה פרסי אוסקר, להיות מועמדת לשמונה נוספים ולככב בכמה מהסרטים שהגדירו את תור הזהב ההוליוודי, כמו "סיפור פילדלפיה" עם קרי גראנט וג'ימי סטוארט.

אביה היה רופא ואימה היתה סופרג'יסטית לוחמנית שהחדירה בביתה עוד בעריסה את חשיבותו של שוויון הזכויות ואת התודעה הפמיניסטית. "אני מאמינה שאני גם אישיות וגם שחקנית," אמרה הפבורן, "אם את רק שחקנית ולא אישיות, לעולם לא תוכלי להיות כוכבת". והיא אכן היתה. הוואספית מקוניטיקט, עם הקול המאנפף שנדמה היה שבוקע תמיד מתוך אפה המופנה מעלה, המבטא האריסטוקרטי והאינטילינציה המובהקת, הצליחה להציב לאולפני RKO דרישות שכר מסמרות שער אחרי הלהיט הראשון שבו כיכבה, ב-Bill of Divorcement,1932, והם הסכימו, אלא מה. "לא הייתי צריכה את הכסף" אמרה באחד מהראיונות המועטים שערכה, "הם היו צריכים לדעת שהוא מגיע לי".

הפבורן המשיכה להתעלם מחוקי הכוכבות הקדושים. היא סירבה להתאפר, להתלבש כראוי למעמדה, להצטלם או להיות נחמדה עבור העיתונאים והקהל. גישתה המתנשאת פגעה בהצלחתה ובין השנים 35-38 כמעט כל סרט שהשתתפה בו נכשל בקופות. הכינוי שהוצמד לה באותה תקופה היה "רעל קופתי" והיא חזרה לברודווי, שם החלה את דרכה. לאחר שכיכבה במחזה "סיפור פילדלפיה" וזכתה בתשואות סוערות החליטה להוריד את הוליווד לברכיה, רכשה את זכויות ההסרטה והפיקה את הסרט בשנת 1940, זכתה למועמדותה השלישית לאוסקר וחזרה למעמדה הקודם. הסרט הבא שלה הפגיש אותה עם הגבר של חייה, ספנסר טרייסי. כשנפגשו אמרה קתרין, בקולה היחודי, "אני חוששת שאני מעט גבוהה עבורך, מר טרייסי", "אל תדאגי קייט", אמר ג'וזף מנקייביץ, הבמאי, "הוא כבר ידאג להוריד אותך לגובה המתאים".

טוסטים שרופים

"אשת השנה" היה דרמה קומית שעסקה בישירות האופיינית להפבורן בפערי המינים, כשהיא מגלמת את תפקידה של עיתונאית מצליחה ועסוקה הנישאת לעיתונאי ספורט שולי. הפבורן המתנשאת והנוירוטית וטרייסי ההחלטי וקר הרוח הציתו את המסך בדיון סוער על מעמד האשה, אימהות מול קריירה וקשייו של הבישול הביתי, כשהעיתונאית הקרייריסטית חוזרת בתשובה ומנסה להכין לבעלה הזועף ארוחת בוקר כהלכתה, מעיפה טוסטים שרופים סביב, מעלה את מכונת הפנקייקס בעשן ומניחה לקפה לגלוש ולכבות את האש. אבל האש בין הזוג הזה לא כבתה ופרנסה שמונה סרטים נוספים במשך 25 השנים הבאות הם ניהלו רומן סוער וארוך שזיעזע את שמרני הוליווד, לאור העובדה שטרייסי הקתולי מעולם לא התגרש מאשתו. הפבורן, שנישאה בעבר, לא הקדישה למוסד הנישואין חשיבות רבה. כשנשאלה על דעתה בנושא אמרה ששחקנים אינם צריכים להינשא, בשל האופי התובעני של עבודתם. "בסופו של דבר אחד מבני הזוג הופך אומלל והחיים קצרים מידי לאומללות". ב-1967 עשתה הפבורן את סרטה האחרון עם טרייסי והאחרון שהוא עשה אי פעם, "נחש מי בא לסעוד". טרייסי הלך לעולמו שבועות ספורים לאחר השלמת הסרט והפבורן זכתה באוסקר השני שלה. היא המשיכה הלאה וזכתה בשני אוסקרים נוספים, על "אריה בחורף" (1968) ו"האגם המוזהב" (1981).

מותה של הפבורן ומותו של גרגורי פק לפני כשבועיים מסמנים את סופו של עידן, הם היו, בפראפרזה על שייקספיר ו"הנץ ממלטה", החומר שממנו עשויים חלומות, גדולים מהחיים. אז נכון שקירק דאגלס עשה סרט חדש עם בנו ולורן בקול עוד מחכה לבוגארט, אבל תור הזהב של הוליווד דעך ונעלם, וכעת עוזבים אחרוני משתתפיו את החיים בכדי להצטרף לחבריהם. מותה של הפבורן חותם את מותה של הכוכבת שהיא גם אישיות וגם שחקנית ומותיר אחריה שחקניות רבות, אך אף לא כוכבת אחת. היא היתה דעתנית ללא פשרות, גבוהה יותר משותפה הקבוע (איפה תמצאו היום שחקן שמוכן לזה, כשטום קרוז נועל נעלי עקב?) אינטיליגנטית בדיוק כמו ואולי אף יותר מהגברים עמם עבדה, שטוחת חזה וצנומה, בעלת קול מאנפף ואווירת אריסטוקרטיות קרירה ובלתי חדירה, לב עצום ותשוקה עזה למקצוע שלה, שבעיניה היה תמיד ומעל לכל, אמנות.