גיוס הטכנולוגיה למלחמה בטרור

אירועי ה-11 בספטמבר יצרו דילמה במדינות המערב, והיא: כיצד ניתן לקיים את עקרונות הדמוקרטיה, דהיינו – תנועה חופשית של סחורות, בני אדם, רעיונות ומסרים – ובד בבד להגן על האזרחים.

אחד הפתרונות המועלים לדילמה זו טמון בתחום גיוס אמצעי הטכנולוגיה הקיימים ופיתוח אמצעים חדשים. זאת, כדי לייצר מערכת שתגן על האזרחים, אך תאפשר בו זמנית מערכת חיים נורמלית ככל האפשר.

החל מ-2002 הקציב הקונגרס האמריקני לתחום זה סכומי עתק המיועדים לפיתוח טכנולוגיות חדשות והתאמה של טכנולוגיות קיימות לצורך הקטנה ומניעה של איומי הטרור. התחום החדש נקרא Homeland Security. החלטת הקונגרס האמריקני יוצרת עבור ישראל הזדמנות עסקית. ישראל, בתור מדינה הנמצאת תחת איום כבר 56 שנה, פיתחה במשך השנים טכנולוגיות המיועדות לסכל ולמנוע פעילות טרור.

בישראל פועלות כיום כ-150 חברות, אשר עיסוקן הוא פיתוח טכנולוגיה העוסקת במניעת סוגים שונים של טרור. אבקש להציג להלן את החברות, סוגי האיומים והטכנולוגיות החדשניות המפותחות כיום. שדה התעופה, בהיותן מתקן רגיש המשנע עשרות אלפי איש, ישמש כמשל לתמצות בעיית הטרור – שמירה על אורח חיים נורמלי ככל שניתן בשילוב מתן תחושת ביטחון לאזרחים.

מודיעין - השלב המקדמי

הטכנולוגיות המשמשות למניעת ניסיון הפגיעה בהתהוותו ועצירתו עוד בשלבי התכנון.

<B>איסוף</B> - בשלב האיסוף משתתפים אמצעים טכניים המאפשרים קליטה, האזנה, אגירה ואחזור של כל סוגי המסרים האלקטרוניים, כגון דואר אלקטרוני, שיחות טלפון קווי, סלולרי, הודעות SMS וכו'. אמצעי מודיעין אלו מחייבים שיתוף פעולה עם חברות טלפון מקומיות או אמצעי האזנה לרשתות זרות. בידי המודיעין הישראלי קיימים אמצעי האזנה משוכללים. החברות הישראליות שעוסקות בנושא זה הן – ורינט ונייס.

<B>איתור חריגות בתחום הטלקום</B> - איתור שינוי דפוסי פעילות חריגה בשיחות הבינלאומיות. כך, לדוגמה, אם חלה עלייה פתאומית בשיחות שבין ג'בוטי לבוסטון, ישנן מערכות המסוגלות להתריע על כך. חברה ישראלית: אי.סי.טל.

<B>ניתוח מידע רציף</B> - לאחר שהמידע מגיע בצורה גולמית יש צורך לנתחו. בשלב הראשון יש לצבור את המידע בצורה דיגיטלית. לאחר הצבירה יש אפשרות לעבדו. כיום יש פילטרים שונים הבנויים על איתור וניתוח סמנטי של ידיעות, ניתוח פילטרים של מילים מסוימות, ניתוח תבנית לוגי, זיהוי דפוס סמנטי אופייני וכו'. חברות ישראליות: בנטר וטקסטולוג'י.

<B>איתור חוקתיות וקשרים</B> - כמויות המידע הנאגרות הנן אדירות ואין ביכולתו של אדם לנתחם. לצורך כך פותחו תוכנות המוצאות קשרים על-פי חוקיות מסוימת על בסיס בינה מלאכותית. חברה ישראלית: קליר-פורסט.

<B>איתור ומעקב אחר הדובר</B> - במידה שהגוף מסומן נעשים תהליכי האזנה ועקיבה מתמדת. מכשירי DSP מזהים את הדובר. הניטור והמעקב נעשים על-פי הדובר. חברה ישראלית: פרסיי.

<B>כספים</B> - הטרור נזקק למימון. כיום יש מערכות המגלות תנועות חריגות בחשבונות הבנקים, כגון תנועות בלתי-מוסברות היכולות להעיד על פעילות לא-חוקית. חברה ישראלית: אקטימייז.

הפעילות בשטח

הגנה על המסלול העובר בתוך שדה התעופה.

<B>סינון</B>- המערכת עוצרת את הנכנסים ובודקת אותם. כדי שמערכת הסינון תעבוד מהר יותר יש צורך להפריד בין מורשים, כאלה הנמצאים במתקן בצורה קבועה, לבין מזדמנים. הקבועים מקבלים אמצעי זיהוי, כגון תעודות, כרטיסים חכמים, מערכות אלקטרוניות על גבי המכוניות המזהות את המורשה ואוגרות את פרטיו. חברות ישראליות: איתוראן (פסקל).

<B>בדיקה ואימות לעובדים מורשים למקומות רגישים</B> - במקומות רגישים ביטחונית ישנה חשיבות ראשונה במעלה לזיהוי האדם. במקומות אלו לא נסתפק בתעודות, אלא נשתמש במערכות ביומטריות, מערכות המבוססות על תכונות פיזיולוגיות חד-ערכיות האופייניות לאותו אדם בלבד. המערכת הביומטרית המוכרת לנו היא טביעת האגודל, אולם יש שימוש גם בקרנית העין או חתימת הקול.

השימוש באמצעים ביומטריים אינו נפוץ עדיין בצורה רחבה, משום שאין עדיין טכנולוגיה המכסה את כל המקרים. כמו-כן, מערכת ביומטרית הנה השוואתית ומחייבת דגימה מאוכלוסיית היעד. חברות ישראליות: מייט ואנוקטון.

<B>אימות לעובדים מזדמנים</B> - טכנולוגיות לזיהוי ודאי ולמניעת זיופים. זיהוי האדם לפי תעודת הזיהוי מאפשר גישה לאזורים מורשים ולמעבר הגבול, אולם יש לוודא שהמסמכים שבהם משתמשים הם אכן אותנטיים. זיהוי ומניעת זיופים נעשה באמצעות זיהוי דיו, נייר, נעילת מסמך, קידוד ואבטחת כרטיסים, ובחינת מרכיביו הכימיים של המסמך. במעבר הגבול משתמשים בזיהוי ביומטרי על-ידי דגימה מוקדמת. חברות ישראליות: פיטקיט, קורל, אינקשור וסקיוסיסטמס.

<B>מעקב ואיתור אחרי סחורה או מורשה</B> - בשטח גדול כמו שדה תעופה חשיבות מעקב בזמן אמת אחר מורשה שקיבל הרשאה גישה לסחורה או מטען רגיש. דבר זה יכול להיעשות בקלות במספר אופנים על-ידי תגי אינפרא או תגי RF שמחירם כיום הוזל מאוד. חברה ישראלית: מיליטק.

<B>מעקב אחר לא מורשים</B> - המעקב נעשה בדרך כלל על-ידי מצלמות הפזורות בשטח, כאשר המידע שנאסף מגיע לחדרי הבקרה והשליטה. מערכות אלו כוללות מערכות CCTV, טלוויזיה במעגל סגור, עיבוד וניתוח תמונה המזהות תנועה חריגה ועוקבות אחר האובייקט. המידע המתקבל מהשטח נשמר על מערכות הקלטה, מעובד, מאוחזר ומנותח בזמן אמת. מערכות: נייס, ורינט, אי.או.אימג', עוז-ויז'ן.

<B>זיהוי החדרה של חומרים מסוכנים על-ידי לא מורשים </B> - זיהוי התקפות חומרים ביולוגיים זיהום והאוויר, חומרי נפץ וחומרים כימיים. ההתקדמות בשטחים אלו משמעותית בעיקר בקרב מוסדות אקדמיים וחברות ביוטכנולוגיה. חלק מהפתרונות כוללים מערכות תרמיות לזיהוי חום גוף, מערכות שיקוף של חומרי נפץ ונשק. בחזית הטכנולוגיה קיימים פיתוחים המכונים "סניפרים", או "רחרחנים", המיועדים לחקות את יכולות כלבי הגישוש ברגישות גבוהה בהרבה. חברות ישראליות: אי.איי, מסטק וברקל.

בנוסף המלחמה בלוחמה הלא-קונבנציונאלית הובילה לפיתוחים בתחום טיהור מפני חומרים רעילים במים ובאוויר ופיתוח נוגדנים ותכשירים נגד התקפות ביולוגיות. חברה ישראלית: אטוקס-ביו.

<B>אמצעי הגנה פיזיים</B> - מניעת כניסה לשטח שמור מלווה בטכנולוגיות המאתרות ומונעות את חדירתם של גורמים עוינים. גדר היקפית בעלת סנסורים אופטיים, על בסיס משקל או תנועה, מצלמות חכמות העוקבות אחר תנועה או מערכות תרמיות המזהות חום – מוצבים לאורך אותם שטחים מגודרים המבקשים להתריע מפני איום ממשי. האמצעים: עורב, טרנס מערכות, אלקטרוניקס-ליין, דיפנס.

כיום נמצאים מחירי המצלמות בירידה, אולם כשטכנולוגיית ה-COMS תיכנס לייצור – מצלמה על שבב המיוצרת בייצור המוני – אז יצנחו המחירים בצורה משמעותית. יכולת העיבוד של מצלמה זו גדולה, וברשתות IP ניתן יהיה בעתיד הקרוב לכסות שטחי ענק בעלות נמוכה.