המדריך לשעמום

מפלס המחשוף: "המדריך להתאהבות", ערוץ YTV, 21:00

גבירותיי ורבותיי, יש לנו מנצחת. תוכנית הקיץ "המדריך להתאהבות" זוכה השנה בקטגוריית "האיומה מכולן", "המביכה מכולן", "נולדה מתה יותר מכולן" ופרס מיוחד למנחה, נועה תשבי, על מפעל חיים בהליכי פירוק וכינוס נכסים.

שלא נגזים? לרגע לא. "המדריך להתאהבות" הוא הפקה טיפוסית ל-YTV, להלן אולפן ובו ערימת אורחים המקיימים קשרי סאדו-מאזו עם השפה העברית, מנהלים דיונים על, לייק, כאילו, סקס? כאילו, יש עוד משהו ביקום? תוך שהקריטריון ההישגי היחיד התקף בעולמם הוא מפלס הציצים אליו הצליחה מאן-דהיא להגיע במאמצים כבירים ולאחר 40 שכיבות פוש-אפ.

נועה תשבי, המאמא-בובע הגדולה של התוכנית, חזרה אלינו עם שיער מנופח, ליפ גלוס ומבט רושף של "לעולם כבר לא אכבוש את הוליווד" ונראית כיום כשימורי-נועה-תשבי – גירסה מצונצנת, כבושה ומעט ירקרקה של משהו שהיה פעם עסיסי, מבטיח ומלא סקס-אפיל. במרכז התוכנית: סידרת דייטים מתים למדי אליהם יוצאת נערה בשם מיכל כרמי, המונצחים ואז מנותחים פתולוגית בידי הצוות באולפן, הכולל פסיכולוג, מומחית לשפת-גוף וגם את מושיק גלאמין וגיל זהר, המוגדרים כ"יועצי אהבה", להלן חברים של אנשי ההפקה ומי שבמקרה תועים קצת במסדרונות הערוץ.

אותה מיכל כרמי, לא נעים לומר, נראית כבת 15 וקצת, גם היא בליפ-גלוס מושלם, יכולת מילולית של פואד בשנתו והמון, אבל המון, שיניים. ה"דייט" אותו היא מנהלת עם איזה אומלל נראה כה מאולץ, מבוים ועלוב, עד שאין ברירה אלא להיזכר באותם מדריכי וידאו ביתיים המופצים בקלטות לשיפור חיי האהבה האנאלית שלכם, או מה. הזוג מבצע - הפרשנים באולפן מסבירים. למיכל גם לא איכפת כשהדייט שלה מביא לה, במתנה, אלה גדולה, המייצגת, לדבריו, את הצד האלים שבו. "סבבה, אלימות", היא מרחפת. "אם אתה רוצה אלימות, שיהיה אלימות". איך אומרים? קידס טודיי.

תוך כדי הדייט - וכדי לסבך את הפורמט הלא-קיים אפילו יותר - נעזרים שני האומללים בעצותיה של ניצולת הטלנובלות יעל דואני - גם היא התייצבה לצילומים עם אינטונציה של טוויטי ומחשוף בסדר-גודל חוצה ישראל.

התוצאה העילגת, הגסה והמביכה היא היפוכה הגמור של "דאבל דייט", תוכנית דיסקציית הדייטים של "ביפ" - כולה שנינות, קצב וגרוב. אבל "המדריך להתאהבות" היא המיטב שבעולמם של צופי YTV הפעוטים - עולם שבו סקס מזוגג-מבט הוא הסחורה המוצעת היחידה, והיא מבטיחה להביא אתכם לכל מקום, כלומר לשום מקום. אבל למה לכעוס? ככל שיהיו יותר מהם, יישאר יותר מקום פנוי לנו במקומות הטובים באמת, אלה שדורשים, כאילו, ממש כישורים.

כדור שינה: "על הכוונת", ערוץ 1, 22:30

ביטחון זה דבר מרדים. בעיקר כשהרמטכ"ל נראה כרואה חשבון בעיצומה של שנת-הצהריים ומדבר כמי שמקריא למצלמה טבלאות אקסל, והכל - כולל האיום האיראני, גדר ההפרדה, האסירים הפלסטינים והפוליטיזציה של הצבא - נלעס כבר בכל מזנוני הטלוויזיה הקיימים.

רבע שעה לתוך "על הכוונת", מגזין חדש על - פיהוק פיהוק - נושאי ביטחון והסביבה, הייתי משוכנע שחלפו שעתיים. הביטחון, אני מניח, אכן זקוק לקצת יחסי ציבור בימים אלה עם כל החד-הוריות, הישישים העיראקים וההודנה שתופסים אט-אט את מקומו, אבל בסופו של יום עבודה, עם רמטכ"ל שהוא הכל מלבד בוגי ואבן שהיא הכל מלבד גאולה, לא נותר אלא לתפוס את עצמך מנמנם מול "על הכוונת". האם שלי יחימוביץ' לא יכולה היתה לתת פייט ראוי יותר לבוגי וגם בשעה סבירה יותר ובמחיר מוזל? מתערבים שכן.

צריך להגיד:

*לערוץ המוזיקה 24: נחמד ונעים וכיף וחשוב שאתם שם. עכשיו לגבי הלוגו והגרפיקה האפרורית כולה; מה יהיה?

*שסופרמן מגיע היום לישראל (בכסא גלגלים, אבל מגיע). תעבירו.