אתם בלחץ? בולעים כדור ונרגעים

המצב הכלכלי הרעוע ולחצים שונים אחרים עמם נתקל הישראלי הממוצע מדי יום כמעט, גורמים ללחצים. כשלחצים אלו אינם חמורים, עוד אפשר להתמודד עמם בעצמנו, אולם כאשר אנחנו סובלים מחרדות אנחנו עלולים לסבול מתופעות רבות, החל בעצבנות, דאגה ונדודי שינה, עבור לכאבי ראש, דופק מהיר, מתח שרירים מוגבר, כאבי בטן, שלשולים ועצירות, וכלה בחוסר יכולת מוחלט לתפקד.

אז אם אתם מתקשים להירדם בלילה, מזיעים יותר מהרגיל, סובלים מכאבי ראש, מקושי להתרכז וחשים דפיקות לב ולחץ בחזה, ייתכן שכמו רבים אחרים, גם אתם סובלים מחרדה ודיכאון בעקבות המצב.

אז מה עושים? את המציאות, כמובן, לא תוכלו לשנות. אבל על הקושי הנפשי אפשר בהחלט להקל, באמצעות תרופות שונות, הן קונבנציונליות והן אלטרנטיביות, שיכולות להפחית את המתח והחרדה.

תרופות קונבנציונליות

כל התרופות שמיועדות להרגיע ולהקל על חרדות ודכאונות מחייבות מרשם רופא. התרופות הללו, מדגיש פרופ' אהוד קליין, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב"ם, ניתנות בדרך כלל כאשר החרדה והדיכאון נמשכים זמן רב. "עם זאת, הגישה היום היא שיש להקדים לטיפול התרופתי טיפול פסיכותרפי ושיחות עם רופא". התרופות הללו מתחלקות לשלוש קבוצות עיקריות:

<b>תרופות נוגדות חרדה</B>. מדובר בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, כמו ואליום או ואבן, המדכאות את הפעילות במוח השולטת ברגשות, בולמות מעבר של אימפולסים חשמליים, ובכך מונעות פעילות יתר במוח, שגורמת לחרדה. התוצאה היא הרגעה ובלימת תחושות של אי שקט. התרופות הללו ניתנות בטבליות או בכמוסות, והשפעתן כמעט מיידית. עם זאת, הן משפיעות לשעות ספורות בלבד, וברגע שהשפעתן פגה הסימפטומים האופייניים חוזרים. לכן יש ליטול שוב את התרופה.

הבנזודיאזפינים נחשבים לבטוחים, אולם בשימוש לטווח ארוך הם עלולים לגרום להתמכרות פסיכולוגית וגופנית. לכן נהוג לתת אותם להקלה זמנית בלבד ולתקופות של לא יותר משבועיים. כמו כן, רוב התרופות הללו מרדימות, ולעתים הן עלולות לגרום לסחרחורת ושיכחה. בשל כך לא מומלץ לקחת אותן לפני נהיגה או כאשר מפעילים מכשירים מסוכנים.

<b>תרופות לשיפור השינה</B>. קבוצת התרופות הללו מיועדת בעיקר לאנשים שמתקשים להירדם או שסובלים מנדודי שינה בשל מתח. פרופ' קליין: "תרופות אלה, שעימן נמנות תרופות כמו אינובן (המוכרת בארץ בשם נוקטורנו) או סטילנוקס, מתערבות בפעילות המערכות הכימיות במוח שקשורות לבקרת השינה, ומביאות לירידה בפעילות מערכת העצבים".

גם כאן, כמו בתרופות מהקבוצה הראשונה, השימוש חייב להיות בהשגחת רופא ולא במשך זמן רב מדי, בשל הסכנה לפתח התמכרות. שימוש ממושך אף עלול לגרום לתופעה ההפוכה, ולפגום בשינה במקום להיטיב עמה.

<b>תרופות נוגדות דיכאון וחרדה</B>. קבוצת תרופות זו מתאימה למצבים של חרדה מתמשכת המלווה בדיכאון, תחושות של ייאוש, עייפות, חוסר תיאבון, הפרעות בשינה ועוד. מדובר בקבוצת תרופות הנקראת SSRI, שהפכו בשנים האחרונות פופולריות ביותר, והן כוללות פרוזאק, פרוקסט, סרוקסט ועוד.

פרופ' קליין: "עיקר הפעילות של התרופות הללו מבוססת על חסימת הספיגה של הסרוטונין, חומר כימי שבין היתר אחראי על מצב הרוח והאיזון הנפשי. כתוצאה מכך נשאר הסרוטונין זמן רב יותר במוח, יוצר תחושה טובה יותר ומונע תחושות של פחד ובהלה. השפעתן של התרופות הללו אינה מיידית, ובאה לידי ביטוי רק לאחר מספר שבועות".

התרופות נחשבות ליעילות, והן מאפשרות למטופלים רבים לחזור לתפקוד מלא. תופעות הלוואי שלהן מעטות, אך לעתים הן עלולות לגרום לבחילות, הקאות, כאבי ראש, נמנום והפרעה בתפקוד המיני.

צמחי מרפא

לא מעט צמחי מרפא מרגיעים חרדות ומדכאים התרגשות, רוגז וחוסר מנוחה, לא פחות מתרופות פסיכיאטריות, בעיקר במקרים קלים יחסית.

"היות שלרוב צמחי המרפא יש פחות תופעות לוואי, אני ממליץ ליטול אותם לפני שפונים לתרופות פסיכיאטריות", אומר ד"ר מאיר וינקלר, מומחה לרפואה פנימית וצמחי מרפא. "עם זאת, רצוי להתייעץ עם איש מקצוע לפני שמתחילים בכך".

התרופות, שאינן מחייבות מרשם רופא, נמכרות בדרך כלל בכמוסות או באבקה להכנת תה. בעיקרון, אומר ד"ר וינקלר, עדיף לצרוך את התרופות הללו באבקה, משום שכך הריכוז אינו גבוה מדי. כדי להכין תה יש להשרות כפית מלאה אבקה של אחד הצמחים או תערובת של ארבעה מהם (רבע כפית מכל צמח) בספל מים רותחים ולשתות חם. ככלל, המינון המומלץ הוא בין 2 ל-3 גרם ביום, וההשפעה המקלה, אומר ד"ר וינקלר, תורגש בתוך 20 עד 40 דקות.

<b>פסיפלורה (שעוונית)</B>. צמח שמקורו באמריקה הדרומית ועליו היבשים משמשים להרגעה וטיפול בהפרעות שינה. השימוש הוא באמצעות חליטת תה, או בתמציות אלכוהוליות. "הפסיפלורה מרגיעה פעילות יתר של מערכת העצבים המרכזית ומפחיתה יתר לחץ דם ודופק מהיר", אומר ד"ר וינקלר. "זאת בעיקר בזכות חומרים נוגדי התכווצויות ועוויתות שרירים שנמצאים בה, מה שמשפיע לטובה גם על כלי הדם ומערכת העיכול. היות שהפסיפלורה לא מרדימה, היא טובה לשימוש גם בשעות היום".

<b>קמומיל (בבונג)</B>. הקמומיל מוכר היטב ברפואה העממית, ונחשב לבעל השפעה מרגיעה ויעיל נגד נדודי שינה, חלומות רעים, התרגשות יתר ועוויתות. השימוש בו הוא באמצעות תה בבונג, המופק מפרחים מיובשים של הצמח.

<b>ולריאן</B>. הוולריאן נודע לאורך ההיסטוריה כמרגיע ובעל השפעה היפנוטית ומרדימה. עד להופעת סמי ההרגעה המודרניים נעשה בו שימוש נרחב, בעיקר להתגברות על חרדות ונדודי שינה. ד"ר וינקלר: "הצמח הזה מכונה 'ואליום טבעי', משום שכמו הוואליום, הוא מרגיע את מערכת העצבים, משכך פחדים, משקיט כאבים, מפיג רעד ועוויתות ועוד". בניגוד לוואליום ולתרופות אחרות מקבוצת הבנזודיאזפינים, אין סכנת התמכרות לוולריאן, אולם לדברי ד"ר וינקלר, יש לצמח השפעות מרדימות, ולכן לא מומלץ ליטול אותו במשך היום.

<b>כישות</B>. צמח שמשמש בתעשיית הבירה, ובעבר נהגו להרגיע איתו ילדים שסבלו מסיוטים. ד"ר וינקלר: "הכישות מכיל אסטרוגן צמחי (פיטואסטרוגן) החזק ביותר המוכר בטבע, ולכן הוא משמש גם לטיפול בבעיות גיל המעבר ובמצבי אי שקט הנובעים ממנו. במחקרים שנערכו בגרמניה ואוסטריה נתנו לנבדקים תערובות של כישות או כישות וולריאן, ולחלופין, אחת מנגזרות הוואליום. לאחר מכן בדקו את שנתם במעבדת שינה. למחרת בבוקר אף ערכו להם בדיקות פסיכומוטוריות כדי לבדוק אם ביצועיהם נפגעו. מהמחקר עלה שתערובות הכישות או הכישות והוולריאן שיפרו מאוד את איכות השינה, לא פחות מהוואליום, אך בניגוד לוואליום, לא גרמו ל'הנג אובר', אטיות או קושי בריכוז".

בשל העובדה שהוא מכיל פיטואסטרוגנים, השימוש בצמח לא מומלץ לגברים בגיל מבוגר, שחלה אצלם ירידה בהורמונים הגבריים. אבל אצל גברים שמאוזנים מבחינה הורמונלית לא תהיה לצמח כל השפעה, ואפשר ליטול אותו ללא חשש.

<b>עוזרר</B>. משמש להרגעת דופק מהיר ולטיפול בתעוקת לב ויתר לחץ דם. ד"ר וינקלר: "פעילותו של העוזרר דומה לזו של הפסיפלורה, משום שגם הוא מכיל חומרים נוגדי התכווצויות ועוויתות שרירים".

פרחי באך

דרך נוספת להרגיע חרדות היא באמצעות תמציות פרחי באך, שכמה מהן מיועדות לטיפול בחרדה ודיכאון. את רובן אפשר לרכוש ללא מרשם, בכל בית מרקחת.

<b>רסקיו רמדי ("תרופת הצלה")</B>. תמצית המשמשת כלי עזר במצבים של טראומה, סטרס, חרדה, הלם והיסטריה. התמצית, מסבירה ד"ר אביטל סבג-חורש, מומחית לנטורופתיה, מורכבת מחמישה צמחים: 'כוכב בית לחם' המשמש לטיפול כנגד הלם, 'ורד הסלע' כנגד אימה ופאניקה, 'אל תיגע בי' כנגד לחצים נפשיים ומתיחות, דובדבן כנגד דיכאון וזלזלת כנגד הניתוק מהגוף לפני התעלפות או אובדן הכרה. התמצית בטוחה לשימוש ונטולת תופעות לוואי. מומלץ להשתמש בה בימים קשים במיוחד, ולשאת אותה בארנק כעזרה ראשונה. בשעת הצורך מטפטפים ישירות על הלשון או מוהלים ארבע טיפות במים ושותים. לילדים יש לשים רק שתי טיפות.

<b>היפריקום (פרע)</B>. ד"ר סבג-חורש: "מחקרים רבים מצאו שההיפריקום הוא אחד הצמחים היעילים לטיפול בדיכאון קל ובינוני. החומר הפעיל בצמח פועל כמו הפרוזאק ונגזרותיו, ומעלה את רמת הסרוטונין במוח. תמצית ההיפריקום אסורה לשימוש לאנשים שנוטלים תרופות פסיכיאטריות, ולכן היא נמכרת רק עם מרשם רופא".

<b>חרדל</B>. תמצית המתאימה לטיפול במצבים של ייאוש קשה ועמוק. כאשר מטופל מתאר גלי מלנכוליה חוזרים ונשנים ותחושה של ענן שחור שמסלק את השמחה מחייו, החרדל עשוי להיטיב עמו ולסייע להשגת שלוות נפש.

<b>ערמון אדום</B>. גם למי שחרדים לגורל יקיריהם ולא לעצמם יש פתרון: תמצית ערמון אדום. התמצית יעילה גם לאנשים שנקלעו למצוקה בעקבות אסון שאירע בארץ או בעולם משום שהם מזדהים עם הסובלים.