הראשון בכוכבים
התגלה כוכב הלכת העתיק ביותר ביקום (בינתיים), ונמצאה דרך זולה להפקת מימן: מבזקי מדע / תכנית מספר 72
גילוי כוכב הלכת העתיק ביותר הידוע עד כה, מלמד על תהליכי ההיווצרות של כוכבי לכת.
אסטרונומים מאוניברסיטת פנסילבניה גילו כוכב לכת חדש בגלקסיית שביל החלב, המקיף זוג גופים. אחד הגופים הוא פולסאר – כוכב נויטרונים שמסתובב סביב צירו מהר מאוד, כמאה פעמים בשנייה, ושולח אלינו פולסים של קרינת רדיו (זה מה שנשאר מחלק מהסופר נובות); והגוף השני שכוכב הלכת מקיף הוא ננס לבן, שהוא שלב המוות של כוכב קל יחסית, כמו השמש שלנו.
כוכב הלכת שהתגלה הוא בעל מסה של פי 2.5 מצדק, שהוא כוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש שלנו. הכוכב, המרוחק מאיתנו אלפי שנות אור, נמצא בתוך צביר כוכבים כדורי בן 13 מיליארד שנים (!!!), המכונה M4. זהו כוכב הלכת העתיק ביותר שנתגלה עד כה.
חומרים כבדים נחשבים חיוניים לתהליך ההיווצרות של כוכבי הלכת, ומשמשים בהם כמעין לבֵנים, כמו בכדור הארץ למשל. צבירי כוכבים כדוריים הם בעלי ריכוז נמוך מאוד של חומרים כבדים, זאת מכיוון שהם נוצרו בשלב מוקדם מאוד בחיי היקום, שבו לא היו עדיין חומרים כבדים. כמות המתכת בצביר M4 כולו היא רק חמישה אחוזים מזו אשר על השמש שלנו. מעובדה זו ניתן להסיק שכוכב הלכת שהתגלה נוצר בשלב מוקדם מאוד של היווצרות היקום. מהגילוי אפשר גם ללמוד שתהליכי היווצרות כוכבי לכת הם תהליכים יעילים, המסוגלים לנצל אפילו כמויות קטנות של חומרים כבדים כדי ליצור כוכב חדש.
מימן בשחרור מזורז
מדענים מצאו דרך זולה להפקת מימן מחומר אורגני. הקושי להפיק מימן הוא המחסום העיקרי בדרך להתפתחותן של מכוניות חשמליות המונעות על-ידי מימן. מנועי רכב על בסיס מימן, שבהם עסקנו בתוכניות קודמות, פולטים אדי מים, ובכך מצמצמים את פליטת הגזים אשר גורמים לאפקט החממה.
במחקר שפורסם בכתב-העת Science בסוף יוני, דיווחו מדענים מאוניברסיטת וויסקונסין כי הם הצליחו להפיק מימן מחומר אורגני. החוקרים בחנו כ-300 חומרים כדי למצוא חומר שיזרז את תגובת שיחרור המימן. הזרז שגילו החוקרים מורכב מ-90 אחוזי ניקל ועשרה אחוזי אלומיניום, ומסוגל לשמש זרז בתהליך ייצור המימן, אך בקצב איטי מאוד. תוספת של בדיל לתערובת יצרה זרז מהיר יותר, אשר ניתן להשוות את יכולותיו אפילו לזרז המבוסס על פלטינה, שהוא כמובן יקר מאוד.
המדענים גם שיפרו את המערכת כך שהמימן המופק יזוהם בפחות פחמן חד-חמצני, שעלול לזהם את האלקטרודות. כמות הפחמן החד-חמצני (CO) פחתה במערכת החדשה פי חמישה מהכמות במערכת הקודמת.
