כשאתה נוגע בי

החגים רחוקים מאיתנו כמעט חודשיים, אך כבר מבצבצת לה מתנה טובה וראוייה לחג: חברת "מדיה דיירקט" הוציאה לשוק אוסף מרובע ומקיף מיצירותיו של בועז שרעבי, שכולל 70 שירים.

שרעבי הוא ללא ספק אחד הזמרים האהובים ביותר בישראל, שמעולם לא זכה לכבוד המגיע לו, גם בשל הקיפוח שאפיין במשך שנים רבות את כל מה שקוטלג תחת הערך זמר מזרחי - וגם בשל ההתנהלות הבעייתית של שרעבי עצמו במהלך הקריירה שלו.

בשנת 1986 אירעה אחת האפיזודות המאפיינות ביותר בקריירה של שרעבי. הקדם אירוויזיון של אותה שנה הוביל אותו למקום האחרון, כשהוא מקבל נקודה אחת בלבד. הזוכה המאושר באותה שנה היה "יבוא יום" בביצועם של שרי צוריאל ומוטי גלעדי. "הלוואי" הפך לקלאסיקה ישראלית, "יבוא יום" נטמן בבית הקברות לשירים מביכים במיוחד.

מבט מרפרף על שירי התקליט מגלים ש"הלוואי" לא לבד. לשרעבי יש עשרות להיטים שנוצרו במהלך הקריירה שמתפרשת על יותר מ-30 שנה. החל מ"פמלה" שפרסם אותו לראשונה, דרך "אצלי הכל בסדר", "כשתבוא", "לתת", "תני לי יד", "אהבה לבנת כנף", "את לי לילה", הביצוע ל"ברית עולם" ועוד. כל השירים הללו, גם הישנים שביניהם, לא איבדו דבר עם השנים. דווקא העיבודים השמרנים שלהם והסגנון הבלוז-נשמה הפשוט שלהם, הופך אותם לעל זמניים - כאלה שנשמעים טריים ומרגשים גם כיום. הקול העצום של שרעבי, ההגשה האותנטית שלו והיכולת שלו לשדר כנות - מונעים מהמילים והלחנים הדביקים לעתים מלהפוך לקיטש. שרעבי מצליח לחספס את הטקסטים ולגרום למאזין להזדהות עם התחושות שהוא מעביר - ולהזדהות הזו אין תחליף.

עליות וירידות

האוסף של "מדיה דיירקט" מוגש בצירוף חוברת מילים מושקעת וביוגרפיה קצרה. שרעבי נולד ב-1947 בכרם התימנים בת"א, כשביעי מבין עשרה ילדים. כשהיה בן 10 עברה המשפחה לגור במרכז העיר ובועז החל ללוות בטמבור את להקות המחול שהדריך אחיו יפת. הוא התחנך בבתי ספר דתיים ובקיבוצים ומאמצע שנות ה-60 ניגן עם להקות מחול רבות, שהידועה מביניהן היא להקת כרמון, עמה הופיע בכל העולם, ובעיקר בצרפת, שם הייתה להקת החימום של מייק בראנט.

באותה תקופה תופף בועז גם בלהקות "כובשי הקצב" ו"המטפסים" (1966), שבה קיבל גם הזדמנות לשיר וב-1971 הוא הקליט את שירו הראשון "פמלה", שגם הולחן על-ידו. שיריו הראשונים של בועז כולל "פמלה", וכן "רינגולי", "זירו זירו" ו"מציאות" הוקלטו על-ידו לראשונה באנגלית וזכו להצלחה גדולה במצעדי הפזמונים הלועזיים. השיר "פמלה" זכה להצלחה גם בגרסתו העברית שהוקלטה לראשונה על-ידי יפה ירקוני ובנותיה ומאוחר יותר גם על-ידי בועז עצמו.

אלבומו הראשון, "בועז", יצא בסוף אותה שנה וכלל את מיטב להיטיו בעברית ובאנגלית. להכרה רחבה כזמר בעברית זכה בועז כשזכה במקום השני בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ב (1972), עם השיר "חייך וחיי". בסוף 1973 יצא אלבומו השני של בועז, שנשא אף הוא את שמו הפרטי, אלבום זה כלל בין היתר את השירים האלה, שירים באנגלית כמו "דאלי" ו"ממה מייבלי", שהוקלט על-ידו ביחד עם הזמרת אלכסנדרה ואת השיר "מי ידע שכך יהיה", שהוקלט בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים והיה שירו הראשון של עוזי חיטמן.

ב-1975 זכה בועז במקום הראשון בפסטיבל "למנצח שיר מזמור" תשל"ו, עם השיר "הללויה", ובאותה שנה יצא גם אלבומו השלישי שנקרא כמו קודמיו "בועז". קבלת הפנים שלה זכה האלבום הזה בתקשורת האלקטרונית אכזבה את בועז והייתה מהסיבות העיקריות שהניעו אותו לעזוב את הארץ לכמה שנים ולנסות את מזלו בארה"ב.

לפני כן הוא עוד הספיק להקליט ב-1977 את השיר "את לי לילה", שהצליח בעיקר בגלי צה"ל. ב-1983 חזר בועז לארץ וכעבור שנה הוציא את אלבומו המצליח "אצלי הכל בסדר", שכמעט כל המלים בו נכתבו על-ידי שמרית אור. האלבום החזיר את בועז לשורה הראשונה של היוצאים והמבצעים בארץ ומתוכו הצליחה מאוד גם הגרסה החדשה שהופיעה בו לשיר "את לי לילה".

"משאלה" יצא ב-1987 וכלל את "הלוואי" ושירים נוספים שזכו להצלחה גדולה וביניהם שיר הנושא, הדואט "לשיר אתך" שושנה דמארי, החידוש ל"ברית עולם", ו"לתת", שנבחר לשיר הישראלי האהוב ביותר על חיילי צה"ל במשאל שערכו גלי צה"ל ביום העצמאות תשנ"ח. ב-1989 הוציא בועז את אלבומו "נע ונד", שכלל בין היתר את הדואט "שלום עליכם" עם מתי כספי, המעבד והמפיק המוזיקלי של האלבום.

ב-92 הוא הוציא את אלבומו השביעי "בדרך כלל רומנטי", שהצליח פחות מקודמיו. ב-1993 חזר בועז להצליח כשיצא אוסף הלהיטים הראשון שלו, "את לי לילה". האוסף נמכר בלמעלה מ-100 אלף עותקים וכעבור שנה קיבל בועז את פרס אקו"ם על מפעל חיים.

ב-1993 הוא הלחין את השיר "כשתבוא", כחלק מהמאמץ לשחרורו של הנווט השבוי רון ארד והשיר פתח את אלבום האוסף הכפול של בועז, "כוח להמשיך", שיצא כעבור שנתיים.

ב-1998 יצא אלבומו "כשאת נוגעת בי", שממנו הצליחו במיוחד שיר הנושא שהפך ללהיט גדול. בשנת 2000 הקליט בועז עם תזמורת "סימפונט" רעננה בניצוחו של בני נגרי את הדיסק "ריגושים", שכלל ביצועים חדשים לשירים מהקלאסיקה הישראלית הישנה והחדשה. ב-2002 יצא האלבום "הופעה חיה בצוותא", שתיעד הופעה של בועז במועדון "צוותא" בת"א.