הסוכנות היהודית משקיעה בקיבוצים

דני ברייר מקיבוץ שער הגולן, 18 שנים בסוכנות, מנהל מזה חמש שנים את אגף ההתיישבות במחלקה לישראל, שהיא אחת ממחלקות המשימה של הסוכנות. ברייר מסביר את פשר המפנה שחל בפעילות הסוכנות: "בעבר המעורבות של הסוכנות היהודית בהתיישבות היתה בפיתוח אמצעי ייצור. לפני כארבע שנים יזם ד"ר יגאל דוניץ, כיום ממלא מקום מנכ"ל המחלקה לישראל, מהלך שעניינו שינוי בדפוסי המעורבות של הסוכנות בהתיישבות, ופיתוח פרויקט 'בינוי קהילתי' שבמרכזו האדם, ורק אחר כך היישוב והאזור". עד לאחרונה טופלו על ידי המחלקה לישראל שני אזורים: הנגב והגליל. לאחרונה מטפלת המחלקה גם בקו התפר: סובב עזה, ובקטע מברקאי ועד מודיעין.

הרעיון המרכזי, שממנו נגזרו הפרויקטים הרבים שמוביל אגף ההתיישבות במחלקה לישראל, הוא: העצמה וחיזוק של האוכלוסייה הקיבוצית והמושבית הפריפריאלית. לשם כך פותחו במחלקה מספר תוכניות: "לומדים במרחב הכפרי" היא התוכנית הגדולה למתן הזדמנות שנייה להשכלה אקדמית לאנשי ההתיישבות, שמסיבות שונות לא זכו לכך. לשם כך היתה המחלקה לישראל מעורבת בהקמה ובפיתוח של המכללות האזוריות בפריפריה, ויחד איתן היא פיתחה תוכניות למידה מותאמות לשילוב סטודנטים מהמגזר הכפרי, מגילאי 25 עד 45, כיום בהיקף כולל של קרוב ל- 600 סטודנטים.

תוכנית נוספת – "ניהול קהילתי" – נועדה להכשרת מנהלי קהילה: "המטרה היא יצירת דפוסי קהילה שונים מהדפוסים ההיסטוריים, ומנהיגות קהילתית בעלת תפיסת עולם אקטיבית הכוללת התנדבות למען הקהילה ושיתוף הציבור בחיי הקהילה", מסביר ברייר. "מזכיר סטנדרטי של פעם, אין לו בהכרח הכשרה בסיסית לניהול קהילה גדולה, לא-הומוגנית, ולניהול מערכת חינוך, תרבות ושירותים המותאמים לקהילה מוניציפאלית של ימינו". הפיילוט להכשרת מנהלי הקהילה התקיים השנה באוניברסיטת תל אביב. למדו שם 35 סטודנטים, בעיקר בני קיבוצים, ובשנת הלימודים הקרובה תתקיים תוכנית זו בארבע מכללות אזוריות.

עוד תוכנית שתופשת תאוצה היא "תרבות בונה קהילה", שבבסיסה הרעיון שהתרבות היא חלק אינטגרלי של חיי קהילה. התוכנית קודמה יחד עם מכללת אורנים ומחלקת התרבות התנועתית. התקיימו שני קורסים שנמשכו שנה – יום בשבוע באורנים – ברמת פיילוט. ברייר: "המחשבה היתה לטפח רכז תרבות לא במובן של אמרגן, אלא כזה שיוצר מערכת תרבותית רבת רבדים שתחילתה בגן וסופה בקשישים, כחלק אינטגרלי בחיי הקהילה".

נוסף על אלו משקיעה הסוכנות, יחד עם גורמים נוספים, בתוכניות פרטניות כמו: נצ"ח (ניהול צעיר בחקלאות), ובניהולם בהתנדבות של שרה אדום (בית זרע), וצביקי פורת (עלומים). בימים אלו סיים את לימודיו לתואר ראשון המחזור הראשון, וחלק מהסטודנטים מתחילים לימודי תואר שני, באותה מסגרת: קורס מנהיגות צעירה של התנועה הקיבוצית – בניהולן של הדסה טרון, (שפיים, המכון לייעוץ ארגוני) ועין נעמן (הזורע, מחלקת צעירים של התנועה הקיבוצית) – שזה עתה הסתיים המחזור השני שלו והמחזור השלישי צפוי להיפתח בסוף השנה. וכן התקיים, בעזרת הסוכנות, קורס מנהלים של הזרם השיתופי. בכל אלו משקיעה המחלקה לישראל כספים רבים – חלק במלגות, וחלק בעלות הקורסים עצמם.

תוכניות נוספות מקודמות ל"מעגל הקבוצות" בקיבוצים העירוניים וכן תוכנית מיוחדת לקיבוצים רביד ואשבל, שהחליטו שייעודם הוא עיסוק בחינוך. את הסיוע, שבעבר היתה הסוכנות נוהגת לתת לקיבוצים צעירים באמצעי ייצור, נותנים להם כעת להשכלה ולהכשרה מקצועית. "כל הפרויקטים האלו אמורים ליצור מנהיגות קהילתית מתנדבת, של אנשים בעלי יכולות, שיתרמו לקהילה, ובסופו של תהליך גם ייצרו קשר עם קהילות יהודיות בחו"ל", מצהיר ברייר.

והיקף ההשקעה?

ברייר: "היקף ההשקעה השנתי של הסוכנות בפרויקטים, כולל מלגות בסך 3.5 מיליון שקל, הוא כמיליון דולר, הכל מכספי תרומות של הסוכנות היהודית".

אז הפסקת לתת תקציבים לרפתות, לולים ומיטות?

"אנחנו פועלים גם בהתחייבות הקודמות ההיסטוריות, בנגב בעיקר, אבל זה בשוליים. תוך שנה וחצי אמורות גם התחייבויות אלו להסתיים".

בנק פרויקטים קהילתי

עופר איסרוב, סגן מנהל הכספים של המחלקה לישראל בסוכנות, ואחראי על נושאי הכספים להתיישבות, מוסר פרטים נוספים על גובה המלגות ותוכניות ההשכלה הגבוהה להתיישבות העובדת שמפעילה הסוכנות.

בתוכנית למתן הזדמנות שנייה ללימודים אקדמים, ניתנות מלגות בגובה של עד 75 אחוז משכר הלימוד, לסטודנטים מן המגזר הכפרי הלומדים במכללות האזוריות, זאת בתמורה לעבודה התנדבותית בקהילה. בשנת הלימודים תשס"ג היו כ- 80 תלמידים בני קיבוצים בתוכנית זו. בימים אלה מופעלות מכינות בהיקף של כ- 300 סטודנטים שביניהם כ- 30 אחוז הם בני קיבוצים. הליכי הרישום לתשס"ד טרם הסתיימו.

מזכירות התנועה הקיבוצית משתלבת במהלך הזה?

איסרוב: "התוכנית החלה בברכת התנועות המיישבות. מזכירי התנועות היו שותפים להקמתה והם מלווים אותה. רכזת הפרויקט, איריס וייס מיד-מרדכי, עומדת בקשר עם כל הגורמים השותפים. התנועות המיישבות, המועצות האזוריות, המכללות והסוכנות, ביחד הם מגבשים את התוכנית וכללי העבודה. כל המלצה של התנועות נלקחת בחשבון וניתנת לה ההתייחסות הראוייה – כמו, למשל, התוכנית לבניית עתודת מנהלים צעירה קיבוצית, שסיימה השנה מחזור שני”.

על התוכנית המיוחדת שנבנתה על ידי המחלקה עבור הקיבוצים החינוכיים אשבל ורביד, שבמסגרתה לומדים השנה 72 תלמידים חברי הקיבוצים האלו, אומר איסרוב: "אלו הם חבר'ה צעירים עם כוונות טובות, שהמוצר שהם מייצרים הוא 'חינוך'. אבל כדי להיות מחנכים לא מספיק רצון טוב. צריך גם ידע וניסיון. יחד איתן הגדרנו תוכנית של שתי שנות לימוד שבסיומה יקבלו תואר ראשון בחינוך. התוכנית נבנתה עם מכללת בית ברל והיא כוללת שילוב של עבודה ולימודים". סיוע הסוכנות ללימודים אלו גם הוא בהיקף של 75 אחוז משכר הלימוד. המימון ניתן כהלוואה שתהפוך למענק עם סיום הלימודים, בתנאי שהסטודנט יישאר בקיבוץ.

איריס וייס: "התוכנית מתממשת ובגדול. בעיקר על רקע הקיצוצים בתקציבי השכלה, אנשים מזהים את מעורבות הסוכנות כחלון הזדמנויות אמיתי, גם במושבים וגם בקיבוצים. מספר הפונים לכל תוכנית גדול בהרבה ממה שהמסגרת התקציבית יכולה להקצות".

אבל את ההישג הגדול אורה איריס בנכונות הבלתי רגילה של הסטודנטים בתוכנית ההשכלה האקדמית, להשתתף בפרויקטים הקהילתיים. "המלגת לסטודנטים לא ניתנת בחינם", היא אומר, "אלא תמורת כ- 200 שעות של מעורבות קהילתית בפרויקטים המקדמים את הקהילה במרחב הכפרי – במערכות החינוך, בטיפול באוכלוסיות מוחלשות וכו'. את בנק הפרויקטים יוצרים הסוכנות, המועצה המקומית ונציגי הקהילה. היופי בכל התוכניות הוא שיש בהן עשייה מערכתית: הסוכנות מסייעת לפרט בקידום השכלתו, והיעד של קידום הקהילה מושג באמצעות חיבור הסטודנטים לפרויקטים רלוונטים בשטח.

"הלימודים והפרויקטים מאד גמישים, כך שאין בעיה לבעלי משפחה ולהורים לילדים לצאת ללמוד ולהשתתף בעבודה בקהילה", כך איריס. "מספר הפונים גדל משנה לשנה. בפרויקט ההשכלה נוספו השנה 250 סטודנטים, והיו הרבה יותר פניות". לקורס מנהלי הקהילה מתקיימת ההרשמה ממש בימים אלו.

ניהול צעיר בחקלאות

בתוכנית נצ"ח (ניהול צעיר בחקלאות) לומדים 45 תלמידים בני קיבוצים, והמחזור הראשון סיים כעת את הלימודים לתואר ראשון בחקלאות. התוכנית משותפת לסוכנות היהודית, לאוניברסיטה העברית, לפקולטה לחקלאות של רחובות ולגורמים רבים נוספים: המכון לייעוץ אירגוני, משרד החקלאות, מועצות הייצור, התנועה הקיבוצית, הקיבוץ הדתי והארגונים האזוריים. "הסוכנות היהודית העניקה לתלמידים אלו מלגות בכל תקופת לימודיהם לתואר ראשון, שלא כמו גופים אחרים, שחלקם הבטיח ולא בדיוק עמד בהבטחתו", מדווחת שרה אדום (בית זרע) מנהלת הפרויקט. "ספק אם ללא מלגות אלו היו הסטודנטים מצליחים לעמוד במטלות הקשות שדורשים לימודי החקלאות". לדברי אדום, תשעה מתוך 11 בוגרי המחזור ממשיכים לימודיהם לתואר שני, ובנוסף ללימודיהם האקדמיים יקדישו יום בשבוע ללימוד ניהול יישומי. "הלימודים יהיו בשיטות של התנסות", היא מספרת, "בהנחיית האנשים הטובים ביותר בתחום הניהול בישראל. לימודים אלו יתמקדו בנושאים הייחודיים לניהול חקלאות ובמיומנויות ניהול עסקי הנדרשות כדי להצליח בשוק התחרותי הגלובלי של תחילת המאה ה-21".

חלק מבוגרי נצ"ח כבר התחילו להשתלב בתפקידי ניהול בענפים ובמפעלים בקיבוציהם, ומנגד פונים מפעלים חקלאיים להנהלת תוכנית נצ"ח כדי ליצור קשר עם תלמידי שנה ג' ולבחון שילובם במפעלים. "הכוונה היא שהתלמידים ישתלבו בפרויקטים אישיים, כאשר מנהלים במפעלים יחנכו וילוו אותם, כך שיווצרו היכרויות וקשר ברמה אישית", מתלהבת אדום, מציינת את מקומה של הסוכנות: "אלמלא הסוכנות, סטודנטים – בעיקר מקיבוצים שעברו שינוי מעמיק, הפרטות – לא היה להם מקור לממן את הלימודים האקדמיים. הסוכנות מממנת כל סטודנט במשך שלוש שנים לתואר ראשון, בסך הכל בין 22.500 ל-30 אלף שקל, והיא הגורם המרכזי המממן את לימודי החקלאות שלנו לאורך כל התקופה. בימים אלו מגייסים 30 תלמידים למחזור רביעי".