אלוהים ראשון, מושיק שני

אחד הדברים שג'יימס דין פיספס בגלל מותו בטרם עת הוא התקליט השמיני של מושיק עפיה, "יש לי אותך". האמריקני יפה הבלורית אולי לא היה מתעניין במוזיקה של הכוכב החדש בשמי הזמר הים תיכוני, אבל בהחלט היה מגניב יותר ממבט בעטיפת התקליט ובספר המילים שלו. עפיה מצולם שם סטייל ג'יימס דין. שערו (עם הפסים הזהובים) משוך לאחור, מבטו נוגה, והארלי דייווידסון, ידידו האינטימי של האמריקני, למראשותיו. ואם ג'יימס דין היה בכל זאת מגלה עניין במוזיקה של הכפיל שלו, הוא בטח היה שר "אני לא זמין, אני לא זמין" (מה שנכון), הלהיט החדש של עפיה ששורף את הרדיו.

איך נולד הלוק החדש?

"פעם מישהו מבוגר אמר לי בהופעה, 'אמרו לך כבר למי אתה דומה? אתה מזכיר את ג'יימס דין' והוא לא היחיד שאמר. האמרגן שלי, איציק ברנס, שמע את זה ובנה את הלוק של הדיסק ככה".

אתה חושב שאתה הורס כמוהו?

"אני חושב שאני בסדר, לא חתיך. אני לא בא הביתה, עומד מול הראי ואומר, אהלן ג'יימס. אני לא חי בסרט".

רוצה להיות כמוהו?

"אני רוצה להיות מושיק עפיה, לא ג'יימס דין ולא אף-אחד אחר. גם אם לא הייתי פורץ, לא הייתי רוצה להחליף אף-אחד".

אבל ג'יימס דין השיג כל מה שזז.

"ומה נראה לך, שאני מקופח בקטע של בחורות? ממש לא. בשיא הצניעות, תמיד הייתי שובב. טוב לי להיות מושיק עפיה. ככה באתי לעולם".

אחרי ההצלחה הגדולה של התקליט הקודם שלו, "החלום המתוק" שכלל את הדואט המנצח בעל אותו שם, עם שלומי סרנגה, עפיה יכול בהחלט לחשוב אמריקה. בבית-הקפה בו נפגשנו הוא חתם לא מעט, החל מלטבח-הבית וכלה בילדים שעברו במקום באקראי. "אני אומר לך, בשיא-שיא הצניעות, שזה יקרה בכל מקום שאנחנו נשב".

וזה לא מכביד?

"זה כיף ואני גם מתייחס לזה בכיף. אני חותם עשרות פעמים ביום. כל יום אני מופתע מההכרה שיש כלפי. אם לפני שנה וחצי לא היו מזהים אותי, היום, אם אני נכנס לקניון, מקיפים אותי איזה עשרים ילדים. וזה חתימות, לחיצות ידיים, ליטופים בראש. ברמזורים עוצרים אותי, בכל מקום. אני אוהב את הקהל שלי והם אוהבים אותי. אני לא איזה סנוב, כולה בנאדם פשוט וישר שמסתכל על כולם בגובה העיניים. אין כמו להיות עמך ואין כמו הכיפים שיש ברחוב, הנשיקות, החיבוקים והצחוקים".

יש רגעים שזה מביך?

"יש רגעים שזה מלחיץ. פעם נכנסתי לאיזו מסעדה, ואיך שפתחתי את הדלת ניגנו את 'חלום מתוק' כולם מחאו כפיים וזה ממש הביך אותי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. יש מצבים שאני לא יודע לאן להסתכל. לא שיש לי משהו נגד זה, אני פשוט בנאדם ביישן".

מה הדבר הכי מביך שקרה לך?

"שמעריצה התעלפה על הבמה. לא ידעתי מה לעשות. אני חושב שהיא התעוררה באיזה שלב".

התקליט השמיני של עפיה, אוטוטו 29, נחת בחנויות לפני פחות מחודש, וכולל, בין השאר, את הלהיט "אני לא זמין" (אני לא זמין/אני לא פנוי/המנוי אינו בנוי/לאהבה") שכתבו לו צמד "נערי רפול". על העיבוד וההפקה המוזיקלית חתומים שניים מהבולטים בתחום, יעקב למאי ושי ראובני.

אז אתה כן זמין.

"אני זמין לאהבה"

ומה אתה מחפש?

"לא מחפש מישהי עם קרניים, אלא ילדה טובה, ישרה, בחורה אמיתית, עם נקודות אופי טובות, שיהיה בינינו כבוד הדדי, שתהיה אמונה. זה לא שאני מסתובב עם זכוכית מגדלת ברחוב ומחפש, אבל זה יגיע. אני לא בלחץ. אני מאמין בקדוש ברוך הוא, יהיה בסדר. החברה האחרונה שלי היתה לפני שנתיים ויצאנו משהו כמו שנתיים וחצי".

במדורי הרכילות פורסם על רומן שהיה לך לא מזמן עם יסמין סויסה מלהקת חמסה.

"היה לי איזשהו רומן קצר. היינו ביחד כמעט חודש. היא בחורה מקסימה והכל היה עלא-כיפק, אבל כנראה שהיו כמה דברים שלא עבדו".

מי התחיל?

"אני. ברור שיש הרבה מקרים שבחורות מתחילות איתי. אם אני קולט משהו שמתאים לי להיכנס אליו, אז אני מתחיל, שואל 'איך קוראים לך, בת כמה את'".

מה הדבר הראשון שמעניין אותך בבחורה?

"קודם כל נדלקים על החיצוניות שלה. אתה לא יכול לראות ישר את הרנטגן שלה ולגלות את האופי. לעומק אתה נכנס עם הזמן".

אתה כותב להן שירי אהבה?

"אני יותר טוב בלשיר אותם".

עפיה נולד בחולון. הבכור מבין ארבעה ילדים. בצבא העביר שנה ומיד עם השחרור הוציא את התקליט הראשון ("היה לי איזה פרייבט שמכרתי ונכנסתי לאולפן") בתחילת הדרך הימר על מוזיקה טורקית, טקסטים בכייניים, עד שהבין, בתקליט הרביעי, שהעם רוצה שינוי והקליל את עצמו.

למה בחרת דווקא במוזיקה טורקית?

"גדלתי על המוזיקה הטורקית והיוונית. אני חצי טורקי, חצי עיראקי. אני זוכר את עצמי, כילד קטן, שומע שירים בטורקית וביוונית. היום אני משתדל לעשות הרבה יותר חומר מקורי".

לקח הרבה זמן עד שפרצת.

"יכולתי להפסיק לפני שישה דיסקים, להגיד, יאללה עזוב, אבל אני לא בנאדם כזה. אני מאמין בעצמי ועקשן. אני חושב שיש לי חלק די ענק מבחינת התרומה למוזיקה בארץ".

"לא זמין" הולך עכשיו חזק. "השיר הזה פשוט הזיז הצידה, אבל ממש ככה, כל להיט שעמד באוויר. לדעתי, תוך שבועיים, בעזרת השם, זה יהיה 'התקווה' של המדינה. אני שומע אותו מבתים, ממכוניות, מכל מקום".

מה מקור השם עפיה?

"אומרים שזה כוח, אש, בריאות חוזק. בתחילת הקריירה הציעו לי לשנות את השם, אמרו שזה לא מסחרי. יש הרבה זמרים ששינו, זה אחלה, אבל אנחנו משפחה חמה, ולא התאים לי לשנות אפילו אות אחת. הכל כתוב מלמעלה. אם אתה צריך להצליח, תצליח גם אם יקראו לך עפעפיה או מושיק אפייה".

למה נמאס לך מהצבא כל-כך מהר?

"עשיתי טירונות של שלושה חודשים, ואחר-כך שירתתי בצריפין ולא מצאתי את עצמי מבחינת העיסוק. תרמתי את חלקי משהו כמו שנה וחודשיים והשתחררתי בגיל 19 וקצת".

איך השתחררת?

"בלי בעיות. סיפחו אותי לקורס מלגזות, לאפסנאות ולמיליון ואחד דברים. תפקידים סתמיים. עשיתי עריקות. הייתי משהו כמו 35 יום בבית והסגרתי את עצמי. לא חיכיתי שיבואו וייקחו אותי. אני לא אוהב לחיות באוויר, אצלי דברים צריכים להיות מסודרים. נשפטתי וישבתי בכלא-4 במשך 21 יום. זה גם חוויה. אני חושב שבגין אמר שחייל שלא יושב בכלא הוא לא חייל. במשפט אמרתי שאני לא רוצה לשרת, וקיבלתי פטור על פי חוק. דווקא לא על פרופיל".

אתה לא חולם לפעמים להיות זמר רוק? אביב גפן, למשל?

"אם הייתי גדל על הרוק ואם הייתי אוהב רוק, אז הייתי הולך על זה, אבל אני הולך על מה שאני אוהב. זה כמו בושם. אתה לא תשים עליך משהו שאתה לא אוהב, אלא משהו שתופס טוב. יש גם הרבה זמרי רוק שהם בהחלט אמנים ונגנים טובים. לאביב גפן יש כמה שירים שאני אוהב. לא זוכר בדיוק איזה, אבל יצא לי לשמוע".

איזה זמרים אתה כן אוהב?

"אני יכול לשמוע את וסיליס קראס, את סטליוס קזנג'ידיס, סוטיס ולאניס, איברהים טטליסס, המוזיקה של עידן רייכל. אני אוהב דברים יפים, דברים שעוברים לי אחלה באוזן".

ומהזמרים הים-תיכוניים?

"אני אוהב את אייל גולן, זהבה בן. אם אני נמצא באווירה רומנטית, ויהיה פתאום איזה שיר של חוליו, אז אני זורם עם זה, אבל אני, נשמה, אני מפה, אני בעמכאיות של העניין, ואני שומע כמעט הכל".

מה עם עמיר בניון?

"לפי דעתי, עמיר בניון מוכשר ברמות קשות. הוא מנגן עם הגרון חבל על הזמן".

קובי פרץ מתחרה שלך על כתר המזרח?

"מתחרה? אני לא מתחרה באף-אחד, תאמין לי. אני יודע איפה אני ממוקם. קובי פרץ הוא חבר טוב וזמר טוב ובנאדם מקסים, אבל אני לא רואה אף אחד כמתחרה שלי, במיוחד לא בתקופה הזאת. יש אנשים שיש להם שיר שהם עושים איתו קצת רעש חודשיים-שלושה, וזהו זה. כשאתה בא להופעה של מושיק עפיה, אתה שומע מושיק עפיה, ולהגיע לזה זה מאוד מאוד קשה".

אז אתה מספר אחד בתחום?

"מספר אחד זה הקדוש ברוך הוא. מבחינת המוזיקה המזרחית. מבחינת הלהיטים, אני אחריו. היום במוזיקה המזרחית אין לי מתחרה. בשביל להפריע לי, זמר צריך להוציא דיסק עם עשרה שירים שיהיו חזקים כמו 'חלום מתוק'".

פעם הזמרים הים-תיכוניים התלוננו על קיפוח.

"היום אין בכלל קיפוח. אני מצטלם שבע-שמונה תוכניות בחודש, הרבה תוכניות של פריים-טיים. עכשיו סיימתי ראיונות וספיישלים בכל התחנות. גם בערוץ המוזיקה אני רץ חזק. לפני כמה שנים היה קשה להכניס שירים כמו 'חלום מתוק' לפריים-טיים, לא היום. היום זה קָל, היום זה איני, היום זה קיטש".

מה הדבר הראשון שבולט אצלך כשמסתכלים עליך?

"מה? תגיד אתה. אני חושב שתכונת היושר, לטובה ולרעה. אני אף-פעם לא בא מאחורי העורף".

מה עם הגבות?

"עוד לא התחלתי עם הפדיקור והמניקור וכל הטיפולי פנים והסידורי גבות כמו זמרים אחרים. שמע, אלה הגבות שלי. אני גבר, לא אישה. אני לא צריך להיות משורטט".

אבל יש בך משהו עדין.

"אני דואג לעצמי. בוא נאמר שעכשיו תפסת אותי עם כפכף שלא מתאים לחולצה, אבל זה נדיר, כי באתי מצילומים, אתה יכול לתת הצצה באוטו שלי ולראות שיש שם קולבים עם חולצות לאורך כל האוטו. יש שם איזה שבע ג'ינסים והרבה זוגות נעליים. אני פשוט מאוד פדנט בקטע של ההופעה החיצונית. השיער אצלי מסודר טיק-טק בדרך-כלל, גם השמן והמברשת שיער נמצאים באוטו, ככה אני, מטופח".

פעם היתה לך יציאה לא מוצלחת על הומואים.

"פעם אמרתי משהו שלילי שהצטערתי עליו. אני לא שלילי לגבי כלום. הומו זה לא משהו עם קרניים, זה בנאדם כמו כולם. אז מה, יש גם לסביות. כל אחד חי את החיים שלו בדרך שהוא בוחר".