במזל עקרב

משקה עקרבים? נכון שאין דבר כזה, אבל ד' קיבלה משקה דומה כשסעדה את ליבה ביחד עם חברתה במסעדת אחוזת דוברובין במושבה הגלילית יסוד המעלה. השתיים הסבו ליד שולחן, הזמינו ארוחה ושתייה והתפעלו מהמקום, שמוכר וידוע כבית אוכל בסגנון צרפתי לאניני טעם.

כשהגישו להן את בקבוקי השתייה שהזמינו, מזגה ד' קולה לתוך כוס שהיתה על השולחן, ושתתה כדי להרוות את צמאונה. לפני שסיימה לשתות את תכולתה של כוס הקולה היא מילאה אותה שוב, אך כשסיימה לשתות נדהמה לגלות בכוס עקרב שחור. העקרב, שאמור היה לטבוע בכוס המשקה, גילה מהר מאד סימני חיים. ד'  היא לקתה בהלם שבא, לדבריה, לידי ביטוי ברעידות בכל הגוף ובדופק מהיר.  הפחד שמא פלט העקרב ארס במשקה שלגמה גרם לה לפיק ברכיים. "היתה לי", סיפרה, "זיעה קרה והרגשתי שאני עומדת להתעלף".

שש שעות במעקב

חברתה התקשרה למרכז הרעלים שבבית החולים רמב"ם וביקשה הדרכה כיצד לנהוג, נוכח החשש שד' שתתה ארס של עקרב. הרופאים אמרו לה כי על ד' להיות שש שעות במעקב על מנת לוודא שמיצי הקיבה שלה הצליחו להתמודד ולפרק את הארס שפלט העקרב במשקה, אם בכלל.  ד' המתינה שש שעות, כפי שהורו לה, וכל אותו זמן חשה פחד ונאלצה להשתמש בכדורי הרגעה "בגלל המתח הנוראי".

ד' דרשה מבעלי המסעדה לפצות אותה על הסבל והחרדה שנגרמו לה, לטענתה. כשדחו את דרישתה, היא הגישה נגד בעל המסעדה ודים שייביץ ונגד חברת הביטוח ציון תביעה לפיצויים בסך 16.500 שקל.

בעדותה תיארה ד' את תחושותיה לאחר האירוע, ואמרה: " קיבלתי פיק ברכיים, רעדתי בכל הגוף, הייתי חיוורת מאד... המשכתי לשבת במסעדה כי כולי רעדתי ולא יכולתי לקום, ניסתי להירגע ובמשך כ-6 שעות הייתי בחרדה נוראית ומאז זה לא עוזב אותי. נשארו לי מאותו רגע חרדות מעקרבים"  שייביץ אישר את עובדות האירוע , הוא לא הכחיש כי אכן בכוס המשקה היה עקרב חי וכי הוא לא הגיע לכוס מבקבוק המשקה, אבל טען כי לתובעת לא נגרמו נזקים.

השופטת נבילה דלה-מוסא , שדנה בתביעה קבעה כי הנתבע נושא באחריות לנזיקין שנגרמו לתובעת וחייבה אותו לפצות אותה. "הנתבע, כמחזיק במקרקעין וכמפעיל מסעדה", כתבה השופטת בהחלטתה, "חב חובת זהירות כלפי האורחים במסעדה. מפעיל סביר של מסעדה- כל אדם בר דעת - יכול לצפות כי מזיקים למיניהם בכלי האוכל של הסועד במקום עלולים לגרום לו לבהלה ולצמרמורת ואף לנזקי גוף נוספים".

"סיכון בלתי סביר"

עוד כתבה השופטת, כי "הסיכון להיחשפות לארס עקרב או מזיקים דומים במסעדה הוא סיכון בלתי רגיל ובלתי סביר, המחייב נקיטת אמצעי זהירות לשם מניעת פגיעה גופנית או נפשית בבאי המקום. חובתו של הנתבע היתה, אפוא, לנקות ולרסס את המקום ולדאוג לכך כי מזיקים העלולים לגרום להרעלות למינהו, או אפילו לסלידה ולצמרמורת לסועדים, יסולקו בהקדם".

"אין צורך", ציינה השופטת, "להכביר מילים בתיאור עוגמת הנפש הנגרמת לאדם בסיטואציה המתוארת המזכירה במידה מסוימת סצנות מסרטי איימה. הדבר האחרון שניתן לצפות לו כשבאים לסעוד במסעדה הוא שתייה מכוס שבה חי לו עקרב". יש לחזור להדגיש, אמרה השופטת, "כי התובעת הספיקה לשתות מאותה כוס פעמיים עד שגילתה את דבר הימצאות העקרב בתחתית הכוס, מכאן שניתן לדמיין את החרדה והזוועה שפקדו אותה".

השופטת, שהגיעה למסקנה כי הנתבע הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, חייבה את הנתבע לשלם לד'  10,000 שקל וכן 1,000 שקל הוצאות משפט. " אין לי כל ספק", ציינה , "כי התובעת לא הגזימה בתיאור החרדה אליה נקלעה וכי תחושותיה כפי שתארה היו אמיתיות לחלוטין".

(ת"ק. נצרת 990/02).