ניגן להן על העצבים

שנים אחדות סבלו האחיות כ' ממטרד רעש בלתי נסבל, שבקע  לדבריהן מדירת השכן שלהן בבניין ברחוב שינקין 8 בתל-אביב. השכן,  מתופף במקצועו, נהג  לטענתן לתופף בשעות הקטנות של הלילה והמנגינות שהפיק לא ערבו כמובן לשנתן. לטענתן, הן פנו אליו מספר פעמים וביקשו ממנו לגלות מעט התחשבות ולהימנע מתיפוף בשעות הלילה, אלא שהתיפוף לא הפסיק. הן עירבו את המשטרה - אך התלונות שהגישו לא הועילו. האיש, לטענתן, המשיך בשלו והסיוט של רעש התופים נמשך.

כשפקעה סבלנותן פנו השתיים לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב וביקשו כי יתערב לטובתן ויורה לשים קץ לקולות התופים שעלו מדירת השכן בשעות הקטנות של הלילה.

המתופף, אלי צוויק, שהתגורר בדירה שמעליהן, הכחיש את טענותיהן ואמר כי הן מדובר באשמת שווא. הוא הודה כי אכן תקופה מסוימת תופף על התופים ואף לימד בימי שישי  נגינה על תופים,  אבל לדבריו הוא עשה זאת בשעות סבירות ולא כפי שנטען. צוויק טען עוד כי התובעות נוהגות להסתכסך עם כל דיירי הבניין, וכי מרבית הרעשים שהן התלוננו עליהן, בקעו מבית קפה סמוך ולא מהתופים שלו.

התובעות חלקו על דעתו והמציאו לבית המשפט חוות דעת מקצועיות להוכחת טענותיהן. בחוות דעת אלה קבע מהנדס, מומחה לבדיקת רעשים, כי במועד מסוים בשעת חצות נשמעו מדירת הנתבע רעש תופים ודפיקות חזקות במשך שעה וארבעים דקות ושעה לאחר מכן נשמע מהדירה רעש תופים במשך 15 דקות. חוות הדעת התבססה על ממצאי בדיקה שביצע המהנדס באמצעות שני מכשירים שקלטו ותיעדו את הרעשים.

השופט, יחזקאל הראל, הגיע למסקנה שטענות התובעות מופרזות אבל מצא להן ביסוס חלקי. הוא חייב את הנתבע לשלם לתובעות אלף שקל כפיצוי על ההטרדה שנגרמה להן עקב הרעשים שלא כדין שבקעו מדירתו. "שוכנעתי", כתב השופט בפסק-הדין, "שהנתבע הקים רעשים מעבר למותר גם במועדים נוספים". הנתבע חוייב גם לשלם לשתיים הוצאות משפט בסך 2,000 שקל.

(ת"א ת"ק 10998/01)