מה אהבתם לראות הקיץ?

נדמה שמזמן לא ידעו מתעבי הוליווד באשר הם כזו שמחה לאיד. עונת הקיץ הקולנועית, המשתרעת בין מאי לאוגוסט ושנחשבת למכרה הזהב המרכזי של השנה, ננעלת בימים אלה כשהיא מותירה את האולפנים הגדולים מדממים. אל תתנו לסכום האדיר של ההכנסות להטעות אתכם: לא מעט הפקות, שהצלחתן על הנייר נראתה ודאית, התגלו ככשלונות קופתיים, אחרות לא הצליחו להחזיר את ההשקעה או לפחות לא מימשו את הציפיות שתלו בהן, ואילו מספר סרטים שנחלו הצלחה בסוף השבוע הראשון - התאדו במהירות. בשעה שהמסך יורד על קיץ 2003, מתברר שהקהל בכל זאת לא מוכן לבלוע כל דבר שידחפו לו, במיוחד אם מדובר בסרט המשך שהלגיטימיות שלו מפוקפקת מראש (ועל הגודש חסר התקדים של המשכונים התרענו עוד בטרם נפתחה העונה).

יהיו אשר יהיו גורמי השפל, המספרים מדברים בעד עצמם. הנה כמה דוגמיות של סרטים מהקיץ החולף שעשו בושות להורים:

"טומב ריידר 2" – פתיחה של 22 מיליון דולר – פחות ממחצית הסכום איתו פתח הסרט הראשון ב-2001. הכנסות עד כה: 60 מיליון דולר. תקציב: 90 מיליון. הראשון סיים עם 131 מיליון.

"המלאכיות של צ'רלי 2" – לאחר חודשיים על המסכים: 93 מיליון דולר הכנסות (תקציב: 120 מיליון). הסרט הראשון משנת 2000 הרוויח 125 מיליון.

"טפשים בהפסקה שנייה" – הכנסות של 26 מיליון דולר לעומת 127 מיליון לסרט הראשון ("טפשים בלי הפסקה") מ-1994.

"מהיר ועצבני 2" – אחרי פתיחה חזקה של 50 מיליון דולר, נעצרו ההכנסות על 125 מיליון (עם עלות של 76 מיליון), לעומת הכנסות של 145 מיליון לסרט הראשון מ-2001 (שעלה רק 38 מיליון).

"אמריקן פאי 3" – פתיחה של 33 מיליון דולר (לעומת 45 מיליון של "אמריקן פאי 2" לפני שנתיים). הכנסות עד כה (לאחר שלושה שבועות): 90 מיליון דולר. פאי 2 סיים עם 145 מיליון.

"לא רק בלונדינית 2" – בתום חודשיים: הכנסות של 88 מיליון דולר, לעומת 96 מיליון לסרט הראשון משנת 2001. התקציב, כמובן, דווקא היה גבוה הפעם פי שניים ויותר.

"שליחות קטלנית 3" – כמעט חודשיים על המסכים בארה"ב, וההכנסות עדיין לא הגיעו לסכום שיכסה את העלות הפראית (170 מיליון דולר). לשם השוואה: "שליחות קטלנית 2" הרוויח בארה"ב 205 מיליון דולר (עלות: 100 מיליון) – וזה לפני 12 שנה. למרות זאת ראוי לציין כי מעבר לים שוורצנגר נשאר מותג חזק ובזכות החלק הלא-אמריקאי של העולם ההשקעה כבר מניבה רווחים.

ועוד לא אמרנו מילה אחת על "ג'ילי" (כי נדמה שאין מילה שלא נכתבה עליו).

ומה אצלנו? האם גם בישראל המצב דומה? האם הקהל המקומי החרים את אותם סרטים (אלה שכבר כאן), או שמא תקופת ההודנה (ז"ל) שהביאה לרגיעה יחסית במצב הבטחוני במקביל לחופשת הקיץ גרמה לרבים לשוב ולפקוד את בתי הקולנוע, לא משנה לאיזה סרט.

אז ככה: מתברר שאכן נרשמה התאוששות משמעותית במכירות הכרטיסים, אבל זה עדיין לא אומר שהישראלים לא היו בררנים. כל המפיצים ובעלי בתי הקולנוע אליהם פנינו (ושהסכימו לשתף פעולה, גם אם לא למסור נתונים מדויקים, כהרגלם בקודש), דיווחו על מכירות משביעות רצון באופן כללי, לצד אכזבה מסרטים בודדים. מוקי גרידינר, מנכ"ל "תיאטראות ישראל", מפעילת רשת "רב חן" (שהקרינה הקיץ בין השאר את "ברוס הגדול מכולם", "שודדי הקאריביים", ו"מוצאים את נמו") ובעלת "פורום פילם", אומר כי המכירות היו טובות, וכי האכזבות הקיץ, בדיוק כמו בארה"ב, נרשמו מצדם של סרטי המשך, המהווים לדבריו "דבר בטוח". הסרט המצליח ביותר של החברה הקיץ, מוסר גרידינר, הוא "מוצאים את נמו", שמכר למעלה מ-400 אלף כרטיסים, וההערכה היא כי יגיע ל-500 אלף צופים. בארה"ב, אגב, מדובר בסרט הקופתי של השנה, נכון לעכשיו, עם 330 מיליון דולר.

גם ב"גלובוס גרופ" מדווחים על התאוששות שחלה בחודשים האחרונים ועלייה במכירות בהשוואה לקיץ הקודם. "מאחר שמדובר בעונת הקיץ, העלייה מתבטאת בעיקר בקרב הקהלים הצעירים יותר", נמסר – מה שמסביר את הרשימה הבאה, שב"ג.ג" מציינים כפופולריים ביותר הקיץ: "מטריקס רילודד", "מהיר ועצבני 2", "סינבד", "הענק" ו"איך להיפטר מבחור בעשרה ימים".

איכות זו לא מילה גסה

מי שכנראה הכי פחות מושפע מהלך הרוח במעצמה הרחוקה היא רשת בתי הקולנוע "לב" שמזוהה עם סרטי איכות ומושכת קהל נאמן יחסית. ב"סרטי שני", מפיצת הסרטים לקולנוע לב, מרוצים מזרימת הצופים, אבל מודים שהמצב הבטחוני השקט יחסית בקיץ עשה את שלו. "בתחילת השנה היתה ירידה משמעותית", אומר רמי רומונובסקי, מנהל ההפצה ב"סרטי שני", "והשיפור במצב הבטחוני הביא לכך שיותר אנשים יצאו מהבית. אמנם לא חזרנו לשנים המצוינות, אבל הכיוון הוא בהחלט למעלה". רומונובסקי תולה את ההצלחה גם במועדון המנויים שהושק השנה, אליו הצטרפו לדבריו 20 אלף איש.

הסרטים שזכו הקיץ להצלחה הגדולה ביותר ב"לב", וגם לתגובות חיוביות, הם "גיבור", "משחקי אמון", "פרפרים" ו"בבי הקוסמת הצעירה" שמכוון לקהל צעיר יותר. רומונובסקי מזהה כיום יותר פתיחות מצד הקהל לסרטים מסוגים שונים. "אנשים שבדרך כלל הולכים לסרטים אמריקאים הגיעו לסרט סיני, ולהפך. התדירות של צפייה בסרטים עלתה".

תופעה נוספת שרומונובסקי מאתר ניתן לכנות בשם "צפייה מאוחרת": קהל שנמנע מלהגיע לבתי הקולנוע בתקופה בה הטרור השתולל, ניצל את ההפוגה כדי "להשלים חומר" ולצפות בסרטים שמוקרנים כבר זמן רב. זו אחת הסיבות לכך שסרטים כמו "אדפטיישן", "עיר האלוהים" ו"באולינג לקולומביין" עדיין לא ירדו מהמסכים, אף שניתן כבר להשיג אותם בספריות ה-DVD.

'איך' זה לא הכל. חשוב גם 'מה'

מה שתרם ללא ספק לאולמות הקולנוע להתמלא הקיץ הם מבצעי ההנחות שהונהגו במרבית בתי הקולנוע. לדברי מוקי גרידינר, מבצע ההנחות ב"רב חן" (25 שקל לכרטיס), שיימשך גם במהלך חודש ספטמבר, התקבל בהתלהבות ועם סיומו יגובשו מסקנות לגבי מבצעים דומים בעתיד. סיפוק ממבצע ההנחות ("יום ראשון הגדול") נרשם גם ב"ג.ג", שלדבריהם הוכיח את עצמו אף מעל למצופה, ומבטיחים שם כי ייזמו מבצעים דומים גם בעתיד.

קיץ 2003 היה גם הקיץ הראשון לפעילותו של הקומפלקס החדיש "סינמה סיטי". נראה שהמפיצים ובעלי בתי הקולנוע האחרים התרגלו לנוכחותו ולא חשים מאויימים. "ההשפעה של 'סינמה סיטי' הורגשה בחודשיים-שלושה הראשונים", מגלה רומונובסקי, "היתה תחושה של סקרנות בקרב הקהל וזה התבטא בירידה מסוימת אצלנו. אבל ברגע שהבינו שסרטים מסוימים לא מוקרנים שם הם העדיפו לשמור אמונים ל'לב' והבינו שהתנאים בקולנוע זה לא הכל, יותר חשוב איזה סרט רואים".

גרידינר מ"רב חן" טוען כי הכניסה של "סינמה סיטי" השפיעה על השוק, אבל באופן כזה שהוא פשוט התרחב. ב"ג.ג" דווקא חושבים שהוא לא תרם להתרחבות השוק. "ההשפעה שהורגשה היא באזור המרכז בלבד, שם אין עלייה במכירות הכרטיסים אלא פשוט פיזור גדול יותר בין בתי הקולנוע השונים".