"למה נחמה יכול להיות יו"ר בנק - ובינו לא?"
ארנון טיברג, מנכ"ל דלתא ודירקטור בבינלאומי, רוצה את הבעלים כיו"ר; פרופ יוסי גרוס: להגדיל מספר הדירקטורים החיצוניים בכל חברה ל-50%; מחברי הדירקטוריון
"מדוע צדיק בינו, הבעלים של הבינלאומי, לא יכול להיות היו"ר של הבנק - ואילו שלמה נחמה יכול לעשות זאת בהפועלים?". את השאלה העלה ארנון טיברג, מנכל דלתא-גליל ודירקטור בבנק הבינלאומי, בכנס מנהלים בכירים שערך ל.ה.ב (לימודי הכשרה בניהול באוניברסיטת ת"א) ועסק בנושא אחריות נושאי משרה.
טיברג טען בדיון, כי המפקח על הבנקים הוא למעשה זה שמנהל כיום את הבנקים. פרופ' יוסי גרוס, מנחה הכנס, ענה כי יו"ר בנק הפועלים (שלמה נחמה) מחזיק רק בחלק קטן מגרעין השליטה, וכי בבנק הפועלים ישנה בעיה הנובעת מרצונם של הבעלים למשוך דיבידנדים שיממנו עבורם את ההשקעה במניות הבנק.
גרוס אמר עוד: "אין סיבה בעולם שיו"ר חברה יהיה גם המנכ"ל שלה, ובצדק". לדבריו, הדירקטוריון אמור לפקח על הנהלת החברה, ומכאן שהיו"ר לא יכול לפקח על עצמו.
גרוס הוסיף, כי הוא מציע להגדיל את מספר הדירקטורים החיצוניים בכל חברה ציבורית ל-50% לפחות מחברי הדירקטוריון, בדומה לנהוג כיום בארה"ב, לאחר כניסת תקנות סרבנט-אוקלי (תקנות שנחקקו בארה"ב בעקבות פרשת אנרון) לתוקף. בין הנוכחיים בכנס היו שלמה ינאי מנכ"ל מכתשים-אגן, שי פרמינגר מנכל גאון-אחזקות, ובני אושמן המנכ"ל היוצא של בנק אגוד.
גרוס סיפר, כי לפני 20 שנה, במהלך כנס דירקטורים של המרכז הישראלי לניהול, אמר אהרון דברת כי הדירקטוריון אינו מוסד חשוב במיוחד. בתשובה לשאלה מה אתה חושב שתפקידו של הדירקטריון, אמר דברת: "רק לייעץ".
פורסם לראשונה
צילום: ארכיון ידיעות אחרונות
מומלצים
