מדע בדיוני

"פנים אחרות", ערוץ 1, 21:30

באופן אישי, מאז מפלת סרטי ההמשך של "מלחמת הכוכבים" אני ממתין לסרט מדע בידיוני משובח באמת, והערוץ הראשון סיפק אתמול משהו שכמעט והתקרב לזה: "פנים אחרות – ערביי ישראל באושוויץ", סרטה התיעודי של ענת שרן, עקב אחר קבוצת ערבים ישראלים ופלסטינים שנסעו, באוקטובר 2000, לביקור הזדהות במחנה ההשמדה.

הסיטואציה הזו – ערבים המגיעים ללמוד ולהבין מקרוב את סבלו של העם היהודי, את הבסיס לאתוס הישראלי – נראית כיום, עם פרוס מעגל הדמים הבא, כה דמיונית, הזויה, מוזרה, עד שהיא לבדה נותנת לתיעוד כוח עצום. רוב המשתתפים מהצד הערבי הם אינטלקטואלים שוחרי-שלום. אחת מהם מסבירה, באחד הרגעים החשובים בסרט, מה מביא אותה: "אנחנו המעגל האחרון של קורבנות הנאצים", היא אומרת, ומנמקת כי העם היהודי, כפי שהגיע לישראל – רדוף, מפוחד, נידף – עשה מה שעשה בתושביה הערביים מתוך האינרציה השואתית, זו שנדמה שנמשכת עד היום. השואה היתה יריית הפתיחה. ההדף הביא עד לגירוש ערביי ישראל והלאה משם, עד לרגע זה.

הם מאזינים לעדויות ניצולים, משתתפים בטקסים לזכר הנספים ופוגשים בקבוצת מבקרים צרפתים, חלקם מוסלמים, שהגיעו גם הם לאושוויץ בניסיון להבין. השואה, נדמה, נותנת בעיקר פרופורציות, לא משנה מהי דתך ואמונתך. פרופורציות לרוע. פרופורציות למשמעות היות אנושי. רגע הסיום של הסרט – כשקבוצה גדולה של יהודים, ערבים, מוסלמים, שחורים, לבנים – מגיחה החוצה ממחנה ההשמדה והיא מגובשת וחמה וסולידרית ככל שהיא מגוונת – הוא רגע של התרוממות רוח. ניצחון קטן, כה נדיר, לרוח האנושית הבסיסית.

הסרט הזה הוא כשאיפת אוויר צלול: בעולם הולך ומסתגר, הולך ומסתכסך, הולך ומקצין, עצם קיומו ותיעודו של מסע כזה נראים בידיוניים. יהיה סרט המשך? אל תעצרו את נשימתכם. לא בקרוב.

הביקורת הזו יכולה להיגמר, מצידי, בשבע מילים עקרוניות: תעירו אותי כשתתחיל העונה הבאה של "24". אבל רק כדי להסיר ספק: "סי-אס-איי מיאמי", סידרה-בת של מה שבערוץ הראשון קוראים "זירת הפשע", היא סידרת מתח אמריקאית מהוקצעת, משויפת, מבוימת היטב, בכיכובם של דיוויד קרוזו עם השערות שלו וקים דילייני עם מיפתח החזה שלה. מרוצים?

לא תהיו, שכן "סי-אס-איי מיאמי" היא שבלונית לחלוטין. מדובר בפיצוח מעשי רצח באמצעות עבודתה של המחלקה לזיהוי פלילי ופתולוגיה מחויכת וסקסית כל כך, עד שלרגע מתחשק לך להזמין את פרופ' היס לבירה רק כדי לוודא אם גם באבו-כביר מסתובבות כל החוקרות העסיסיות האלה הרוכנות בנון-שלנטיות מעל חלקי גופות הנראים כנתחי בשר באיטליז. הסידרה מלאה בתקריבים מדממים, פגיעות באיברים פנימיים ועוד אפקטים שיעשו לכם נעים אם תמיד חלמתם להבין מה, נניח, עושה כדור אקדח בתוך אוזנו של בן-אנוש לאחר שהוא חודר לשם במהירות מופרזת. אבל עלילתית, "סי-אס-איי מיאמי" היא מודל מיושן וסטנדרטי מאוד ליד "24". יודעים מה? אפילו ליד "זהות בדויה". הדמויות כל-אמריקאיות, חסרות ייחוד והשראה, האפקטים אפקטים, העלילה משטרתית, והתוצאה היא שעת מתח ופופקורן סבירה, לא יותר. אל תאמינו להייפ.

העובדה ש"סי-אס-איי מיאמי" הושלכה ל"סינמה 3", ערוץ בתשלום למנויי הכבלים הדיגיטליים בלבד – מה שמסמן רף חדש בחוצפה ובדרישות הכופר מהמנויים אליהן מעפילים הכבלים – עוד מורידה מהחשק להיות נחמדים. מה שכן, זה מביא לי רעיון: החל מהשבוע הבא, יפורסמו הביקורות העסיסיות באמת בטור נפרד, "טלוויזיה 3" יקראו לו, בתשלום פרימיום נוסף למנויים נבחרים בלבד. מהרו להירשם.

צריך להגיד