יוצאים מהב.מ.וו ועולים על אופניים
בשנים האחרונות הפכה הרכיבה באופניים לספורט המוני. ענף הרכיבה, כך מתברר, פופולרי גם בקרב מנהלים בכירים, בעיקר מענף הרכב. אלה משקיעים לא אחת עשרות אלפי שקלים על אופניים, ותוכל למצוא אותם בשבתות מטפסים על ג'בלאות וגולשים במדרונים תלולים. על מה רוכבים המנהלים
יום כיפור נחשב בעוונותינו גם לחגם של רוכבי האופניים, בעיקר בקרב הילדים, הנהנים, יום אחד בשנה, מכבישים ריקים. ואולם, בשנים האחרונות הפכה הרכיבה על אופניים, לא רק לאמצעי רכיבה פופולרי וזול, אלא גם לענף ספורט יוקרתי המושך אלפים, המשקיעים בו לא מעט כסף. בין המכורים לאופניים מצאנו לא מעט מנהלים בכירים, שביום יום תראה אותם מאחורי הגה הב.מ.וו, אבל בשעות הפנאי הם מכורים לרכיבה. בעזרתם של אותם מכורים ניסינו לגלות מהו סוד הקסם של האופניים.
אייל ברהמס, יו"ר חברת מצמן את מרוץ, יבואנית אופני ראלי, ספשלייזד, הארו ודיאמונד-בק, ורוכב בעצמו, טוען כי האופניים מהווים שילוב של חזרה לילדות עם שחצנות גברית טיפוסית: “מצד אחד, אתה יוצא לרכיבות שטח וחוזר אחרי שנפלת לבוץ ואתה כולך מרוח, ומן הצד השני, בדומה לשעון ומכונית, מדובר בסמל סטטוס, בחזקת 'של מי יפה יותר ויקר יותר'". ברהמס גם מציין, כי ההתייחסות לאופניים, בעיקר של גברים, היא התייחסות 'סקסית': אופניים הן זכר מבחינה תחבירית, אך הרוב מתייחסים אליהם בלשון נקבה ולדברי ברהמס הוא רואה לא אחת בחנות גברים מלטפים את ה'רמה' בתשוקה.
ברהמס אומר כי ברכיבה על אופניים יש יתרונות של כל ענף ספורט: אתה מרגיש את השיפור ביכולת שלך מפעם לפעם, שורף קלוריות ושומר על הבריאות. הוא אומר כי בשנים האחרונות תפס ענף האופניים תאוצה, וחברות החלו להשתמש באופניים כמרכיב בקידום המכירות שלהם (פרסים בתנובה, אסם ודלק). לדבריו, גם גופים שבעבר לא חוברו לענף, כמו המשביר לצרכן ורשת הסופרמרקטים קוסמוס החלו למכור אופניים עקב דרישה גוברת של הציבור.
ברהמס עצמו רוכב על אופני ספשלייזד בני שנה שעלותם 20 אלף שקל. הוא רוכב במעט כל שבת שעתיים, שלוש כל פעם. לדבריו, יש דינמיקה קבועה בקבוצות רוכבים: לרוב רוכבים בזוגות או בקבוצות, בעיקר בשטח, מתלכלכים, מוציאים אנרגיה ועושים תחרויות. מי שמגיע אחרון, מתוסכל וממהר לחנות האופניים לנסות לשדרג את המכלולים. הביקוש לאופניים עולה עם הרמה הסוציו-אקונומית, כי זוג אופניים בסיסי וטוב עולה 5,000 שקל, וזה לפני שדרוגים. "אחד הדברים המעניינים בקרב רוכבי אופניים הוא הנטייה שלהם לדבר כל הזמן על איפה הם רכבו, מה עשו, כמה רכבו, ואיך הם שדרגו. תופעה לא פחות מעניינת היא שרבים מציבים את האופניים בסלון ביתם, כאמירה טרנדית, ובאחד המקרים אדם סירב לקנות אופניים מסויימות בגלל שהצבע לא התאים לו לסלון".
באופן לא מפתיע אולי, רבים מהמנהלים המכורים לרכיבה על אופניים באים מענף הרכב. לפמיכם סיפורם של כמה מהם.
יקי אנוך
מנכ"ל סמל"ת (יבואנית פיאט)
אנוך רוכב כבר 5-6 שנים, בעיקר בכביש. הוא משתדל לצאת לרכיבות פעמיים בשבוע, כשעתיים בכל פעם, ולעיתים גם בסופי שבוע. באמצע השבוע הוא ייצא לדרך לפני 8 בבוקר או אחרי 8 בערב, כשבכל פעם הוא רוכב כ-20 ק"מ. בסופי שבוע הוא יוצא למסלולים ארוכים יותר בני 35 ק"מ.
על מידת ההתמכרות לתחביב הזה, מעיד מיפגש שהיה לאנוך במהלך רכיבה. רוכב שעצר לידו אמר לו: "יש לי אופניים כמו שלך רק שהחלפתי מזלג וברקסים ב-4,000 שקל. הייתי משפר אותם עוד אבל כבר אין לי כסף". מה אתה עושה?, שאל יקי וקיבל את התשובה "אני סטודנט". התברר כי הצעיר משקיע כל שקל שיש לו באופניים. מה שהזכיר לאנוך שהוא מכיר אישית שלקח עשרות אלפי שקלים שחסך לדירה והשקיע אותם באופניים יקרים.
עמוס ברהמס
מנהל אגף צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) בחברת מאיר (יבואנית וולוו)
ברהמס מדווש בעקביות כבר 10 שנים. לדבריו, "זהו הספורט המתאים ביותר לאנשים מבוגרים" (הוא בן 53). אל הרכיבה הגיע בעקבות בנו, אייל, המכהן כיו"ר חברת מצמן את מרוץ, יבואנית אופניים. האב "מלשין" על בנו שהסנדלר הולך יחף והוא כבר כמעט לא עוסק ברכיבה.
ברהמס רוכב בסופי שבוע שלוש-ארבע שעות כל פעם, כ-35 ק"מ. יש לו שני זוגות אופניים: אופני כביש בני חמש, שמאופסנים לאחר מספר תאונות, ואופני שטח בני שלוש שנים שעלו לו 8,000 שקל. הוצאה נוספת של 1,000 שקל השקיע בבגידם מתאימים ובשיפורים באופניים.
לדבריו, הכיף, השקט והנופים הופכים את הרכיבה בשטח למהנה יותר מרכיבה על הכביש. לפעמים הוא מצטרף לקבוצות מאורגנות שמגיעות לאתרים וחבריה רוכבים ביחד.
עידו מזורסקי
מנכ"ל טויס-אר-אס
מזורסקי רוכב משנת 1995. בחיידק הרכיבה הצליח עידו להדביק גם את אשתו ושלושת ילדיו (בני 5, 8 ו-11), והם יוצאים יחדיו לטיולי רכיבה בארץ, ואף יצאו פעם לטיול רכיבה בחו"ל – לאורך הדנובה. עם המשפחה הוא רוכב בשטח, כשבתו הקטנה (בת ה-5) רוכבת על מנשא מיוחד המותאם לגילה. בימי שבת יוצא עידו לרכיבת כביש, ולדבריו, גמא בשנתיים האחרונות 4,000 ק"מ.
לרכיבת השטח משתמש מזורסקי בזוג ישן משנת 1998, ולרכיבת הכביש הוא משתמש באופניים בני שנתיים. בנוסף, יש לו בגדי רכיבה, מפתחות מיוחדים, משקפיים עם מראות כדי לראות לאחור וכפפות. לרכיבה הגיע לראשונה בעקבות חבר שהזמין אותו להצטרף אליו.
מזורסקי אומר כי שזמן הרכיבה הוא ההזדמנות היחידה שלו להיות עם עצמו, לנהל ישיבות עם עצמו, מבלי שמישהו יפריע לו. בדומה לניהול, הוא אומר, ברכיבה אין פסקי זמן אלא מאמץ מתמשך וככזה הוא מצריך חלוקת משאבים נכונה.
השנה תהיה השנה השלישית ברציפות במסגרתה יוצאים מנהלי חנויות ברשת טויס-אר-אס לטיול אופניים משותף לקראת החגים. לדבריו, חשוב שמי שמוכר אופניים יכיר את הכלי ויוכל להתאים לכל קונה את הזוג המתאים לו.
חיים דנון
מנכ"ל קומסקו (יבואנית ציוד צמ"ה)
דנון רוכב כבר 8-9 שנים, כל שבת, 40 ק"מ בשטח. גם הוא הגיע לרכיבה בעקבות חבר ונסחף. דנון רוכב על אופני הרים בני שנתיים שעלותם עשרות אלפי שקלים, וזאת לאחר תוספות של ברקסים, הילוכים משוכללים, בולמים חדישים, ספידומטר, ביגוד מתאים ועוד.
דנון ניסה אך לא הצליח להדביק את המשפחה בחיידק הרכיבה על אופניים. הסיבה לכך נעוצה כנראה בעובדה שלא אחת חזר הביתה רטוב עד לשד עצמותיו ומכוסה בבוץ, לאחר שרכב בגשם והתהפך לתוך שלוליות.
אילן צור שדי
סמנכ"ל כספים באלבר השכרת רכב
אילן צור שדי רוכב כשנתיים. הוא התחיל ביציאה לטיולים עם זוג אופניים ישן שהיה לו במחסן ולפני מספר חודשים התקדם ורכש אופניים ב-5,000 שקל. אילן מדווש כל שבת במשך כשעתיים באזור השרון ברכיבת שטח, כ-30 ק"מ כל פעם. מה מושך אותו לרכיבה? החופש, הטבע, והזמן הפנוי לחשיבה נטו. צור שדי מעיד על עצמו שהוא בדרך להתמכרות לרכיבה, ובכוונתו לשדרג בקרוב את האופניים שלו.
חנן מייסטר
מנכ"ל משותף בחברת ת.ב.ד לשיפוץ מכלולי חשמל לרכב
חנן הוא צעיר הרוכבים, עם פז"מ של שלושה חודשים בלבד, אך הוא כבר מגלה סימני 'מורעלות' כבדים. לדבריו, כבר הרבה זמן הוא חשב על אופניים אבל רק לאחרונה, במסגרת אירוע השקה לרכב שטח חדש, נתקל בדוכן של יבואני אופניים והחליט בו במקום לרכוש לעצמו זוג אופניים.
מייסטר רוכב פעמיים בשבוע בשעות הערב, עד שעתיים כל פעם, כ-20 ק"מ, וחוץ מזה, הוא נוהג לעשות סידורים ולנסוע לחבריו באופניים. כ"מתחיל" הוא רכש אופני ראלי לכביש, ב-3,000 שקל ושדרג את הכיסא למושב עם בולמי זעזועים. כעת הוא מתכנן לעבור לרכיבת שטח, אך לשם כך יצטרך לרכוש אופניים חדשות, יקרות יותר. הוא מעיד על עצמו שהוא נדלק על הספורט הזה וכבר הצליח לשכנע את גיסו להצטרף אליו לרכיבות.
רכיבת שטח - איך ולאן
רכיבת השטח כוללת מספר סגנונות: "קרוס קאנטרי"- רכיבה בטבע על שבילים סלולים ומסומנים, שיכולה להתאים גם למשפחות (תלוי ברמת הקושי של המסלול); "פרי רייד"- רכיבה חופשית לרוכבים מנוסים בלבד, כשהעיקרון המנחה הוא 'עשה מה שאתה רוצה ורצוי שזה לא יהיה על שבילים אלא במקומות שקשה להגיע אליהם גם ברגל'. סגנון זה מפגיש את הרוכב עם סלעים משוננים, מדרגות ושאר אתגרים; "דאון היל"- סגנון למטורפים בלבד, רכיבה חסרת מעצורים במדרונות תלולים במיוחד ובמהירויות גבוהות.
מסלול השטח השכיח ביותר, המתאים לרכיבת "קרוס קאונטרי" עם המשפחה והילדים או לרכיבת "אקסטרים" לסוגיה, הוא איזור הכרמל, המשופע במסלולי אופניים בעלי דרגות קושי שונות. מסלולי "הקרוס קאונטרי" באזור הכרמל נמשכים לאורך 5 ק"מ בממוצע.
מסלול "קרוס קאונטרי" מומלץ נוסף הינו עמק החולה: מסלול מעגלי, מישורי, משפחתי בשטחי ההצפה של עמק החולה. זמן רכיבה: שעה-שעתיים, דרגת קושי קלה. מתאים לכל המשפחה, כולל קטנים שאפשר להרכיב. צפונה משם. לאורך הכביש מקרית-שמונה לתל אנפה, יש מסלול לרוכבי אופניים משולב בציורים יפים על המסלול, ונוסף מסלול מסודר לאורך גדת נחל שניר (חצבני), עם אפשרות לשכשך במים. אפשרות נוספת היא להתחיל את המסלול ברכבל העליון בצוק מנרה, ולרדת במדרונות הרי נפתלי המיוערים.
באזור הדרום מומלץ להגיע לאזור נחל עבדת: הרכיבה מתחילה במורד המתון של נחל עבדת, באיזור רכס נפחא. עוברים דרך שרידי טרסות חקלאיות ובורות מים מהתקופה הנבטית, ממשיכים ברכיבה במורד עד העיר הנבטית עבדת. אורך המסלול: כשישה ק"מ, שעה וחצי רכיבה. דרגת קושי קלה. מתאים גם לילדים מעל 12. צריך להיעזר במפת סימון שבילים.
