האמת שם בחוץ

האמת על אלחנן: "שש", החדשות, ערוץ 2

אתם יודעים, אני יודע, כולם יודעים, משהו שאסור לספר – לפחות משהו אחד – על פרשת אלחנן טננבאום. התקשורת, שיודעת את מה שאנחנו יודעים, אולי עוד קצת, מבצעת כעת ריקוד מבוהל שאינו שונה מפיזוזו המאולץ של מי שכדורי אקדח שורקים סביב רגליו; התקשורת מבקשת לדווח, זה תפקידה, אבל בית המשפט יורה סביב רגליה, להלן מוסיף למנוע ממנה את הדיווח באמצעות צו איסור הפירסום ההולך והופך קטן על מבול השמועות. כאשר ייחשף הסיפור המלא – וסופו שייחשף – יתחולל כאן רעש אדמה צפוי.

בביצה קטנה כישראל, שאזרחיה משורשרים זה לזה אינטרנטית וסלולרית, אין לכם דרך, בשלב מתקדם זה, להחזיק את השור בקרניו ולבלום אותו מהתפרצות והבקעת שער העץ. האינטרנט רוחש שמועות, הישראלים כבר יודעים שטננבאום נפל בשבי בנסיבות מפוקפקות, וכאשר אמנון אברמוביץ' מתייצב על המסך ומכריז: "יש כאן איזו חגיגה של פרסומים ילדותיים", הוא מודה, למעשה, כי הוא סתם שורף זמן-מסך, שכן מחסום הפה מונח עליו כפי שהוא מונח על כל תקשורתן אחר. חבל על הזמן. אבל אברמוביץ' מוכן לשחרר גם כי "טננבאום הוא יהודי מגוון, יש לו יותר ממשפחה אחת", תבינו מזה מה שאתם ממילא יודעים.

במקרים כאלה, בהם הופכות השמועות מזרזיף דקיק למפלי הניאגרה, מוטב, כמעט תמיד, לשחרר את הרסן ולהוציא את האמת לאור. אפשר שטננבוים הוא המקרה יוצא הדופן, אבל גם זה לא יעזור לו ולמשפחתו; האמת שם בחוץ, והיא תיכנס פנימה, לבתים, אם או בלי עתירות וצווים משפטיים.

ארוחה לילדים: "דינוטופיה", הולמרק, 20:00

קחו את סטיבן שפילברג. הורידו ממנו 100-200 מיליון דולר. חלקו את התוצאה בג'ורג' לוקאס. הוסיפו את ג'אר-ג'אר בינקס. מה קיבלתם? רגע, אל תגלו לי, אני אגיד לכם: קיבלתם את "דינוטופיה", סידרת הדינוזאורים המדברים (בחיי) המרהיבה, אך אווילית, אך שווה מיליונים – בקיצור, הדוגמנית ויק – מתוצרת "הולמרק".

אומרים לי שזוהי דרמת הטלוויזיה היקרה בהיסטוריה – להוציא, כמובן, התלבושות של יובל כספין לתוכניתו בערוץ 10 – ואני מוכן להאמין; האפקטים המיוחדים, מה שנקרא, דליקטס. אבל סיפורם של שני אחים המתרסקים בתאונת מטוס על אי בודד שבו חיים בהרמוניה מושלמת בני אדם (אהבלים במקצת) ודינוזאורים (דוברי 70 שפות) מוגש לצופה כקידי-מיל של מקדונלדס: עם המון חיות נחמדות, דמויות מלבבות, תלבושות ימי-ביניימיות, דינוזאורים שניתן לרכב על גבם ועלילה חינוכית כיוהנה פרנר; בדינוטופיה אין כלי נשק. כולם חיים בשלום וביטחון. צמחונות היא נחלת הכלל. עשרת הדיברות של המקום כוללות פסוקים כמו "אם מציעים לך יותר – קח פחות". ואפילו אין משמרות חליבה ותככים פנימיים בוועדה המסדרת! בקיצור, נחמד ומרגש מאוד, אם אתם בני עשר.

ויזואלית, העסק יפהפה כפרקים החדשים של סידרת "מלחמת הכוכבים". עלילתית, העסק מפגר כפרקים החדשים של סידרת "מלחמת הכוכבים". אבל מה, זהו יום המזל שלכם; בעל הבית השתגע, ואני עושה ל"דינוטופיה" עשרים אחוז הנחה בגלל העיניים היפות שלה, שמזכירות לי, פה ושם, את סידרת נעורינו המופתית "איים אבודים". עלילתית, ישנם כמה קווי דימיון, ו"דינוטופיה" אפילו משודרת בצבע. אבל זו הפעם האחרונה השנה שאני מוכן לשמוע על דינוזאורים בתלת-מימד, ברור?

צריך להגיד:

לאושרת קוטלר: האם כאשר את שואלת את אהוד ברק, מניה וביה, אם חל שינוי במצב חייו הפרטיים, את באמת מצפה לפרץ רגשות ולמונולוג משתפך בו יסביר האיש, בדמעות, מדוע נפרד מאשתו ויתוודה על חיבתו לתכשיטניות בלונדיניות, או שסביר יותר לצפות ל"אין תגובה" אותו קיבלת?