מת המוזיקאי מייקל קיימן

מייקל קיימן, המלחין זוכה הגראמי והמועמד לאוסקר, שכתב בין השאר לפינק פלויד וחיבר את המוזיקה לסרטי "נשק קטלני" ו"מת לחיות", הלך לעולמו בגיל 55. לדברי איש יחסי הציבור שלו, קיימן התמוטט אתמול (ג') בביתו שבלונדון, ככל הנראה כתוצאה מהתקף לב.

קיימן שיתף פעולה עם מגוון רחב של אמנים, החל מהתזמורת הפילהרמונית של לונדון ועד ללהקת כמו ארוסמית ומטאליקה. אף שהשכלתו של קיימן היתה בתחום המוזיקה הקלאסית והוא למד לנגן באבוב ב"ג'וליארד" הניו יורקי, שערו הארוך וזקנו שיוו לו מראה של גיטריסט רוק כבד יותר מאשר של מנצח קלאסי.

קיימן נודע בשילוב שני הכשרונות הללו. אחד משיתופי הפעולה היותר ידועים שלו היה באלבום "החומה" של פינק פלויד ב-1979. כמו כן הוא עבד עם הלהקה באלבומים "The Final Cut" ו"The Division Bell".

בשנת 2001 זכה קיימן בפרס הגראמי, אותו חלק עם להקת מטאליקה, בזכות הניצוח על התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו בשיר "The Call of Ktulu".

קיימן זכה בגראמי גם ב-1996 עבור הביצוע האינסטרומנטלי לדרמה המוזיקלית "Mr. Holland's Opus" עם ריצ'רד דרייפוס. זכייתו הראשונה בגראמי היתה ב-1992 על הביצוע של פס-קול הסרט "רובין הוד: נסיך הגנבים". קיימן עבד גם עם הזמר בריאן אדמס על שירי הנושא לסרטים "רובין הוד" (Everything I Do I Do It For You) ו"דון חואן דה מרקו" (Have You Ever Really Loved a Woman). עבור שירים אלה היה מועמד לפרס האוסקר. הוא שיתף פעולה עם כוכבי ג'ז, פופ ורוק כמו סטינג, רוד סטיוארט, דיוויד בואי ואריק קלפטון.

קיימן נולד בניו יורק בשנת 1948. הוא החל ללמוד פסנתר בגיל שנתיים ומאוחר יותר למד גם לנגן בגיטרה, קלרינט ואבוב. הוא ניגן פולק-בלוז בזמן לימודיו בג'וליארד, ולאחר מכן התנסה בטכנו, דיסקו ורוק וכתב מוזיקה קלאסית להופעות בלט.

קיימן השאיר אחריו אשה, שתי בנות, אב ושלושה אחים.