כרטיסי אשראי ב-2003: מגהצים במרץ
העובדה שאנחנו כבר מזמן נחשבים לצרכנים כבדים של אשראי, לא מנעה מאיתנו להגדיל ב-2003 את היקף קניותינו בכרטיס הפלסטיק. איפה קנינו יותר השנה, איפה פחות וכמה שילמנו בכל קנייה
שנת 2003 היתה שנה טובה לחברות כרטיסי האשראי. השנה התאפיינה בגידול בשימוש בכרטיסי האשראי וגם בשינויים מעניינים בהרגלים השימוש. מחזור הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי בישראל צפוי להסתכם בשנת 2003 בכ-92-93 מיליארד שקל, כך מעריכים בחברת לאומי-קארד, על-פי נתוני 11 החודשים הראשונים של השנה. בחברות כרטיסי האשראי מדברים על גידולי מחזורים בשיעורים שבין 10%-6% (תלוי בחברה המדווחת, הדיווח הצנוע ביותר הוא של ישראכרט ואילו בויזה-כ.א.ל מדווחים על העלייה הדרמטית ביותר) בהשוואה לשנת 2002.
ואיך קרה שהגדלנו את השימוש בכרטיס האשראי? יש כמה סיבות. בויזה כ.א.ל מייחסים את העלייה לשימוש גובר והולך בכרטיסי אשראי, על חשבון אמצעי תשלום אחרים כמו צ'קים ומזומן. החברות מדברות גם על תופעה בולטת, בעיקר בענף המזון, של תשלום באשראי על קניות קטנות, אפילו בסדרי גודל של 20 או 30 שקל. סכומים, שבעבר סירבו חנויות רבות לקבל בכרטיסי אשראי. מתברר שהמיתון שינה את הגישה. עוד סיבה לגידול במחזורי כרטיסי האשראי נעוצה בגידול במגמת העברת הוראות קבע לכרטיסי אשראי.
הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי במהלך 2003 משמעותי במיוחד על רקע העובדה, שהישראלי כבר נחשב לצרכן כבד של כרטיסי אשראי. מחקר שנערך ופורסם בינואר 2003, לפני הגידול של השנה הזו, גילה שההוצאה השנתית לכרטיסי אשראי בישראל היא הגבוהה מבין מדינות אירופה ועומדת על 7,000-6,000 אירו. צרפת עומדת במקום השני עם 4,500 אירו, ובריטניה במקום השלישי עם 3,300 אירו. מחזור העיסקאות הישראלי הכולל תופס את המקום החמישי באירופה לפני מדינות כמו צרפת ואנגליה.
איך צרכנו אשראי ב-2003
פעלנו בזיגזג. חלוקת הצריכה בכרטיסי אשראי לא היתה אחידה במהלך השנה, אומרים בלאומי-קארד. במחצית הראשונה של השנה נרשם היקף נמוך יחסית של רכישות, על רקע מיתון כבד וחרדת השמועות ממלחמה צפויה בעיראק. ברבעון השלישי והרביעי נרשמה תפנית משמעותית של הקניות. ההודנה החזירה את הישראלים לחנויות.
קנינו באינטרנט. מחזור העיסקאות באתרי האינטרנט הישראלים הוכפל במהלך השנה, אומרים בויזה-כ.א.ל. ברכישות באתרי אינטרנט בחו"ל קיימת לעומת זאת ירידה של 50%. בישראכרט מצביעים על גידול של 33% בענף השירות באינטרנט.
שילמנו בתשלומים. היקף העיסקאות בתשלומים נותר השנה ללא שינוי. 30% מהעיסקאות בכרטיסי אשראי מתבצעות בתשלומים, אומרים בלאומי-קארד. מספר התשלומים הממוצע המדווח נע בין 4.5-3.6 תשלומים לעיסקה, תלוי בחברה המדווחת, והוא אף נותר ללא שינוי בהשוואה לשנה שעברה. הענף המוביל בתחום התשלומים הוא ענף הטלפונים הסלולריים שפריסת התשלומים בו מגיעה ל-36-29 תשלומים (מספר התשלומים משתנה בין דיווחי החברות השונות). מספר התשלומים הגבוה יחסית מוכתב כידוע, מאופיין של עיסקאות חברות הסלולר, המציעות בדרך כלל חבילות עתירות פריסת תשלומים. העיסקה הממוצעת בתחום הסלולרי עומדת על כ-1,300 שקל. בתחום זה עיסקת התשלומים, באופן טבעי, גדולה יותר ומגיעה ל-800 שקל, לעומת 250 שקל לעיסקה ממוצעת בכל כרטיסי האשראי, (על פי נתוני לאומי קארד). עוד ענפים עתירי תשלומים הם חשמל ואלקטרוניקה (24-7 תשלומים, תלוי בחברה המדווחת). תכשיטים - 8 תשלומים. ריהוט ומיזוג אויר - 7 תשלומים. מחשבים - 6 תשלומים ואופטיקה - 5 תשלומים. לעומת זאת ברשתות המזון עומדת עיסקת התשלומים הממוצעת על 3 תשלומים.
הירידות והעליות
גם ימי הקנייה השתנו השנה. בחודש ינואר היה יום שני יום הקונה - בו הוציא הישראלי את הסכומים הגדולים ביותר בהשוואה לשאר ימות השבוע, ושיעור ההוצאה הכספית הכוללת עמד על 131% בהשוואה לימי השבוע האחרים ו-115% ביחס לכל ימות החול. ביולי חל שינוי, הימים רביעי, שני, וחמישי התחרו זה בזה על התואר של יום הקניות השבועי, עם שיעורי קניות של למעלה מ-120% בכל אחד בהשוואה ליתרת הימים. שיעור הקניות בשבת ירד בחודש זה ל-33% ביחס לכל ימות השבוע לעומת 40% בינואר. בנובמבר עברה הבכורה ליום חמישי והקניות בשבת שבו לרמת ינואר. יצויין כי שבת ויום שישי שמרו כל השנה על מעמדם כימי הקניות הצנועים ביותר.
מי ירד? הענפים שירדו הם ענף התיירות, בו נרשמה ירידה של 9% במחזורים; ענף הריהוט, כולל רשתות הריהוט וחנויות רהיטים ועיצוב, בו נרשמה ירידה של 6%-5%; ענף החשמל והאלקטרוניקה, בו נרשמה ירידה כוללת של 10%. הירידה הדרמטית ביותר נרשמה ברבעון הראשון בשיעור של 23%. אבל לקראת סוף השנה התאושש השוק בהדרגה וברבעון השלישי אף נרשם גידול של 3%, אולי גם בגלל עלית האירו והצפי לעליית מחירים.
מי עלה? הענפים שעלו הם ענף הביטוח, בו נרשמה עלייה של 5% (על-פי נתוני ויזה-כ.א.ל) ו-11% על פי נתוני ישראכרט. העלייה מיוחסת גם להתייקרות המחירים וגם לתשלום ההולך וגובר באמצעות הוראות קבע בכרטיסי אשראי.
חברות הדלק נרשמה עלייה של 7% במחזור (ויזה כ.א.ל), חלקה נובע מהתייקרות מחירי הדלק לצרכן.
בענפי התקשורת, המחשבים והמוצרים הנלווים נרשמה עלייה של 12%. על-פי דיווחי ישראכרט בענף המחשבים אף נרשמו גידולים של 29%. את העלייה הזאת אפשר לייחס כנראה לירידה הדרמטית במחירי המחשבים והמעבר למחשבים נישאים ומסכים דקים.
בענף המזון - עלייה של 7%. למרות העלייה כדאי לזכור שעלייה זאת לא מצביעה על עלייה בפדיון בענף המזון אלא רק על מה שקורה בתחום כרטיסי האשראי. העליה זאת מיוחסת לגידול הדרמטי בעיסקאות הקטנות של עשרות שקלים המתבצעות בכרטיסי אשראי, מה שלא היה בעבר.
בענף ההנעלה - גם כאן נרשמה עלייה. ב-11 החודשים הראשונים של השנה הענף רשם גידול כוללת של 11%, אחרי שירד בתחילת השנה ועלה בצורה דרמטית בשני הרבעונים האחרונים. בענפי הפנאי והספורט - גידול של 13% במחזורי הקניות ב-11 החודשים הראשונים של השנה. באומנות תרבות ובבידור - גידול של 11% בעיקר ברבעונים השני, השלישי והרביעי של השנה. שמרו על יציבות - ענפי התקשורת הסלולרית והאופטיקה.
כרטיס אשראי. התנהגות תזזיתית
מומלצים
