רובין הוד, הגירסה הנשית

הן קוראות לעצמן "הלביאות" והן הפכו לתופעה בבאר-שבע, שגורמת כאב ראש לא קטן למנהלי המרכולים הגדולים בעיר. קבוצה של כ-20 אמהות חד-הוריות שמדי שבוע בוחרות מרכול אחר, שבו הן עורכות מסע קניות עשיר ויוצאות שלא דרך הקופות. אתמול (ד') הן הגיעו שוב למרכול גדול בבאר-שבע, "חצי קופה" בקניון הנגב, ניגשו למנהלת החנות והודיעו לה על כוונתן לצאת עם עגלות מלאות.

הרעיון של האימהות הלביאות הוא פשוט: "להביא אוכל לילדים לקראת שבת",כפי שמסבירה יהודית בן-דוד, אחת הפעילות. לעתים הן יוצאות מהמרכולים עם שללן בידן: עגלות עמוסות מוצרי מזון, שאותן הן לוקחות לבתיהן או לדירות של חברות שהמתינו בדירותיהן בגלל הבושה והחשש מחשיפה. לעתים זה מסתיים במפגש עם המשטרה, שמצליחה בדרך כלל בנועם ובשכנוע לגרום לנשים להחזיר את העגלות למרכולים, בתמורה להבטחה לקבל משהו בהסכמה מהנהלותיהם.

זה גם מה שקרה בסוף-השבוע שעבר במרכול "ג'מבו" במרכז "ביג" בבאר-שבע. מאבטחי המרכול ניסו למנוע את הוצאת העגלות אך ללא הצלחה. רק בהתערבות המשטרה הושבה הסחורה הטריה פנימה לדוכנים, אבל רק אחרי הבטחה שהנשים יקבלו משהו בחינם מאוחר יותר.

כבר לא מתביישות

מיכל מגן, אחת האמהות החד-הוריות, הסבירה כי הן החליטו לערוך קניות בלי לשלם אחרי שהגיעו לפת-לחם: "אנחנו הקורבנות השקטים של ביבי נתניהו. מצד אחד הוא קיצץ לנו בקצבאות, מצד שני אין עבודה. אני מנקה חדרי מדרגות מדי פעם, אבל אפילו את זה לא קל להשיג. אין לנו במה לשלם שכר דירה. אין איך לתת לילדים להרגיש שבת או חג. אין כלום.

"נכון, אנחנו כבר לא מתביישות. אנחנו נכנסות לסופר ומסתכלות למנהל של הסניף בעיניים. מסבירות לו שלא באנו לקחת כלי איפור או ממתקים, אלא רק מצרכי יסוד: חלב, לחם, סוכר, קמח ואורז וקצת מוצרי בשר. יש כאלה שמבינים עניין ונותנים לנו לעבור. יש כאלה שמחכים לאישור מתל-אביב. ויש כאלה שנלחמים בנו כאילו היינו שודדות".

כך היה במרכול "ג'מבו". מנהל המרכול, אבי, ניצב יחד עם כמה מעובדיו בפתח החנות וניסה למנוע ממיכל מגן, לילך, אהובה מור-יוסף והאחרות לצאת מבלי לשלם: "הרשת שלנו תורמת. אפילו הרבה. אבל לא ככה", אמר אבי. "תבקשו אישור. נבקש מההנהלה בתל-אביב. מה שאתן עושות זו גניבה".

אמר ועשה. הוא הזעיק שוטרים ושיגר את מאבטחיו למנוע מהן לצאת. הנשים משכו את העגלות החוצה, המאבטחים דחפו פנימה. הלקוחות הביטו בסקרנות במחזה. היה מי שתקף אותן והציע להן "ללכת לעבוד ולא להסתובב עם פלאפונים וליילל". לילך הסתערה עליו: "אתה בטח מרופד טוב טוב בפנסיה שלך. אתה לא מכיר לילות של ללכת לישון על בטן ריקה. קל לך לדבר".

היו שהביעו זעזוע ורחמים. רובם חמקו מאימת הפלאשים של הצלם. ניכר היה שהעניין מביך את כולם. גם השוטרים שהגיעו למקום בשלוש ניידות ואופנוע ביקשו למצוא פשרה, והזהירו את הנשים מפתיחת תיק פלילי. בסוף הגיע הפתרון בדמותו של שרלי ביטון, דמות באר-שבעית מיתולוגית, שלקח חסות על הנשים. מצד אחד הוא שיכנע אותן להחזיר את העגלות, ומצד שני חילץ ממנהל המרכול התחייבות להזמין את הנשים לקבלת מוצרים מסודרת יום למחרת. בין לבין הוא הזמין את הילדים שלהן ליום כיף בלונה-פארק על חשבון הנהלת ה"ביג".

לוקחות רק מוצרי יסוד 

מיכל מגן נענתה להצעת הפשרה אבל הבהירה: "לגבי השבת אנחנו מסודרות. לגבי השבוע הבא תמצאו אותנו במרכול אחר. אנחנו הלביאות חייבות לדאוג לאוכל לילדים שלנו". מגן, הרוח החיה מאחורי ה"לביאות", מספרת כיצד הגיעה למצב הקשה הזה. היא בת 38, אם חד-הורית לשישה ילדים ומגדלת שלושה מהם. היא חיה מקצבת ביטוח לאומי בסך 2,500 שקל. בגלל בעיות בעבר עם גרושה היא מקבלת קצבה רק על ילד אחד, למרות שהיא מגדלת שלושה. אחד מהם התגייס בימים אלה לצה"ל ומבקש להגיע ליחידה קרבית. למרבה ה"שמחה" הוא גם מתכונן לחתונה עם חברתו לחיים שכבר מצפה לילד.

מאז גירושיה ב-94' מיכל עבדה בכל מיני עבודות. היא היתה קופאית במרכול גדול, עבדה כמזכירה בחברה קבלנית לבניין ועוד. לפני כשש שנים פוטרה מחברת הבנייה בגלל צמצומים, ומאז היא מתקשה לשוב למעגל העבודה. פה ושם היא שוטפת רצפות וחדרי מדרגות. בימים אלה היא מתנדבת בגן-ילדים.

מתנדבת? במקום לעבוד? יש לכך סיבה טובה: בגן מחלקים לילדים ארוחות חמות במסגרת פרויקט רווחה של הרשות המקומית. כמעט כל יום נותרות מנות חמות עודפות. מיכל, בתמורה לעבודה ההתנדבותית שלה עם הילדים, מקבלת את הארוחות החמות ולוקחת הביתה, שיהיה לילדים שלה מה לאכול.

ביד היא אוחזת טופס של חברת חשמל: התראה אחרונה בהחלט לפני ניתוק. "זה הכי מלחיץ אותי", היא אומרת. "בלי טלפון אני חיה מזמן, יש לי רק טוקמן. מים אני מקבלת על-ידי חיבור פיראטי לצנרת של העירייה. בגדים זה רק יד שנייה ומתנות של חברות או בני משפחה. אבל בלי חשמל לא יודעת איך נסתדר. אני שוברת את הראש מה לעשות שלא ינתקו לי את החשמל.

"קשה לי עם המאבק היומיומי הזה לאוכל, ואני לא היחידה. יש עוד עשרות אחרות במצבי. חד-הוריות שמתקשות להרים את הראש, מתקשות לעבור את היום. לפני כמה זמן, בשיחת נפש עם החברה שלי, יהודית בן-דוד, אחרי שהיא אמרה לי, מה יהיה? אמרתי לה: לא יודעת, אבל בא לי להיכנס פעם לסופר, להעמיס על עגלה מוצרים טריים וטובים, פירות ירקות ובשר, ולהכין לילדים שלי ארוחת מלכים.

"ואז החברה שלי אמרה: למה שלא נעשה את זה באמת? בואי נעשה את זה. בהתחלה חששתי מהרעיון, אבל בהמשך שוחחתי עם מני מלכה, היועץ שלנו בארגון שתי"ל, שמטפל בכל הארגונים החברתיים בארץ. סיפרתי לו על הרעיון. אמרתי לו שאנחנו קבוצה של 20 אמהות חד-הוריות, שלא יכולות כבר לשבת בשקט ולראות את הילדים שלנו רעבים. שאנחנו רוצות את הזכות הזאת לקחת מוצרים טריים ולבשל כמו שאנחנו יודעות ואוהבות. הוא נדלק על הרעיון, והתחיל מיד לעצב לוגו של הלביאות וכל זה.

"הפעם הראשונה היתה לפני שבועיים, במרכול גדול בשם 'מגה' בבאר-שבע. כמו שסיכמנו מראש, הלכנו שש אמהות למנהל החנות והודענו לו מי אנחנו, מה זה הלביאות ושיידע שאנחנו הולכות להעמיס מוצרים על העגלות ולצאת בלי לשלם. שיעשה מה שהוא רוצה.

"הוא נכנס ללחץ. בהתחלה הוא אמר שהוא לא המנהל ושצריך לקבל אישור מתל-אביב. בסוף, אחרי לחצים ואחרי צעקות, ואחרי שאחת מאיתנו התעלפה ליד הקופה, הוא הסכים. הוא אמר לי אני מאשר לכל אחת מכן להעמיס ב-150 שקלים, אבל תדעו לכן שזה יוצא מהכיס שלי. לא חושבת שזה נכון. בכל מקרה, הסכמנו ויצאנו עם עגלות די עמוסות".

"לקחנו רק מוצרי יסוד וירקות ופירות ובשר", מבקשת מיכל להדגיש. "לא ממתקים ולא כלי איפור, כמו שניסו פה ושם להציג אותנו. אנחנו גם עושות סלקציה בין האמהות. מי שבאמת לא זקוקה, לא תיכנס איתנו למרכולים. רק מי שבאמת זקוקה לסיוע הזה".

כל שבוע מרכול אחר

"אני יודעת שזה לא הכי חוקי בעולם, ואני יודעת שזה מביך את מנהלי הסופרים ואת השוטרים שמוזעקים לשם", אומרת מיכל. "אבל מה אני אגיד לך? אני כבר לא מתביישת. לא אכפת לי. אני רוצה רק לראות את הילד שלי אוכל מרק חם ונועץ את השיניים שלו בעוף טרי שזה עתה בישלתי. זה יותר חשוב לי ממה שיגידו ומה מרגיש מנהל המרכול".

במשטרת באר-שבע מעדיפים למצוא פתרונות של פשרה. גם לשוטרים שמגיעים למרכולים לא נעים ולא קל להביט בעיניה של אם חד-הורית שאומרת : "אני רוצה לקחת לילד שלי אוכל הביתה". אבל אין ברירה: חוק הוא חוק, מבהיר קצין בכיר במשטרת מרחב הנגב. "אם תוגש תלונה, והנשים יגנבו עגלות עמוסות או אפילו פריט אחד, נפעל לשמור על החוק. יש מספיק דרכי מחאה אחרות וחוקיות".

ואכן לא כל נסיונות ה"הברחה" של הנשים מסתיימים בהצלחה. אתמול הצליחו שוטרים ומנהלת מרכול "חצי קופה" בקניון הנגב למנוע את הוצאת העגלות עם מוצרי המזון. מנהלת המרכול, רווית, מכרה אישית של חלק מהנשים, הסבירה בנימוס: "לבי איתן. אני מכירה היטב את המצב שבו הן מצויות. אני מסוגלת להזדהות עם הכאב שלהן ועם הרצון להילחם, אבל לא עם הדרך. אני שילמתי על הלחם שהגיע הבוקר. אם היא תיקח את הלחם – זו גניבה. מישהו יצטרך לשלם על כך: או אני כמנהלת, או היא אם היא תיעצר. לא חבל?"

רווית איפשרה ל"לביאות" ליצור קשר עם הנהלת הרשת בתל-אביב בתקווה שזו תסכים לתרום מוצרי מזון לנשים. מיכל מגן אמרה לאחר נסיון הנפל: "לא נורא. השבוע לא הצלחנו, בשבוע הבא נצליח. בשבוע הבא ניכנס למרכול אחר. אין לנו ברירה אחרת".