צעד קטן לאדם
פאריס הילטון חולבת פרה בארקנסו גרפה יותר רייטינג בחודש שעבר מהראיון שנתן בוש על לכידת סדאם. האם מדובר בשעתה הרעה של הטלוויזיה האמריקנית? אריאנה מלמד, ששהתה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, צפתה בתוכניות המציאות שפשטו על המסך וחזרה עם בחילה. בקרוב אצלכם
ואלה נתוני הרייטינג העגומים לערב ההוא. בוש וסדאם: 11 מליון צופים. הילטון וריצ'י, בעוד פרק של "החיים הפשוטים": כמעט 12 מיליון צופים. אמריקה השתגעה. בצד שידורים חוזרים נצחיים של "סיינפלד", "חוק וסדר" לדורותיו ו"סאטרדיי נייט לייב", כמעט כל התכנים המקוריים של הרשתות הגדולות והקטנות מתמקדים עכשיו בתוכניות מציאות. כולן איומות, אבל זה מה שיש עכשיו בפריים טיים, לא משנה לאן תנסו לזפזף. במשך שלושה שבועות, הן תקפו אותי מכל ערוץ אפשרי וצפיתי בהן בזעזוע גובר והולך. הסיכויים שכמה מהן מועתקות ברגעים אלה ממש לפורמט מקורי ויצירתי של ערוץ 2 הם גבוהים למדי, ובגללם המשכתי לצפות – כמו גם בגלל החובה לדווח, שמעולם לא ראיתי כמות עצומה כזאת של טלוויזיה רדודה, פולשנית, פוגענית, מניפולטיבית ומגעילה – בזמן כה קצר.
נמוך יותר מסטיב
המסקנה המצטברת: לעומת "אמריקן איידול", תוכנית הסינדרלה המזמרת של ארה"ב, "כוכב נולד" היא שיא של עידון. לצביקה הדר צריך להצמיד כנפי מלאך והילה. בגרסה האמריקנית, שלושה שופטים עוסקים בהעלבה מתמדת של המתמודדים ושל הצופים בהם, עד לרגע השיא.
לעומת "בצ'לורט", ("הרווקה") שם בוחרת בימבו דדנית באהוב ליבה מבין חבורת נבובים צחורי-שן, "קחי אותי שרון" היה אפוס שייקספירי, ואקי אבני ענק רוח. עפר אני לרגליו.
וליגאל שילון אני חייבת התנצלות מיוחדת בעניין סטיב. לפני יומיים עלתה לאויר היצירה המחליאה האחרונה של רשת פוקס, הלא היא "My Big Fat Obnoxious Fiance", "הארוס השמן והמגעיל שלי". תוכן העניינים: בחורה אחת תקבל מליון דולר אם רק תצליח לשכנע את כל משפחתה להגיע עימה לכנסיה ביום נישואיה. זה לא פשוט. החתן המיועד שמוצג בפני המשפחה נראה כמו ג'ון בלושי שקם לתחייה ומייד בלע כמה מאות מילקשייקים. הוא מייצר אינספור גיהוקים, הוא מגרבץ בפומבי, הוא מקלל, מעליב, מפגין נימוסי שולחן של ניאנדרטל, רגישות של גורילה ופרווה של אורנג אוטן. ועכשיו לדחקות: המשפחה של הכלה לא יודעת שהוא לא חתן אמיתי, אלא מישהו שהיא פגשה באודישן לתוכנית מציאות. המשפחה של הכלה מאמינה באמת ובתמים שבתם הטובה, מורה בבית ספר עממי קתולי, הולכת להרוס לעצמה את החיים.
המשפחה במשבר. משברים מצטלמים יפה. במיוחד הדמעות, ויש ים של דמעות. אבל זו רק ההתחלה, מפני שהכלה המזוייפת גם היא קורבן: למשל, היא חושבת שה"חתן" שלה הוא סתם בחור שפגשה באודישן, אך למעשה מדובר בשחקן. וגם לו יש משפחה, מגעילה למופת – וכולם שחקנים. מבולבלים? שבועיים במחיצת טלוויזיה אמריקנית עדכנית, והתוכנית הזאת תיראה בעיניכם כשיא הדרמטי-רגשי-יצירתי-מציאותי של העונה. וג'רי ספרינגר יושב בפינה ומקנא.
אז ליגאל שילון יאמר: מצטערת. טעיתי. אפשר לרדת נמוך הרבה יותר מן הפופיק של סטיב. אמנם, הדרך לא תהייה סוגה בשושנים, אבל אני בטוחה שעוד יהלכו בה בגו זקוף ובוטח.
חיים לא פשוטים
ובינתיים, בחזרה ל"החיים הפשוטים", שאנחנו עשויים (או עלולים) להיחשף לגרסה מתורגמת שלה. פאריס הילטון, בלונדה צפונבונית בת 22, היא נכדתו של קונרד הילטון, מייסד רשת המלונות. החברה שלה ניקול, ריצ'י, היא הבת של ליונל ריצ'י, זמר. שתיהן טובעות בכסף, משוללות כל כישרון שהוא, מצויידות באייקיו חד ספרתי ומתות להיות מפורסמות. אי לכך הסכימו להטלטל לאלטוס, ארקנסו, ולנסות לחיות כמו שחיים מליוני אמריקנים, וגם לעשות זאת לעיני המצלמה. משימה ראשונה: להתגורר בבית של חוואים, ולהכין לבני המשפחה סנדביצ'ים. "מה, כאילו, בעצמנו? בידיים?", שואלת הילטון בזעזוע עמוק. אחר כך בהמשך, היא וריצ'י נכשלות בכל משלח יד שמוצע להן, מגלות לאומה שלדעתן המקובצת גניבה – לא חשוב של מה – איננה ממש עבירה, טובעות בחלב כשהן מנסות לטפל בפרה מקומית ובאופן כללי מוכיחות בהתמדה שאין להן כישורי חיים. אבל מה, הן נהיו מפורסמות. ושוות צפייה יותר מן הנשיא בראיון הראשון שלו אחרי לכידת סדאם.
אולי תרמו לכך הגילויים המסעירים מן המציאות האמיתית, לא הטלוויזיונית, שכמו נרקחו במשרדו של יחצ"ן זדוני ומוכשר לעילא, וטופטפו לאומה בדיוק כשהסדרה הגיעה לשיאי צפייה. ראשית התברר שריצ'י בכלל משוחררת בערבות בגלל עבירה פעוטה של אחזקת הרואין, ואם לא תלך לגמילה בתום הצילומים תמצא את עצמה בכלא. זה אירע אחרי שנעצרה פעם על נהיגה בשכרות, פעם על קטטה בבר ופעם אחרת על זיוף תעודת זהות.
אחר כך הופיעה מאי בזה באתר פורנו אחד קלטת לוהטת של הגברת הילטון עם חברה לשעבר, אחד ראנדי סלומון, מפעילם המאושר של אתרי-קזינו ברשת. משפחת הילטון התייצבה בחזית מלון ולדורף אסטוריה בניו-יורק וסיפרה לאומה שמדובר בתקיפה מינית של ילדתם התמימה. סלומון, פרוד טרי של שנון דוהרטי, תובע אותם כעת על פגיעה בשמו הטוב. סכום התביעה: חמישים מליון דולר. מי יודע, אולי עוד נראה את הצדדים הניצים בבית משפט טלוויזיוני. או אצל ספרינגר.
פסגת הפחד
אבל "החיים הפשוטים" היא תוכנית מעודנת לעילא ביחס למה שניתן לראות בערב טלוויזיוני רגיל בתכלית. בכל יום נתון, תוכלו לחוות שם שיאים חדשים של אימה, גועל ותיעוב באחד המוצרים היותר מצליחים של NBC, "גורם הפחד", "The Fear Factor" מעמת זוגות, תאומים או סתם מתמודדים שעושים דברים מאוד מאוד משונים לעיני המצלמה. למשל, פעם נדרשו המשתתפים להכנס לאקווריום בו שחו 500 דגי פיראנה אמיתיים לגמרי ולדלות מתוכו – באמצעות השיניים בלבד – כליות לא מבושלות של חזיר. ההצלחה העצומה הולידה חיקויים. מתמודדים התבקשו בנימוס לשחרר את בני זוגם מכבלים, שעה שאלה היו מכוסים ב-100,000 דבורים רגזניות. בפעם אחרת, נדרשו לאכול עכבישים שעירים. אחר כך, רק כדי להעלות את סף הריגוש, צולמו כשהם לועסים עין של פרה, משחררים מתוכה את נוזל העין הצמיגי לתוך כוס ושותים את זה.
אהבתם? הנה עוד: זוג מתמודדים אמורים להשקיע את פרצופיהם בתוך נוזל חום, חם ומסריח ומלא תולעים, כדי לשלות מקרבו לב של פרה. ולאכול את זה. או להעביר פרסות של פרה לתוך טס מלא רימות רוחשות. בפה, כמובן. או לשחות במיכל מלא ב-600 קילו מעיים של דגים. לעומת כל אלה, תעלולים מן העונות הקודמות מחווירים באצילותם: בימי התום, כל מה שהמתמודדים נדרשו לו הוא, למשל, שהות קצרה במחיצתם של 15,000 ג'וקים ענקיים ממדגסקר. באתר של NBC תוכלו לרכוש טישרטים ומצחיות בייסבול המנציחות את הרגעים הגדולים. יש גם חולצות לילדים עם הדפס של עיני פרה על צלחת, וכיתוב – "מזנון אכול ככל יכולתך של גורם הפחד".
לעייפים מן הגועל מציעות הרשתות מגוון של משחקים מגונים ברגשות אנוש. זהו המוטיב המאחד של סדרות שונות בהם מפגישים את בני שני המינים למיני-מלחמה. את כל הגסות תקבלו בבת אחת ב "elimidate", גרסת שוק הבשרים הרוחש והמיוזע ל"קחי אותי שרון". את המניפולטיביות הדוחה של תוכנית מתיחות תוכלו לצרוך עד זרא ביצירות מופת כמו "ג'ו מיליונר" - חמש עשרה עלמות מוזמנות להכיר מיליונר חתיך שיבחר אחת מהן ויתחתן איתה. רק מה, הן לא יודעות שהוא בעצם בכלל לא מליונר אלא פועל בנין מסוקס. חייכו, בנות, כי אכלתן אותה. זה הצליח? הבה ונעלה מדרגה. "For Love or Money" עשתה זאת בשתי עונות מוצלחות במיוחד. בראשונה, עלם חמודות ושמו רוב התבקש לבחור את אהבת חייו מבין 15 מתמודדות נרגשות. הן ידעו כי מי שתיבחר, תוכל בתורה לבחור בין העלם לבין מיליון דולר שישולמו לשיעורין. רק מה, שהבחור לא ידע זאת, וכך בפינאלה הגדול, כשסוף סוף מצא את אהובת ליבו, התחוור לו שהיא מעדיפה את הצ'ק. היא צדקה. כבמטה קסם הופיע במהלך שידור הסדרה דיווח עיתונאי על עברו של רוב בצבא, כולל האשמות חוזרות בהטרדה מינית בעת שהיה שיכור. ועכשיו היא כוכבת. כל אמריקה מכירה אותה כ"ארין", והיא נבחרה להיות הרווקה המובילה בעונה השנייה, שבה הטריק הוא בחירה בין אהבת חייה ( 15 מתמודדים, כמובן) לבין שני מיליון דולר. ועוד היד נטויה.
מה עוד? רוצים עונות חדשות של "הישרדות"? יש, והן מחווירות לעומת היבול החדש. רוצים עוד גידופים וגילופין של משפחת אוסבורן? וודאי שיש. רוצים לברוח? אין לאן. "רווקות באלסקה", "אי הפיתויים בסומטרה", עוד עונה של "האח הגדול", העונה המי-יודע-כמה של "העולם האמיתי": כולן יחכו לכם בפינה.
זו לא סתם שעתה הרעה של הטלוויזיה האמריקנית. זהו משבר אמיתי של התכנים בתעשייה. שיאי הרייטינג מעידים על כמה תופעות חדשות ומטרידות מאד. ייתכן שהצופים מאסו לגמרי ביצירה הבדיונית, וכבר לא ניתן להפיק סדרות מושקעות של שוטרים, עורכי דין, אסירים או קברנים ולקוות לטוב. בחורות ניו-יורקיות בנעלי מנולו בלאניק כבר לא מעניינות איש. סיטקומים? כולם דומים, ואף אחד כבר לא יהיה "סיינפלד". האפשרות לפנות לאינטלקט של הצופים נזנחה מזמן בהיותה לא כלכלית בעליל. מה שנשאר הוא תהומות הרגש, ועל אלה – מגועל טוטאלי ועד לחלומות התאהבות בלתי מציאותיים בעליל משחקים במה שקרוי בטעות "תוכניות מציאות". בקרוב בערוץ 2.
