יוזמה: הסדרה עצמית של האינטרנט בישראל

איגוד האינטרנט הישראלי גיבש הצעה להסדרה פרטית של האינטרנט בישראל, שתכליתה לגבש הסכמה של בעלי אתרים וציבור הגולשים לגבי הנעשה ברשת באמצעות כללי התנהגות שהם עצמם יקבעו. ההסכמה שתגובש תחול בתחומים רבים, בהם תכנים פוגעניים (פורנוגרפיה, אלימות ועוד), דואר בזבל, אמינות המידע באתרים ועוד. בכוונת האיגוד לצאת במסע ציבורי לגיבוש ההסדרה הזו.

מהי הסדרה עצמית?

עקב הקושי לאכוף חוקים באינטרנט והחשש מפני פגיעה קשה בחופש הביטוי של הגולשים כתוצאה מאכיפה זו, נוטות ממשלות להסכים כי חלק מהסוגיות באינטרנט אינן ניתנות לאכיפה באמצעות חקיקה (הסדרה ציבורית) אלא באמצעות הסדרה עצמית, שצומחת מלמטה, ומקור הסכמות שלה בחברה האזרחית.

ההסדרה העצמית בעלת כמה יתרונות לעומת חקיקה. מאחר ומדובר ביוזמה המובלת על ידי הגורמים הפעילים בשוק, ארגונים, חברות וצרכנים, היא עשויה, לעתים, לייתר ולחסום מהלכי חקיקה פופוליסטים או חסרי שיניים. הסדרה עצמית בסביבה דינמית כמו האינטרנט עשויה לצמצם פגיעה בחירויות הפרט תוך שמירה על פרטיות הגולשים. ההסדרה העצמית גמישה יותר מהציבורית וניתן לשנותה בקלות יחסית, יתרון חשוב במיוחד לסביבה הטכנולוגית. גם ממשלת ישראל הביעה תמיכה ברעיון ההסדרה העצמית, בנייר עמדה שפירסם לפני כשלוש שנים מנכ"ל משרד התקשורת דאז, דני רוזן.

"מטרתה של ההסדרה הפרטית אינה לכפות דבר על אתרים שאינם פועלים על פי אותם כללים ואינה מיועדת לפגוע באתרי השוליים", אומר יהשע מאור, חבר הנהלת איגוד האינטרנט. "כוחה של ההסדרה העצמית נובע מהסכמת קהילת האינטרנט בארץ, ולא באמצעות חוק כופה, ולפיכך מקור סמכותה אינו נובע ממנגנוני השלטון - ובזה כוחה".

מסמך עקרונות בסיסי

ועדת מומחים של איגוד האינטרנט דנה בחודשים האחרונים בשיטות ההסדרה העצמית הנהוגות במדינות שונות, ובניצני יוזמות הסדרה בישראל (למשל, שירותי סינון התכנים שמפעילים חלק מספקי האינטרנט), ועסקה בדרכים לשיתוף הפעולה בין חברות אינטרנט, בעלי אתרים וגופים ציבוריים בנוגע לאכיפה עצמית של כללים ועקרונות, במטרה למנוע התערבות חיצונית. הוועדה חיברה מסמך עקרונות בסיסי הקובע מהי הסדרה פרטית ומהם קווי היסוד לקיומה.

איך תתבצע ההסדרה בפועל?

שיטה אחת המוצעת במסמך היא באמצעות לוגו שיוצב באתרים, ויעיד כי האתר הנושא אותו בחר להיות כפוף לכללי הסדרה פרטית מסוימים. למשל, הגולש ידע אם אתר מסוים כולל תכנים פורנוגרפיים, אם הוא שומר על זכויות יוצרים או אם אתר חדשות קיבל על עצמו את כללי האתיקה העיתונאית. אתר הנגיש לבעלי מוגבלות יציג את התו ויאפשר לגולשים לזהות את השירות שהוא מציע באמצעותו. אתר שלא ימלא את הכללים לא יורשה לשאת את התו. הלוגו יוגבל לנושאי ההסדרה הפרטית הספציפית בלבד ולא יעיד על רמת השירות.

מנגנוני הסדרה במדינות שונות בעולם כוללים הפעלה של מוקדי פניות, שמאפשרים לגולשים שנפגעים מתוכנם של אתרים מסוים להתלונן, מוקדי הסברה וחינוך (באינטרנט ובטלפון), שמיועדים לקדם שימוש נכון ונבון ברשת ויישום פתרונות טכנולוגיים כמו שירותי סינון תכנים או פלטפורמת P3P, המשולבת באינטרנט אקספלורר 6.

מדובר בתקן המאפשר לגולשים לגשת לאתרים שמדיניות הפרטיות שלהם עונה על צורכי הגולש ומציג אזהרות לגבי אתרים שאינם עונים על צרכים אלה. המחשב עורך השוואה בין הצהרות הפרטיות להגדרות הפרטיות של המשתמש הביתי. בכל מקרה שבו הצהרת הפרטיות של האתר אינה עומדת בקנה אחד עם העדפות הפרטיות של המשתמש, מוצגת התראה על כך והמשתמש יחליט אם ברצונו להמשיך ולגלוש באותו אתר. 

החסרונות

ד"ר בירנהק מציין במסמך כי להסדרה העצמית גם חסרונות. לא אחת כלל אתי שמקורו בהסדרה עצמית הופך עם הזמן להסדרה ציבורית, כאשר בתי המשפט מאמצים את הכלל האתי כאמת מידה לנורמה הנוהגת במגזר הפעילות. לפיכך, הוא ממליץ להיזהר בהסדרה העצמית, כאשר דווקא הכוונה לצמצם את התערבות המדינה בשוק עלולה להכשיר את הקרקע להתערבות זו.

כמו כן, גורמים חזקים עשויים לנצל לרעה את ההסדרה העצמית כדי לכפות את עמדתם ואת האינטרסים שלהם, על חשבון אינטרסים וזכויות של מיעוטים. כמו כן, הממד ההתנדבותי של ההסדרה העצמית עלול להזמין התערבות של המדינה, שתבקש לפעול נגד הגורמים המסרבים לקבל על עצמם את ההסדרה ולפעול בדרך הגונה.

למרות זאת, בירנהק קובע כי אין מקום לוותר על היסוד ההתנדבותי של ההסדרה הפרטית ומציין כי כפייה של ההסדרה על גורמים שאינם מעונינים לקבלה פוגעת בלגיטימציה הציבורית וביכולת האכיפה שלה, ולפגוע בחופש הביטוי לא פחות מאשר התערבות שלטונית.

"לא למהר להסדיר"

בירנהק קובע, כי הפתרון לבעיה זו טמון בקביעת כללי הסדרה פרטית טובים המגלמים הסכמה רחבה ככל האפשר, ומבטאים אינטרסים של כל הגורמים המעורבים.

על פי המסמך, לא כל נושא מתאים להסדרה פרטית. בירנהק מציע, כי בבחירת התחומים להסדרה יש להביא בחשבון את המצב המשפטי הקיים את בשלותו של השוק הרלוונטי, ואת מידת התפתחותה של הטכנולוגיה במגזר הפעילות המוסדר. "רצוי להימנע מ'מירוץ' להסדיר מוקדם מדי", הוא כותב, "הסדרה כזו תזיק יותר משתועיל".

דיון פתוח בנושא ייערך במסגרת הכנס השנתי השמיני של איגוד האינטרנט הישראלי, שייערך בחודש הבא בתל אביב. זאת, כדי לגבש הסכמה רחבה בעניין בין חברות, ארגונים והציבור הרחב.