רוצים את הדבר האמיתי
החלק השני של האודישנים ל"כוכב נולד 2" סיפק מעט מדי אקשן. ובכל זאת, נרשמו כמה כוכבים פוטנציאלים וכמה פדיחות משעשעות
נו, מה נגיד. לא היה משהו, נכון? בשבוע שעבר עוד הייתה קצת התרגשות, בכל זאת עונה חדשה, חיכינו וגם, אפשר כבר להגיד את זה בקול רם, "ארץ נהדרת" התחילה קצת למצות. אבל בסופ"ש הזה, חייבים להגיד, היה די משעמם. די, יש גבול לסצינות מאחורי הקלעים שאפשר לראות, כמה שיחות מסדרון, כמה מצלמה משוטטת, כמה וידויים על רקע האודישנים. מספיק. פעמיים שעה וחצי של טרום-תחרות זה קצת יותר מידי. מריח לא טוב. וגם האמת, לא נראה טוב. כגימיק חד-שבועי זה היה סבבה, עכשיו הגיע הזמן לדבר האמיתי.
אבל בכל זאת. אם כבר התכנסנו כאן, יש כמה דברים להגיד. הרי היו מועמדים, היו ביצועים, היו פדיחות (מי אמר מלכת הפיטנס העולמית?). והייתה גם ריקי. והיה גם צדי.
בחלק השני של האודישנים בלט מקומו של הגבר הרגיש, המשך למשולש גבסו-רביזדה-גמליאל מהעונה שעברה – גברים שיודעים לשיר ולא מתביישים בזה. גברים שגם אם ילבישו אותם בחולצה צמודה בצבע כסף הם לא יגידו לא ויעשו הכל (מי אמר שי גבסו?) כדי לנסות ולהתקדם בתחרות אל מול הבנות, שמה לעשות, הרבה יותר מוכשרות מהם.
אז למי לכדאי לשים לב השבוע? קודם כל לבחור בשם שמעון טאפטה-מולו. צעיר אתיופי מקרית גת שרק עם שם כזה הוא בחזקת הרמה להנחתה לבדיחה גזענית של צביקה הדר (ומי אמר כברה קסאי?). השאלה האמיתית היא כמה יוכל טאפטה-מולו (ותשננו את השם) להתקדם. האם הוא ימשיך קדימה בתחרות? ההימור שלי – כן. רק אם יפסיק לשחרר למצלמה הצהרות כמו: "אני חולה על מריה קארי, אני חייב לה המון". שמעון, אתה לא חייב לה כלום. בינתיים אתה חייב את הכל לריקי.
גבר רגיש נוסף היה הראל סקעת, מתמודד עם שם משפחה יותר בעייתי מגבסו. סקעת נתן אחלה ביצוע שגרם אפילו לריקי לכבות את הסיגריה ולשיר איתו. והאמת, אם ריקי שרה איתך, יש מצב שהצלחת. אהבתי גם את עמי רסקו, עולה חדש מדאלאס, שנתן אותה בביצוע של שיר מקורי שכתב והלחין. נחמד, אבל לא בטוח שזה יספיק כדי לעבור את השלב הבא.
והאחרון שעניין היה אוריאל שלתיאל (וזה יהיה נמוך מידי לתת גם כאן הערה על השם). שלתיאל ביצע בהצלחה את "אמא" של שלומי שבת, שיר שמעטים יודעים לבצע אותו כמו שצריך (ושהח"מ אוהב במיוחד). אחלה בחירה.
"רובו-רשף"
אצל הבנות בלטה חגית נדרי, בחורה יפהפיה שכיפרה על החלטת השופטים משבוע שעבר שלא להעביר את הדוגמנית ממעלה אדומים ומיכל רשף, בחורה שמדובבת רובוטריקים כמקצוע ותזכה מעתה לכינוי "רובו-רשף" ששיחקה אותה עם בחירת השיר (אפונה וגזר) ותעלה כמעט בטוח לשלבים המתקדמים.
כדאי לשים לב גם לגלית חי, הבחורה המטורפת עם המעיל הכבד, הצעיף והכובע , שכמעט התנפלה על השופטים בספק חיקוי של ריטה. חי יודעת ככל הנראה לשיר אבל תצטרך קודם כל להתלבש פחות חם (הזעתי רק מלראות אותה רצה) ולהתמקד בשירה ולא בהצחקה (אחרת נעביר אותה לאקדמיה לצחוק). האמת, אולי רצוי לשלוח את חי ל"מהפך", עוד לפני התחרות.
דיאלוג השבוע שייך למועמדת צפנת חכמיאן, שעברה בשנה שעברה את השלב הראשון באודישנים ושכחה לבוא לשלב השני. צפנת לא עברה הפעם וחזרה לצוות השופטים כדי לנסות ולהבין למה. בעוד היא, בעיניים בוכיות, מכוונת ללב הרחב של צביקה הדר, אומרת לה ריקי: "תאכלי קצת, תעשי ספורט". צפנת לא מוותרת: "אבל אני אוכלת. אני אותה צפנת". גל לא מוותרת: "תעשי מכון". וגם צפנת ממשיכה: "אבל אני אותה צפנת". ואנחנו אומרים: "תעשי קצת רונית רפאל ואולי לא תהיי אותה צפנת".
להתראות בשבוע הבא.
