רשתות שיווק ייאלצו לסמן תרופות כשרות

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום (א') ברוב קולות כי תרופות שיימכרו מעבר לדלפק, וללא מרשם רופא, יסומנו אם הן כשרות, במובחן מתרופות הניתנות במרשם רופא, שאין עליהן סימון כלשהו.

ההחלטה התקבלה במסגרת תיקון תקנות הרוקחים בדבר מכירת תכשיר בלא מרשם שלא בבית מרקחת ושלא בידי רוקח.

בדיונים קודמים דנו בנושא של תרופת אדוויל, נגד כאבים, שיש בה חומרים מהחי ולכן היא לא כשרה.

תמכו בהחלטה: יו"ר הוועדה, ח"כ שאול יהלום (מפד"ל) והח"כים ג'מאל זחאלקה (בל"ד) ואריה אלדד (האיחוד הלאומי). התנגד לה ח"כ יגאל יאסינוב (שינוי), שאמר שהוא שוקל הגשת עתירה לבג"ץ בעניין.

יהלום אמר, שההחלטה נוגעת למכירת תרופות מעבר לדלפק ברשתות מזון להן יש תעודת כשרות, ולא ברשתות מסחר הפועלות בשבת או בחנויות ספרים.  

"ברגע שרופא אומר שצריך תרופה, בזה זה הופך לכשר, ולכן בתי מרקחת לא זקוקים לתעודת כשרות", אמר יהלום. "אך לשופרסל יש תעודת כשרות, ונציג הרבנות אומר שלא יוכל לתת תעודת כשרות לתרופות שאינן כשרות". יהלום התכוון לכך, שמרשם רופא מהווה הוכחה לכך שמדובר במקרה של פיקוח נפש, ולכן לא נדרש סימון כשרות על תרופת מרשם.

ראש אגף הכשרות ברבנות הראשית, הרב יעקב סבג, אכן אמר שאם תאושר מכירת תרופות לא כשרות ברשתות המזון, בעתיד הן יוכלו גם למכור ויטמינים ותוספי מזון שאינם מוכרים ככשרים, ובכך תיווצר בעיה עבור קהל המקפיד על כשרות.

נציגת השופרסל, ארנה מלר, והיועץ המשפטי של רשת "פז", עו"ד אליעד שרגא, אמרו שההחלטה "תהרוג את כל שוק התרופות מעבר לדלפק", מאחר שהן לא יוכלו לחזיק תרופות שאינן מסומנות ככשרות. אם יסמנו תרופה אחת ככשרה, אף אחד לא יקנה תרופה שלא תסומן ככזו.

"היום אין חובה להודיע אם תרופות הן כשרות. ההחלטה רק תבלבל את הציבור", אמרה מלר.

יהלום השיב לה, שרשתות מזון בעלות תעודות כשרות יצטרכו להציב רוקחים, שידריכו את הציבור המתענין אם תרופה היא כשרה או לא כשרה.