חוקרים: "הנזק מאלכוהול כמעט משתווה לנזק מסיגריות"
כך עולה ממחקר שמפרסם הבוקר (ה') ארגון הבריאות העולמי, ולפיו היחס הסלחני לחומר המשכר הביא לעלייה משמעותית בתמותה ובתחלואה ממנו. בשנת 2000 היה האלכוהול גורם המוות השני בעולם, עם 1.8 מיליון קורבנות
ממצאים מדאיגים עולים ממחקר של ארגון הבריאות העולמי שמפורסם הבוקר בכתב העת Nature: שתייה אלכוהולית הולכת ותופסת מקום של כבוד כאחד המוצרים הקטלניים והמזיקים ביותר לבריאות על פני הכדור, ולמרות זאת לא זוכה ליחס מחמיר כפי שזוכות להן, למשל, חפיסות סיגריות. על פי נתוני המחקר מתים מאלכוהול ומסיבוכיו מדי שנה למעלה מ-1.5 מיליון בני אדם.
"היחס לאלכוהול היום סלחני יותר אפילו מהיחס למזונות משמינים", הזהיר מנהל המרכז לחקר הסמים בחברה של אוניברסיטת שטוקהולם, פרופ' רובין רוהם, שהשתתף בכתיבת דו"ח הארגון. על פי נתוני המחקר, בכמה אזורים בעולם, בהם רפובליקות ברה"מ לשעבר ואזורים נרחבים בדרום אמריקה, קרוב ל-20% ממקרי המוות מיוחסים לשיכר הקטלני. מנתוני המחקר שהציג פרופ' רוהם, עולה כי אלכוהול היווה בשנת 2000 את סיבת המוות השנייה בשכיחותה בעולם: 4.9 מיליון בני אדם מתו מתוצאה עישון; 1.8 מאלכוהול; 223 אלף "בלבד" מסמים.
ד"ר מיקי רייטר, סגן מנהל המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות: "אין ספק שאלכוהול הוא קטלני בכמה מובנים. במובן אחד, של השתייה האלכוהוליסטית הממושכת גורמת למחלות שונות, שהן קטלניות בסופן, כולל כמובן מחלות כבד וסכרת. דבר שני, הוא קטלני במובן הזה שהוא אחד הגורמים הרציניים ביותר בעולם כולו וגם בישראל לתאונות דרכים קטלניות. פעמים רבות אנשים בזמן שכרות הם נטולי עכבות, ואז אתה שומע על מקרי קטטות ורצח תחת השפעת אלכוהול. גם שם הוא קטלני".
"אלכוהול מתחיל להיות בעייתי ברגע שהוא הופך להיות משהו שמשנה מצב-רוח, ושאנחנו נוטלים אותו על מנת להרגיש אחרת. כמו למשל צעירים שרוצים 'לתפוס ראש' באמצעות המשקה. משום שאנחנו משתמשים באלכוהול לא כמשהו שגורם לנו להרגיש נעים – אלא יש ציפייה ממנו שהוא ישפיע בצורה משמעותית על מצב הרוח. אתה חוזר מהמשרד הביתה בסטרס בארה"ב, ומוזג לעצמך משהו כדי להירגע. כאשר מדברים על תנאי חיים קשים מבחינה חברתית-כלכלית, אתה מוצא את האלכוהול כדרך בריחה מסויימת מהעניין. כשהשתייה היא מוגזמת ולא מתונה – אז יש סיכוי של התפתחות מחלות שונות.
"אנחנו חייבים להודות שבזמנו מאוד התגאנו ביהודי הלא שותה. אבל מאז קרו כמה דברים: התנרמלנו, שלא בטובתינו, קיבלנו עלייה שמכירה את השתייה והשתייה חשובה לה מארץ המוצא, והחלו קמפיינים פרסומיים עצומים לאלכוהול. ממקום שולי יחסית של ארבע כוסיות לפסח – זה הפך להיות למשהו מאוד מקובל. עד לא מזמן לא היו הגבלות, וכל ילד היה יכול להיכנס לסופר ולקנות אלכוהול. גם היום, חוק איסור מכירת אלכוהול לא באמת נאכף טוב. המספר המדווח של אלכוהוליסטים בישראל הוא 40 אלף, אבל להערכתי יש כ-300 אלף איש בארץ שאלכוהול הוא בעיה אצלם. אני לא חושב שבארץ אלכוהול הוא גורם תמותה כל כך קיצוני כמו בארצות אחרות".
פרופ' רני אורן, מנהל היחידה למחלות כבד במרכז הרפואי "סוראסקי" בתל אביב: "שתיין נחשב למי ששותה מעל 30-40 גרם אלכוהול בכל יום. 1% אלכוהול במשקה, משמעותו גרם אחד ב-100 cc משקה, וכך אפשר לחשב כמה גרם אלכוהול אתה צורך. צריכה מוגזמת של אלכוהול גורמת לנזקים מנטליים, פגיעה במערכת העצבים המרכזית ושטיון (דמנציה) בגיל צעיר. אלכוהול יכול לגרום גם לדלקת קשה של הלבלב, שיכולה להביא לאי ספיקת לבלב ולמוות, ואלכוהוליזם מעלה את שכיחות החשיפה לסרטן. הנזק השכיח ביותר הוא כמובן נזק לכבד, שיכול להביא לשחמת כבד. כאשר חולה כזה מגיע להשתלת כבד, לנוכח הקשיים שבהשתלת כבד, והיות ובדרך כלל הוא יחזור לשתות – עולה שאלה אתית גדולה מאוד האם ראוי או לא ראוי להשתיל לו כבד. מקובל לשלוח אותו לגמילה, ורק אז להשתיל לו כבד, אבל לצערי בחלק מהפעמים גם אחרי זה הוא חוזר ושותה".
"בארה"ב וברוסיה הרגלי השתייה הם מאוד שכיחים. רוב חולי הכבד שם הם כתוצאה מאלכוהול. בארץ השתיינות היא דבר חדש יחסית, ששכיחותו הולכת וגוברת, גם כתוצאה מגלי העלייה לארץ וגם בעקבות המצב החברתי-כלכלי הקשה, שגורם לאנשים לשתות יותר כדי לברוח מהמצב בו הם נמצאים. אני חושב שלא מספיק עובדים בקרב הילדים והנוער על שתייה, והמדינה הייתה צריכה לעשות הרבה יותר בקרבם כדי להסביר להם את המצב, ואת העובדה שהם עלולים להיות מכורים לזה כמו לסמים. כאשר אני רואה אותם בגיל 30 עם שחמת הכבד כבר יש לי הרבה פחות מה לעשות איתם".