מה חדש בפנסיה שלכם
לפני פחות מחודש עברה בכנסת הצעת חוק שמשנה את כללי הפעולה של קרנות הפנסיה וקופות הגמל. ההצעה, שעברה בשקט יחסי, היא בעלת השפעה לא מבוטלת על הפנסיה וחסכונות הציבור בקופות. איך ייראה החיסכון הפנסיוני מעתה - מדריך
ב-24 במארס אישרה הכנסת הצעת חוק ובה מספר לא מבוטל של שינויים בכלליהן של קרנות הפנסיה וקופות הגמל לסוגיהן. הממשלה הניחה הצעה זו על שולחן הכנסת רק תשעה ימים קודם לכן, כך שהמהירות בה אושר החוק מהווה הפתעה מסוימת. כיוון שמדובר בשינויים בעלי משמעות לא מבוטלת, ננסה להסיר את החשאיות שאופפת חקיקה זו.
החוק החדש כולל תיקונים משני סוגים: תיקונים שנועדו לממש את ההסכמות שאליהן הגיעו שר האוצר, בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, בתחילת השנה, ותיקונים שבאים לצמצם את ההטבות לחוסכים בקופות הגמל השונות. התיקונים מהסוג הראשון מטיבים עם חברי קרנות הפנסיה הוותיקות והגרעוניות, ונעשו במסגרת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח. מרביתם נכנסו לתוקף למפרע, מתחילת השנה. התיקונים מהסוג השני נעשו כחלק מהמגמה הרווחת בשנתיים האחרונות, לצמצום ההטבות בקופות הגמל, ונערכו במסגרת פקודת מס הכנסה. התיקונים האלה ייכנסו לתוקף מיולי השנה.
התיקונים בכללי קרנות הפנסיה הוותיקות
במסגרת התוכנית להבראת כלכלת ישראל, שאושרה בכנסת באמצע 2003, נוסף לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח פרק שהנהיג רפורמה מרחיקת לכת בקרנות הפנסיה הוותיקות והגרעוניות, במטרה לטפל בגירעון האקטוארי שלהן. צעד זה, שכלל גם פגיעה בזכויות העמיתים, עורר התנגדות עזה של ההסתדרות, שאיימה בשביתה.
המחלוקת הסתיימה בשורה של הסכמות שאליהן הגיעו נתניהו ופרץ במהלך ינואר השנה. החוק הנוכחי מממש הסכמות אלו בצורת תיקונים לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, המטיבים עם חברי קרנות הפנסיה הוותיקות והגרעוניות (שמונה קרנות פנסיה ותיקות: מבטחים, מקפת, קג"מ - קרן הגימלאות המרכזית, נתיב, קרן הפועלים החקלאיים, קרן פועלי הבניין, ושתי קרנות מפעליות). התיקונים, שיחולו רק על עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות, הם:
שכר קובע לפנסיה. בחוק המקורי נקבע שתקרת העלייה הריאלית בשכר הקובע לפנסיה, החל במארס 96', תהיה 2% בשנה. כעת תוקן סעיף זה, כך שההגבלה המופיעה בו תחול מאוקטובר 2003. התיקון מטיב עם עמיתים ששכרם עלה מאז 96' ביותר מ-2% בשנה. כעת הם ייהנו מתנאים מועדפים בקרנות הוותיקות על התקופה שבין מארס 96' לאוקטובר 2003, במקום התנאים הפחות טובים שניתנו להם עד כה על עליית שכר חריגה.
הפחתת דמי הניהול. בחוק המקורי נקבע שהקרן תנכה דמי ניהול בשיעור של 2% מהפנסיה המשולמת לעמיתים, צעד שפירושו שהפנסיה הוקטנה ב-2% החל מאוקטובר 2003. דמי ניהול אלה צומצמו משמעותית, כך שבשנת 2004 ינוכה 0.33% בלבד, בשנת 2005 ינוכה 1%, ב-2006 ינוכה 1.5% ומשנת 2007 ואילך ינוכו 1.75%. תיקון זה ייכנס לתוקף באפריל השנה, אך דמי הניהול (בשיעור של 2%) שנגבו מהעמיתים מאז אוקטובר 2003 לא יושבו אליהם.
הקטנת הגידול בדמי החבר. החל מינואר השנה הוגדל שיעור הניכוי וההפרשה לקרנות הפנסיה:
הניכוי מהעובד גדל ב-0.66%, והפרשת המעביד גדלה ב-0.33%. כעת תוקן החוק (למפרע מינואר) כך שהניכוי מהעובד גדל רק ב-0.33% מדי שנה, עד ל-7% ב-2007 ואילך.
על פי החוק המקורי היתה הפרשת המעביד אמורה להגיע ב-2006 ל-7%. כעת נוסף עוד צעד להגדלתה של הפרשת המעביד, כך שבשנת 2007 היא תגיע ל-7.5%. סך הניכוי וההפרשה ב-2007 יגיעו, אם כן, ל-14.5%, אלא ש-0.5% מגידול זה יוטל על המעביד במקום על העובד.
הצעת הממשלה היתה שלתיקון יינתן תוקף רק מיום אישורו ואילך, אך במסגרת הדיון בכנסת נקבע לתיקון תוקף למפרע מתחילת 2004, ולעובדים יינתנו החזרים על הניכוי העודף. למעסיקים הובטח פיצוי על העלאת ההפרשה לקרנות הפנסיה, בדמות הקטנה של ההפרשה למוסד לביטוח לאומי. עם זאת, טרם החלו צעדי החקיקה למימוש הבטחה זו.
הסכם "הפתק הצהוב". הסכם "הפתק הצהוב" שנחתם במאי 96', ימים אחדים לפני הבחירות, בין פרץ ושר האוצר דאז, בייגה שוחט, הבטיח מימון של האוצר לשיפור הפנסיה המשולמת לחלק מהעמיתים באמצעות הגדלת המשכורת הקובעת שלהם (שכר פנסיוני).
על פי ההסכם, גימלאים שהמשכורת הקובעת שלהם מחושבת בשיטת ממוצע היחסים" יקבלו פיצוי בשיעור של 60% מההפרש בין הפנסיה הנובעת ממשכורת קובעת זו, לבין הפנסיה הנובעת ממשכורת קובעת המחושבת בשיטת שלוש השנים האחרונות", העדיפה מבחינתם. מאז חתימת ההסכם נמנע האוצר מליישם אותו, עקב עלותו הגבוהה, והסוגיה הפכה לסלע מחלוקת קבוע בין ההסתדרות לאוצר.
בתחילת השנה הגיעו נתניהו ופרץ להסכמה על חידוש מימושו של הסכם הפתק הצהוב למי שפרש עד סוף ספטמבר 2003, כולל תשלום הפרשים על התקופה שבה הוקפא מימוש ההסכם. כעת עוגנה הסכמה זו בתיקון לחוק, ובכך, יש לקוות, מסתיימת פרשה זו - כשמונה שנים לאחר שהחלה. פנסיונרים שההסכם חל עליהם יזכו לפיכך לפנסיה גבוהה יותר.
תיקונים בפקודת מס הכנסה
בפקודת מס הכנסה נערכו תיקונים אחדים בסעיפים העוסקים בחסכון בקופות גמל למיניהן. כל השינויים ייכנסו לתוקף ב-1 ביולי השנה.
קופות הגמל לסוגיהן (קופת גמל בנקאית, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכדומה) מעניקות לעמיתיהן הקלות מס בשלוש דרכים: זיכוי ממס, ניכוי ממס, והפרשת מעביד פטורה ממס. בכל ההקלות האלו קיימת תקרה: התקרה להפרשת המעביד לקופת גמל לקצבה שווה לפי ארבע מהשכר הממוצע במשק (כלומר 27,856 שקל בחודש), ובכל יתר המקרים התקרה שווה להכנסתו של העובד (הכנסה מזכה), עד 9,900 שקל בחודש.
החל ב-1 ביולי תקטן תקרת ההכנסה המזכה המרבית ל-7,000 שקל בחודש. הקטנת התקרה משפיעה על הפרשת המעביד הפטורה ממס לקופת גמל הונית, על הזיכוי ממס שניתן לעובד על חסכון בקופת גמל, ועל הניכוי ממס שניתן לו בגלל חסכון זה. התיקונים הם:
סגירת פרצות בתקרת ההפרשה לקופות גמל. לצורך קביעת התקרה להפרשת המעביד לקופת גמל, מבחינה פקודת מס הכנסה בין שני סוגים של קופות: קופה הונית, שממנה יוכל העובד למשוך בעתיד את כספו בבת-אחת, וקופת גמל לקצבה, שבעתיד תעניק לעובד פנסיה חודשית.
ההפרשה המרבית של המעביד לקופה הונית תרד ביולי מ-9,900 שקל בחודש ל-7,000 שקל בחודש. בקופת גמל לקצבה התקרה להפרשה המרבית תישאר על כנה - פי ארבע מהשכר הממוצע במשק. תקרה גבוהה זו משקפת את העדפת המחוקק לחסכון במסלול זה על פני חסכון במסלול הוני.
בקביעת הכללים העוסקים בתקרות אלו היו שתי פרצות: התקרה נקבעה למעביד, מבלי להתייחס לעובדים המועסקים על ידי מעבידים אחדים; ועובד ששפיצל את הביטוח הפנסיוני בין פוליסה הונית לפוליסת קצבה נהנה משתי התקרות יחד. התיקון לחוק סוגר פרצות אלו, וקובע שהתקרה חלה על סך כל הסכומים ששילמו כל מעבידיו של העובד לקופות גמל, וכי כאשר לעובד יש פוליסת קצבה ופוליסה הונית, התקרה לפוליסה ההונית תהיה מתוך התקרה לפוליסה לקצבה - ולא בנוסף לה.
הנפגעים משינוי זה הם רק עובדים בעלי שכר פנסיוני גבוה (יותר מ-27,856 שקל בחודש), ומעסיקיהם של עובדים אלה. הפרשת המעביד בגין שכר גבוה מהתקרה נחשבת כהכנסה לעובד והוא חייב במסים בגינה (מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות). בנוסף משפיע השינוי גם על המס החל על המעביד, שכן ההפרשה העודפת חייבת בתשלום ביטוח לאומי, מס מעסיקים ומס שכר (אצל מעסיקים החייבים במסים אלה). בעיה שנוצרת כתוצאה מכך היא שכאשר עובד מועסק בשני מקומות, החוק אינו מורה כיצד לפצל את ההפרשה העודפת בין שניהם. עם זאת, ייתכן שפתרון לסיבוך זה יופיע בתקנות.
הקטנת התקרה לפוליסה הונית עלולה לפגוע באוכלוסייה רחבה יותר - עובדים שהפוליסה ההונית שלהם היא על שכר הגבוה מ-7,000 שקל בחודש, אולם לא בהכרח כך יקרה. היקף הפגיעה יתברר רק כאשר שר האוצר יתקין תקנות המסבירות עניין זה.
שינויים באופן חישוב הזיכוי ממס והניכוי ממס לעובד. הקלות מס בגין חסכון בקופת גמל ניתנות בשתי דרכים: זיכוי ממס לעובד, לפי סעיף 4- א' לפקודת מס הכנסה, וניכוי ממס, שניתן לעובד לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה.
הסכום שבגינו יינתן זיכוי הועלה מ-5% מההכנסה המזכה ל-7% ממנה, אך התקרה למתן זיכוי זה הוקטנה מ-9,900 שקל בחודש ל-7,000 שקל בחודש. תיקון משולב זה בא להיטיב עם עובדים שהפקדתם בקופת גמל גדולה מ-5% משכרם, ובפרט עם חברי קרנות הפנסיה הוותיקות, שהניכוי משכרם, כאמור, צפוי לעלות עד ל-7%. התיקון אינו פוגע בעובדים שהניכוי משכרם הוא בשיעור של 5% או פחות.
עובד ששכרו נמוך מ-7,000 שקל, ובמסגרת המשכורת מחושבת לו הפקדה בשיעור של 5% בלבד (בקופת גמל בנקאית, למשל), יוכל להפקיד בעצמו 2% נוספים, ולקבל זיכוי גם בגין הפקדתו הנוספת.
התקרה לקופת גמל לעצמאים (סעיף 47) הוקטנה אף היא מ-9,900 שקל בחודש ל-7,000 שקל בחודש, אך ללא שינוי בשיעור החיסכון המעניק ניכוי ממס. שינוי זה פוגע בעובדים שבשכרם יש מרכיב לא פנסיוני העולה על 7,000 שקל בחודש, והם מפקידים בגינו בקופת גמל לעצמאים - הניכוי המרבי שהם נהנים ממנו יקטן בהתאם להקטנת התקרה.
הכותב הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן-טק, העוסקת בפתרון אינטגרטיבי לניהול המשאב האנושי בארגון
שינויים בעלי משמעות
צילום: דן בלילטי
מומלצים
