שובר הלבבות חוזר

בשקט בשקט הגניבו לישראל את גוסטבו ברמודס, וגם את עובדת הימצאו בארץ הקודש משתדלים לשמור בסודי סודות. אין ברירה, בשבועיים הקרובים עליו לצלם 150 פרקים של סידרה חדשה ללימוד ספרדית וזה מחייב עבודה סביב השעון. "למען האמת, אני ממש לא מתגעגע להיסטריה", מודה הכוכב של "אנטונלה", "סלסטה", "על כנפי התשוקה" ועוד ועוד. "אני שמח שהביקור הזה חשאי ושאני לא נתקל במעריצות".

ביקורו הקודם אצלנו, לפני שש שנים, עמד בסימן צרחות ונשיקות. יאיר דורי, האיש שהביא את הטלנובלות לעם היושב בציון, הסתובב איתו בקניונים ונענה לבקשת המשטרה לבטל חלק מההופעות מסיבות בטיחותיות. "כשלקחנו אותו לקניון בנתניה, היתה התקהלות כל-כך גדולה עד שהזניקו מסוקים לאוויר", משחזר דורי בהנאה. גוסטבו מספר שהופתע לגלות, שמעריצותיו הישראליות הן לא בנות עשרה צווחניות, אלא נשים בנות עשרים פלוס ונשים בשלות.

קצת אחרי שחזר לארגנטינה ופינק את אשתו ובתו באינספור המתנות שהרעיפו עליו המעריצות, החליט ברמודס להוריד פרופיל ולשבת בבית, עד שיקבל הצעה שתשכנע אותו לקטוע את החופשה. "לא ידעתי כמה זמן החופשה הזאת תימשך", הוא מספר, "ודי הופתעתי כשראיתי שהיא נמשכה שש שנים. בכלל לא הרגשתי איך הזמן עבר".

העיתונות הארגנטינית חגגה, מנסה למצוא ולהמציא סיבות הגיוניות להיעדרותו מהמסך. כתבו שהוא חולה, לא עלינו. אחרים כתבו שהוא דווקא בריא כשור, אבל הוא השמין כפרה ולכן אינו יכול להתייצב מול המצלמה. "אני לא הכחשתי את הרכילויות, מפני שהמדיניות שלי

היא לא להגיב", מסביר גוסטבו. "אני לא מרגיש צורך להתגונן מול שקרים ושטויות. בכל פעם שאתה מכחיש משהו, כותבים מחדש מה הכחשת, וככה דשים בשטויות האלה שוב ושוב. אז עדיף לשתוק".

אצלנו אומרים, "בחרא לא בוחשים, נותנים לו להתייבש לבד".

גוסטבו ממתין לתרגום לספרדית, וכשהוא שומע את סוף המשפט, הוא פורץ בצחוק. "הנה עוד דוגמה לדמיון בין ארגנטינה לישראל", הוא אומר. "זה לא מקרי שהישראלים כל-כך אוהבים טלנובלות, וזה לא רק בגלל שהם רוצים לברוח מהמציאות הקשה לעולמות של אהבה ותככים ורגשות. אנחנו פשוט דומים מאוד".

מה עשית במשך שש שנים?

"זרמתי עם החיים", הוא משייף מולי חיוך של מיליון דולר, עם שיני הפנינה שכבר שברו אינספור לבבות.

הוא גר בסן מרטין דה לוס אנדס שבדרום ארגנטינה ("רחוק מכל הרעש של בואנוס-איירס") בבית גדול ("כמה חדרים? לא ספרתי, קרוב לאלף מ"ר") עם אשתו זה 15 שנה אנדריאה, שמעולם לא התראיינה ולא הצטלמה ("חוץ מפעם אחת שאיזה פפראצי הצליח לצלם אותה") ושתי בנותיהם (קמילה, בת 12 ועמנואלה, בת 3) שכבר מבינות שהוא מפורסם, אבל לא מודעות לתדמית שלו בתור המאהב הלטיני האולטימטיבי שמפלרטט עם כל מה שזז.

בשעות היום הוא עשה ספורט, שט בקייאק, רכב על אופני הרים, עזר לשני המשרתים מפרו לטפח את הגינה, ובערב נהנה לבשל. "חיים שלווים", מעיד יאיר דורי, שהתארח בביתו, "גן עדן עלי אדמות. כל בוקר הוא התלבש יפה, ירד לחוף, דיבר עם החברים שלו במכשיר הקשר, והשאלה הגורלית היתה באיזו יאכטה מפליגים היום ולאן".

לפני שנתיים נסע דורי עד לביתו של גוסטבו כדי לשכנע אותו לחזור למסך. "הסברתי לו שזה לא טוב שהוא מתקרר, והבאתי לו הצעה שהוא לא יכול היה לסרב לה, את הטלנובלה 'היורש', שהוקרנה אצלנו עד לפני חצי שנה". גוסטבו מודה שההצעה הזאת קסמה לו משום שלא כל הטלנובלות דומות. בעשר הטלנובלות שמאחוריו הוא שיחק את הג'נטלמן החתיך והעשיר, ואילו התפקיד הראשי ב"היורש" היה של "איש שבא מתוך העם ולא היה לו כלום, ופתאום כל העושר נופל עליו".

דורי גם הבטיח לגוסטבו שאם יחזור לעבודה, הוא יוכל להציע לו פרויקטים נוספים – וקיים. עובדה שעכשיו הוא הביא אותו לארץ כדי ללמד ספרדית ב"ויוה אל אספניול", תוכנית יומית בת 10 דקות שתעלה בערוץ "ויוה" בסוף מאי ותוקרן במשך שנה.

כל פרק של "ויוה אל אספניול", שנולדה בשיתוף פעולה עם המורים הבינלאומיים של "מכון סרוונטס", המרכז הרשמי היחיד ללימודי ספרדית מטעם ממשלת ספרד, נחלק לשניים. החצי הראשון הוא מיני טלנובלה עסיסית שנכתבה על-ידי אסטבן גוטפריד. גוסטבו, המכונה מתיאס, הוא הבעלים של פאב ידוע בתל-אביב. ביום בהיר אחד מגיעה אליו קמילה (השחקנית דבורה אברמסון), עורכת-דין מצליחה שפתחה את הצוואה שהשאיר דודה וגילתה שהוריש לה את חלקו בפאב זה. "וכך מתחיל הבלגן", מחייך גוסטבו.

בפגישתם הראשונה הוא מנסה להתחיל איתה, מפני שזה אופיו ואילו היא עומדת על כך שהם יהיו שותפים לעסקים בלבד, וכשותפה טרייה גם דורשת לבצע בעסק שינויים. "מהרגע הראשון הוא מוצא חן בעיני ואני מוצאת חן בעיניו", היא מגלה, "אבל אני לא מאמינה לו, מפני שהוא רודף אחרי המון נשים, ומנסה להרוס את הפגישות שלי עם גברים אחרים".

בחלק השני של כל פרק יתקיים השיעור המעשי, כשבאמצעות שלט הטלוויזיה יוכלו הצופים לתרגל, לחזור לחומר המצטבר, להשתמש במילון אינטראקטיבי וגם להשתעשע במשחקים.

אז שוב אתה בתפקיד המאהב.

גוסטבו, בן 39, חתיך ושזוף, בחולצת טריקו לבנה מתחת למעיל ג'ינס, מחייך אלי בעיניים חומות, מהממות. "תסתכלי עלי", הוא אומר, "תסתכלי איך אני נראה. את מאמינה שמישהו ייתן לי את תפקיד האיש הרע?"

אף-פעם לא עניין אותך לנפץ את התדמית ולשחק מישהו אחר?

"דווקא עניין מאוד", הוא מודה, ומזכיר את תפקידו ב"רומיאו ויוליה" על הבמה, "אבל בטלנובלות יש חוקים. בתפקיד הראשי תמיד משבצים את האיש הטוב, הסקסי והשרמנטי, לא את האיש הרע שכולם שונאים. גם אילו הסכמתי לשחק בתפקיד משני, אני לא יודע אם הקהל היה מקבל אותי בדמות האיש הרע".

איך תצליח לצלם 150 פרקים בשבועיים? כבר למדת אותם בעל פה?

"לא, אני אלמד מחר בבוקר, במהלך הנסיעה לאולפן בנווה-אילן. למזלי, יש לי זיכרון צילומי. אני קורא את הסצינה פעם אחת והיא נכנסת לי לראש. אם זו סצינה קשה, אני צריך לקרוא אותה פעמיים. בארגנטינה לא מצלמים עם טלפרומטר, השחקנים לומדים הכל בעל-פה ובמקרה חירום מאלתרים. בסדרה שלנו העבודה תהיה יותר קשה. אי-אפשר לאלתר בגלל שכל משפט שמופיע בטלנובלה מקבל התייחסות בשיעור המעשי".

לפני שנה ראיינתי את כוכבי "המורדים" בבואנוס-איירס, וכשיצאתי איתם לרחוב נדהמתי להיווכח שאף-אחד לא מזהה אותם ולא מתרגש מנוכחותם. אתה יכול להרשות לעצמך להסתובב ברחוב?

"בחרתי לגור רחוק מבואנוס-איירס כדי שלא יטרידו אותי, אבל כל הזמן עוצרים אותי, מבקשים להצטלם איתי, לנשק אותי ואני משתדל להיות נחמד לכולם".

הבנות שלך רואות את "המורדים"?

"התוכנית מוקרנת אצלנו בשש בערב ובשעה הזאת הן בדרך-כלל לא בבית – או שהן בחוג שחייה או שהן בשיעור ריקוד. אבל הטלוויזיה פתוחה, ולפעמים, כשאני עובר בסלון, אני רואה סצינה או שתיים". אני מספרת לגוסטבו שאצלנו מקרינים את "המורדים" בליווי פסיכולוגי והוא פורץ בצחוק. "אני לא מאמין במספריים של צנזור כזה או אחר", הוא אומר. "אני מאמין בחינוך של המשפחה".

וכשאני מדווחת לו שהטלנובלות, שלו ושל אחרים, חוללו מהפך בקרב ילדי ישראל והכניסו ללקסיקון שלהם מילות מפתח כמו "בגידה" ו"נטישה", הוא דוחה כל ניסיון לתלות בו את האשמה. "מה, כל הילדים שרואים את 'סופרמן' רוצים לעוף מהמרפסת? את רוב הדברים, גם הטובים וגם הרעים, הילדים לומדים מהחיים, לא מסרטים".

איך מגיבות הבנות שלך לסצינות הלוהטות שבהן אתה משתתף?

"בפעם האחרונה שצילמתי סצינה כזאת לקחתי את קמילה לאולפן כדי שתראה שהנשיקה היא לא משהו אינטימי, אלא משהו שאני עושה כשבחדר מסתובבים עוד עשרים אנשים. אפילו היה כלב שהסתובב באולפן. חוץ מזה, הטלנובלות שלי מוקרנות בארגנטינה בשעות אחר הצהריים והערב, שבהן מרשים לילדים לצפות, והסצינה הכי חמה היתה נשיקה. לא היו לי סצינות מיטה".

בביקורו הקודם בארץ סייר גוסטבו בירושלים ובים המלח והתלהב מחומוס, פלאפל וחצילים. בשבועיים הקרובים הוא לא יזכה להוציא את קצה אפו הסולד מהאולפן, לא לטיולים ולא לפגישות עם מעריצות, אבל אתן יכולות לרשום לפניכן כבר עכשיו, שביולי הוא יחזור אלינו לשבועיים נוספים, כדי לצלם עוד מאה פרקים. עד אז בטח כבר תדעו ספרדית שוטפת. בזכותו, כמובן.

לפני שאנחנו נפרדים אני מושיטה לו לחי לנשיקה. "אפשר לקבל גם את הלחי השנייה?" גוסטבו מבקש. "אצלנו נהוג לנשק פעמיים", הוא מחייך, "ואת ההזדמנות הזאת אני לא מפספס".