אב שכול לרה"מ: "נתתי לך בן שלם, תחזיר לי את כולו"

"אדוני ראש הממשלה. אני דורש ממך להחזיר את כל חלקי עצמותיו של בני. אל תישן. תחזיר לי את העצמות. נתתי לך בן שלם", אמר הערב (יום ה') חיים דרעי, אביו של סמל אביעד דרעי, בעת שמסע הלוויה עבר מול מעון ראש הממשלה בירושלים. אחר הצהריים הובאו למנוחות חמישה מתוך ששת החיילים שנהרגו בתקרית הנגמ"ש בזייתון.

אחר הצהריים הגיעו רבים ללוות בדרכו האחרונה את סמל אידרון עמר מאילת, שהוריו ביקשו לקבור אותו בהר הרצל. מוקדם יותר נקבר בהר הרצל סמל קובי מזרחי ממושב מטע. בערב יובא למנוחות סמל אביעד דרעי ממעלה אדומים. סמל ראשון עופר ג'רבי הובא למנוחות בבית העלמין ביבנה וסמל יעקב מרוויצה יובא למנוחות בסרביה, לבקשת משפחתו.   

אביו של סמל אביעד דרעי אמר: "ביום שני האחרון עסק בני, יחד עם חבריו במבצע בעיר עזה. המטרה היתה לנקות מפעלים המייצרים פצצות וטילי קסאם ועוד חומרי נפץ מסוגים שונים, על-מנת לחסל כל יהודי בארץ ישראל. בני קיבל פקודה ממפקדיו להוביל את הנגמ"ש. אני מבין שבני עלה על מטען שהופעל ממרחק. הנגמ"ש עלה באוויר, וחלקי גופותיהם של ששת הקדושים עפו למרחקים.

למחרת היום, איבדנו עוד חמישה חיילים באותה צורה. אדוני ראש הממשלה - עד מתי תפעל בצורה טיפשית? אתה רוצה להפקיר יישובים? רק לפני שלושה שבועות, ביקשת להחזיר לפרעושים, פראי האדם, רוצחי יהודים, חיות שאין להן נשמה, רצית להחזיר להם את ארץ ישראל. בני התחנך בבית יהודי, למד לאהוב את הארץ הזו, התחנך על אהבת המולדת, ילד צנוע, ישר, שכיבד את הוריו ואת כל סביבתו.

כשבני רצה להתגייס הוא התייעץ אתי להיכן ללכת. אמרתי לו: 'מדוע אתה רוצה לשרת בעזה?'. הוא ענה לי: 'אבא, אתה יודע שהמקום שממנו יוצאים הכי הרבה מפגעים שמייצרים טילים על-מנת להשמיד את עם ישראל הנמצא בחבל עזה'. אדוני ראש הממשלה, אני מזכיר לך, הארץ הובטחה לנו, כולל עזה. כל יום אנחנו מאבדים אזרחים.

רק לפני זמן מה איבדנו משפחה שלמה. אין לך רחמנות על העם הזה? אדוני ראש הממשלה, אני מתפקד ליכוד, מצביע ליכוד. לפני שבועיים הצבעתי נגד תוכנית ההתנתקות שלך. איזו תוכנית טיפשית. עוד שטח אתה נותן להם כדי לייצר טילים? מה אתה חושב שהם יעשו, אתר תיירות מהשטח? בני נהרג על הגנת הארץ, והוא בא הנה להצדיע לך בפעם האחרונה. רק מעט מאוד מחלקי גופו נמצאו. אבל אין לנו ברירה. בעצת הרבנים הראשיים הסכמתי לקבור אותו היום. אני דורש ממך להחזיר את כל חלקי עצמותיו. אל תישן. תחזיר לי את העצמות. נתתי לך בן שלם".

הלווייתו של קובי מזרחי (צילום: גיל יוחנן)

בהלווייתו של קובי מזרחי, אמר המחנך שלו, שאול מוסרי: "בסיום הלימודים כתבת לי ששימשתי לך כאב. דע לך כי אתה שימשת לי כבן. מרגע שנודע על נפילתך, חבריך לא מפסיקים לפקוד את ביתך. חבריך זועקים, והם עדות לאהבה שרכשו לך".

חברו לצוות, אייל: "הובלת את הצוות בכוחות שאני לא יודע מאיפה הבאת אותם. כל המפקדים נדלקו עליך. איך היית שר בקול באוהל לפני השינה. ביום חמישי האחרון דיברנו על מדינת ישראל ועל ההקרבה העצמית. אמרת שלעולם לא תעזוב את ארץ ישראל, ושאתה מוכן להקריב את חייך למען המדינה והמשפחה שלך. התנדבת להישאר שבתות בשביל מבצעים. אנחנו נחושים להמשיך בדרך שהתחלנו. לא נניח לרוצחים השפלים, למחבלים שלקחו אותך מאתנו. נחזור לאותה שכונה לגמור את המלאכה שאותה התחלנו אתך. נשמור על המדינה בשבילך". 

אביו של אידרון עמר: "מי ייתן מותי תחתיך"

מאות בני משפחה, חברים לנשק וחברי ילדות ליוו את סמל אידרון עמר בדרכו האחרונה. דני, אביו, ספד לו: "אוי לי ואבוי לי שאני צריך להספיד את בני אידרון. מי ייתן מותי תחתיך היום. ברגעים חסרי היגיון אלה, בהם הורים סופדים לבנם בכורם, במצב הבלתי נתפס, אני רוצה לומר לך, אידרון שלי, לעולם, לעולם לא נשכח איזה בן זכינו לקבל. בן שהיה לנו החבר הכי טוב והנאמן ביותר.

היית ילד מושלם שלי, והקהל העצום והחברים שפה יעידו על כך. בחוכמתך הנדירה מילאת את ליבנו הערצה והערכה. באהבה האין-סופית של לבנו עטפת אותנו ושימשת עמוד שידרה לכולנו. החיוך שלך, החיוך העצום הזה ממלא את נשמתנו. חיית חיים קצרים, אידרון, בסיוטים הקשים ביותר שלנו לא חשבנו שכך יהיה כתוב. נבקש אותך אלוהים, שתעטוף אותו ותשמור עליו למעלה, כי פה למטה לא יכולנו".

דודו של אידרון אמר: "אידרון, קראו לך אידרון, נולדת בחודש אדר, בחן ובשמחה אנחנו כאן אתך בסוף הדרך. תגיד לי, אידרון, איך הצלחת לתת לכל אדם הכל? נתת הרגשה שאתה הדוד הטוב ביותר בעולם. את המקום בהר הרצל לא אנחנו בחרנו, אתה בחרת. אמרת שזה מקום יפה ורגוע...אנחנו משאירים אותך כאן היום, וחוזרים אליך ביום השבעה, שהוא יום ירושלים, היום הראוי לך. שלום ילד נבון".

הלוויתו של איתן ניומן (צילום: גיל יוחנן)

עשרות השתתפו במסע הלוויה של סמל איתן נוימן מירושלים. צבי וגדעון, אחיו, ספדו: "תראה כמה באו, כולם בשבילך, כולם חלק ממך, כולם חלק מחייך. לא חלמנו בחלומות הכי שחורים שנצטרך לעמוד על ההר הזה ולהיפרד ממך. איך נפרדים ממלאך כמוך? איך מילד עם לחיים שאהבנו כל כך לצבוט, הפכת ללוחם? לא נשבר אפילו לרגע אחד קטן. ברור לנו שנעבור את זה ביחד איתך. אתה איתנו עמוק בפנים. יש לנו בקשה קטנה אחת מבורא עולם: שמור על אחינו הקטן".

בשם צה"ל נשא דברים מפקד הגדוד, סגן-אלוף עופר: "איך נפלו גיבורים? זה יום עצוב ליחידה ולעם ישראל. בשעה 6:00 לערך לפני יומיים, בזמן שעשינו את דרכנו החוצה נשמע פיצוץ עז שפגע בנגמ"ש. איתן נהרג עם חמשת אחיו לנשק. עשינו כל שביכולתנו להביא אותך לקבר ישראל. אתה ניחנת בכוח רצון אדיר, מרכז הצוות, לוחם מקצועי, מאמין באנשים ואוהב את המדינה. לבני המשפחה - איבדתם את היקר לכם מכל. חטיבת גבעתי מאמצת אתכם היום לליבה".

ראש המכינה חמד"ת, ינון מדר, שבה למד איתן: "אין עין שלא דומעת, אבל צריך לבכות. גיבורים שבוכים מתחזקים. איתן התקשר לפני שבוע, אמר שהוא מרגיש שבעבודה בעזה, המידות נשחקות וצריך לטפל בהן. אנחנו מדברים כאן על אציל נפש, אציל מידות. בחור שרק שלום, אהבה ודרור עמד מול עיניו, אבל אם יש מלחמה צריך לצאת למלחמה. האויב משתמש בטוב הלב וברחמים שלנו, במוסר היהודי נגדנו וצריך להכיר בזה ולא לתת לזה לקרות".

הרב שילה פלסר: "עלית עם כל חבריך בסערה השמיימה. סוסי אש הפרידו בינך לבינינו. הנחמה היחידה שלנו היא שיש לנו חלקת קבר, שגם את זה אותם רשעי אדם לא נתנו לך לבוא אליה בשקט. הם מוכיחים שיש אדם שנברא בצלם ויש צלם שנראה כמו אדם. עליך נאמר: 'חביב אדם שנברא בצלם'. היית גיבור ומכובד. מה נעשה ללא החיוך והשנינות המחוכמת שלך. איתן, במותך כמו בחייך, נבחרת להיות הראשון מבין חבריך המובאים לקבורה היום".

עופר ג'רבי נטמן ביבנה

הוריו של סמל ראשון עופר ג'רבי עמדו בכניסה לבית העלמין ביבנה, והמתינו לארון של בנם. האב, איציק, בעצמו מג"ד במילואים ביחידה מובחרת, לחץ את ידי החיילים הרבים, חבריו של עופר, שהגיעו למקום, ואמר להם: "תהיו חזקים. אל תרפו. תמשיכו להיאבק, תמשיכו להילחם". האם,  ציפי, חזרה וסיפרה, "היתה לי הרגשה לא טובה. שמעתי בטלוויזיה על ההיתקלות בעזה, ורצתי הביתה בוכה. צעקתי לבעלי שעופר נהרג. אני לא יודעת איך להסביר לכם את זה, אבל זו היתה הרגשה של אמא".

כאשר הגיע הארון לבית העלמין ביבנה, ביקש האב מחבריו של עופר לא לבכות. "שלא יראו אותנו בוכים. לא ניתן למרצחים האלה שום סיכוי שייראו אותנו כך, כשאנו בוכים". מפקד היחידה שבה שירת עופר ספד לו: "הפעולה שבה פעלו בכדי לפוצץ מחרטות לייצור רקטות קסאם הייתה עוד אחת מהפעולות שפלח"ן גבעתי יודעים לעשות הכי טוב. אבל לצערנו בפעולה הזו איבדנו שישה לוחמים, ממיטב בנינו ולוחמינו. תודה לך עופר על מה שהיית, ועל מי שאתה. רק הזמן ילמד אותנו איך להמשיך לחיות בלעדיך".

אחיו הגדול של עופר, שלומי, שגם הוא שירת בפלח"ן גבעתי, אמר: "אני רואה סביב את כל הכומתות הסגולות, וקשה לי להאמין שאנו קוברים אותך. אל תדאג אח יקר וקטן שלי, אנו לא שוכחים אותך, ואנו יודעים שתשמור על המשפחה למעלה. קיבלתי הוכחה שהחברים שלך ליחידה הם הכי טובים. הם רצו מבית לבית ומצריף לצריף על-מנת לחפש אותך ולהחזיר אותך הביתה".

חבר צוות של עופר אמר: "עופר היה החייל שאיחד את כל 20 חברי הצוות. אנו כבר יומיים יושבים ומעבירים זיכרונות וחוויות, ובין כל הבכי והכאב עולים חיוכים, כי עופר זה דבר שמח ולא עצוב. עברנו איתך שנתיים קשות ויפות, עצובות ושמחות. רצנו וסחבנו אחד את השני והכרנו בן אדם מדהים. אהבת את היחידה, סחבת את כולנו אחריך. בחלומות הכי שחורים שלנו לא חשבנו שיקרה מה שקרה לפני יומיים".

לאחר מטחי הירי של משמר הכבוד עמדו עוד חבריו ליחידה שעה ארוכה ליד הקבר, חבוקים ומסרבים להאמין.