האם עובדי הרשויות יכולים לתבוע את כספם?

זה יותר מחצי שנה, שעשרות אלפי עובדים ברשויות המקומיות אינם מקבלים שכר. התופעה, שכבר הפסיקה לזעזע את קוראי וכותבי העיתונים, חזרה השבוע לכותרות כשקצין צה"ל, שחר בן-ישי ז"ל, נהרג בשכם מאש מחבלים, ושר האוצר, בנימין נתניהו, שגילה שהוריו לא קיבלו את הפנסיה שלהם מהמועצה המקומית מנחמיה במשך חודשים, הורה לשלם להם מענק מיוחד.

גם יתר מקבלי ההחלטות התעוררו: יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, מאיים בשביתה כללית אם העובדים לא יקבלו את שכרם; יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ אברהם הירשזון, הודיע שלא יעביר תקציבים חדשים למטרות אחרות; מרכז השלטון המקומי איים "בהחרפת המאבק", והממשלה החלה לגבש הצעת חוק, שאם תאושר, תעבור וגם תבוצע, ייתכן שבעוד מספר שבועות, או חודשים, יזכו העובדים לקבל את שכרם.

איפה מערכת המשפט?

מדוע, בעצם, לא עותרים העובדים לבית הדין לעבודה או לבג"ץ, ודורשים את מה שכל-כך ברור שמגיע להם? "העובדים הם ציבור עני, שאינו מודע לזכויותיו ושאין לו גישה לעורכי דין", מסבירה עורכת הדין גלילה הורנשטיין, העוסקת בדיני עבודה, "הם יכולים לתבוע את הרשויות רק אם ההסתדרות תיתן להם סיוע משפטי, וזאת אינה ממהרת לעשות זאת". 

בהסתדרות מודים, שההסתדרות מספקת לעובדים ייעוץ משפטי רק במקרה שהעובדים יוזמים תביעות. "הרשויות מלינות את השכר של העובדים, לא של ההסתדרות, ולכן, מבחינה חוקית, אנחנו יכולים לתת סיוע משפטי, אבל לא ליזום תביעות", מסבירה היועצת המשפטית של ההסתדרות, דורית טנא.

מזכיר הסתדרות הפקידים, ליאון מורוזובסקי, אומר שכמחצית העובדים שהרשויות הלינו את שכרם כבר פנו לבית המשפט, בסיוע ההסתדרות. "הבעיה היא, שטחנות הצדק טוחנות לאט", אומר מורוזובסקי. "תביעות כאלה נמשכות שנה, שנתיים ואף יותר. כמעט בכל התביעות שהגשנו, בקרית שמונה, בקרית גת, בקרית מלאכי וברשויות רבות אחרות, עדיין אין פסיקה".

לוד: העובדים זכו, העירייה לא שילמה

"מה שחמור באמת הוא העובדה, שבמקרים המעטים שבית המשפט כבר הורה לרשויות לשלם, הן התעלמו ממנו", אומר מורוזובסקי. "בית המשפט פסק שעיריית לוד צריכה לשלם 30 מיליון שקל לעובדיה. אז מה? אין להם כסף, איך הם ישלמו? היו מקרים, כמו בבת ים, שהעירייה הצליחה לשכנע את בית המשפט שהיא אינה יכולה לשלם, כי אין לה כסף, ולכן התביעה נדחתה".

ראש עיריית לוד, בני רגב, אינו מכחיש את טענותיו של מורוזובסקי. "אני בעצמי לא קיבלתי משכורת כבר חצי שנה", אומר רגב, "לעירייה אין אגורה. כל אגורה שהעבירו לנו משרדי האוצר והפנים, עברה ישירות לעובדים. הבנקים לא נותנים לנו אשראי. החברה הקבלנית שמנקה את האשפה הפסיקה לעבוד. מה הם רוצים, שלא נשלם למקורות, וינתקו לנו את המים? הרי תקום צעקה. אני ראש עיר של התושבים, לא רק של העובדים. העובדים טוענים שאני משלם כסף לקבלנים ולספקים, אבל זה שקר".

כלומר: עיריית לוד הפרה צו של בית המשפט?

רגב: "עם כל הכבוד וההערכה לבית המשפט, מאיפה נשלם להם? עובדה, שהעובדים טענו שמדובר בביזיון בית המשפט, ובית המשפט דחה אותם. בית המשפט גם אישר לוועד העובדים להטיל עלינו עיקולים, אבל הם לא מצאו בחשבונות שלנו כסף".

הסדר נושים: העירייה תשלם גם אם אין לה

"הדרך היחידה להבטיח לעובדים את הכסף כאן באופן מיידי הוא להכניס את העירייה להסדר נושים, כמו שבתי המשפט מבצעים בחברות פרטיות שפושטות את הרגל", אומרת עורכת הדין הורנשטיין, המתמחה בייצוג העובדים בהסדרי נושים של חברות פושטות רגל. 

"במקרה כזה" היא אומרת, "העירייה תשלם גם אם אין לה. אחת הבעיות של עובדי הרשויות היא, שהעיריות משלמות קודם כל לבנקים ולנושים עשירים אחרים, שכבר הטילו עיקולים כבדים על נכסיהם, אבל הסדר נושים מוחק את הבעיה הזאת. בהסדר נושים אין עיקולים, ואף אחד לא עומד בתור לפני כולם לקבל את הכסף".  

הורנשטיין מנהלת בהתנדבות מאבק משפטי בשם ועד עובדי עיריית יהוד. העובדים ביהוד, שהעירייה חייבת להם 4 משכורות ואינה משלמת להם הפרשות לקופות גמל זה כ-4 שנים, דורשים ממשרד המשפטים להורות על ביצוע הסדר נושים לעירייה. הורנשטיין עומדת ליזום מהלך דומה גם במועצה המקומית מעלה אפריים, וניסתה לבצע אותו, בלא הצלחה, גם במועצות הערביות באזור המשולש. 

"הגשנו את הבקשה לפני יותר משנה, כשהעירייה הייתה חייבת לעובדים 'רק' תשלומים סוציאליים ולא משכורות שלמות", מספרת הורנשטיין, "הבנו שנוצרת שם בעיה קשה. עירייה היא רשות שלטונית, ולכן נדרש אישור של משרדי הפנים והמשפטים כדי לבצע הסדר כזה. כתבנו מכתבים לשר הפנים, אברהם פורז, ולשר המשפטים, יוסף לפיד.

"לפיד העביר את המכתב לבדיקה של אחת היועצות המשפטיות שלו. מאז עברה שנה, היועצת דוגרת ודוגרת על המסמכים, והעובדים רעבים. אם לעובדים היה כסף, הם היו עותרים לבג"ץ מזמן, כדי לפתור את הסחבת הזאת, ואנחנו אכן מתחילים להכין עתירה".

מדוע עובדים ברשויות מקומיות אחרות אינם דורשים הסדר נושים?

הורנשטיין: "מדובר בציבור שאין לו כסף. מי שאמור לתת להם ייצוג משפטי הוא ההסתדרות. אתה צריך לשאול בהסתדרות, מדוע אני היחידה שנלחמת להשיג הסדרי נושים ולהציל את העובדים"?

בהסתדרות לא אוהבים הסדרי נושים

יו"ר ועד העובדים של עיריית יהוד, שוש ברוך, טוענת שלא זו בלבד שלא קיבלה סיוע מההסתדרות בביצוע התביעה, אלא שיו"ר הסתדרות הפקידים, ליאון מורוזובסקי, אף ניסה לטרפד את המהלך. בהסתדרות לא מעוניינים, לטענתה, בהסדרי נושים, שיחייבו את העירייה לבצע פיטורים וקיצוצי שכר לעובדים בכירים בעיריות.

ברוך: "המשבר כאן נמשך כמעט 4 שנים. כיצד ייתכן שההסדתרות לא הגישה בשם עובדי עיריית יהוד אפילו תביעה משפטית אחת? אנחנו מנסים להשיג את הסדר הנושים יותר משנה. כיצד ייתכן שמורוזובסקי לא הואיל להיפגש אתי כדי לדבר על הנושא אפילו פעם אחת? לפני שנה הגשתי להסתדרות בקשה, שיתנו לי יועץ משפטי שייצג אותנו במקום גלילה. מדוע עדיין לא קיבלתי תשובה?"

"מעולם לא קיבלתי פניה משום עובד ומשום גורם בנושא הגשת הסדר נושים", אומר מורוזובסקי בתגובה. "שמעתי על כך ממך בפעם הראשונה. אני יודע שעיריית לוד שואפת להגיע להסדר נושים, בניגוד לדעתם של העובדים. אני לא חושב שהסדר נושים הוא לטובת העובדים, אבל אני לא נגד. אם העובדים רוצים הסדר נושים, זכותם להגיש בקשה".

העובדים טוענים, שבהסתדרות לא מעוניינים לבצע הסדרי נושים כיוון שהם יהיו כרוכים בפיטורים וקיצוצי שכר של בכירים בעיריות.

"אני מעדיף שלא להגיב לטענות כאלה".

היועצת המשפטית של ההסדתרות, דורית טנא, אומרת שההסתדרות אכן מתנגדת להכנסת העירייות להסדר נושים.

"לטעמי מדובר בהליך לא טוב", אומרת טנא, "בהסדר נושים מצמידים לעירייה חשב מלווה, שצריך להחליט במה לקצץ ובמה לא. באיזשהו שלב תמיד נעצרים לפני המינויים הפוליטיים, 'מרחמים' על כל מיני מקורבים שמרוויחים משכורות גבוהות, ומתחילים לבצע פיטורים המוניים של העובדים הפשוטים שמרוויחים 3,000 שקל בחודש. החשב המלווה חושב במונחים עסקיים. מה אכפת לו מהעובדים?"

את חושבת שאם סיום המשבר יהיה כרוך בפיטורים של 10% או 20% מחבריהם, שיקבלו פיצויים הגונים, העובדים יתנגדו?

"יכול להיות, אבל ההסתדרות, כארגון עובדים, אינה יכולה להוביל מהלך שיסתיים בפיטורים המוניים", אומרת טנא, "מלבד זאת, אני לא בטוחה שמדובר ב'כסף עכשיו'. הליך משפטי הוא דבר ארוך ומסובך. העובדים יודעים שהם יקבלו שכר כשהמשבר ייגמר, והם צריכים שהבעיה תיפתר מהר, ובאמת, ולא שתתגלגל בבתי משפט".

העובדים משלמים ריבית והצמדה על המינוס שלהם בבנק. אם המשבר ייגמר, הם יקבלו את השכר בלבד. אם יבוצע הסדר נושים, הם יקבלו פיצויי הלנת שכר, ריביות והצמדות. האם לא כדאי להפעיל הסדר נושים כדי שהם יקבלו את הכסף?

"אנחנו לא נסייע למהלך שיוביל לפיטורים המוניים". 

"סופה של העבודה המאורגנת"

עו"ד יובל אלבשן, שכמו הורנשטיין עוסק בדיני עבודה, אינו מאמין שהפיתרון שמציעה הורנשטיין יוציא את העובדים מהבוץ. "הסדר נושים הוא כמו פשיטת רגל. הסדרים כאלה מצליחים רק אם החברה שפשטה רגל מחזיקה מזומנים", אומר אלבשן, "במקרים אחרים, שולחים את העובדים לקבל את הכסף מביטוח לאומי, במקרה הטוב.

יש עובדים שטוענים, שהרשויות מוציאות המון כסף על משכורות מנופחות של מקורבים, ובגלל זה ההסתדרות מפחדת מהסדר נושים שיקצץ בהן.

"הדיבורים על המיליונים שמסתובבים במרתפים של הרשויות המקומיות הן דמגוגיה זולה של משרד האוצר. לרוב הרשויות אין כסף, והעובדים עלולים שלא לקבל כלום. 

"הסדר הנושים יצמיד לעירייה חשב מלווה, שיתייחס אליה כאל עסק פרטי שצריך 'להבריא'. ייתכן שהוא יקצץ שכר לעובדים בכירים, אבל הוא קודם כל יפטר חלק גדול מהעובדים הזוטרים, יעביר חלק גדול מהפונקציות לחברות חיצוניות, וזה יהיה סופה של העבודה המאורגנת בעירייה. זה בדיוק מה שרוצים במממשלה".

ובינתיים העובדים לא מקבלים משכורת. אתה בטוח שהסדר כזה לא יהיה לטובתם?

אלבשן: "מחקרים על משברי עבודה מראים, שכמעט בכל המקרים העובדים מעדיפים את הישרדות מקום העבודה על תנאי השכר. מדובר באנשים מבוגרים, ששוק העבודה בחוץ אינו מחכה להם. אם הם היו מקבלים הצעות עבודה טובות הם היו עוזבים. מה שהעובדים צריכים הוא פיתרון פוליטי של הבעיה שלהם, ולא פיתרונות קסם משפטיים".