ד"ר קוסטה מומצ'וגלו
טיפול על ידי רימות זבובים ועלוקות
ד"ר קוסטה מומצ'וגלו מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, עוסק בחקר חרקים בעלי חשיבות רפואית. מצד אחד אנו מכירים חרקים דווקא כגורמי מחלות – כינים, קרציות, יתושים, פרעושים ועוד. מצד שני ניתן להשתמש בחרקים גם לטובת בריאות הציבור. מ-1996 עובדים, בבית החולים הדסה עין-כרם, על טיפול בחולים, באמצעות רימות. מניחים זחלים של זבובים, המגודלים בסביבה סטרילית, על רקמת עור שנמצאת בתהליך של ריקבון והזחלים מתחילים לאכול את הנמק שיש על הפצע.
שיטת טיפול זו ידועה ומוכרת כבר מ-1920, אז החלו בארצות הברית לערוך ניסויים בנושא. אולם עם המצאת האנטיביוטיקה נשכח העניין. רק בתחילת שנות השמונים, כאשר החלה להתבהר הבעייתיות של האנטיביוטיקה, חזרה הרפואה לחקור ניסויים מסוג זה. ד"ר מומצ'וגלו עוסק בניסויים אלו מ-1996 וטיפל ב 220 חולים בכל מיני בתי חולים. ב-30 מקרים הם הצליחו למנוע כריתה של איברים אצל פציינטים עם פצעים כרוניים, רגלים סוכרתיות ועוד. היתרון של הרימות הוא שהן לא נוגעות ברקמה החיה ורק מנקות את הפצע. יש סיכוי גבוה שאחרי שבועיים שלושה הפצע יהפוך לבריא.
בנוסף לקליניקה, ד"ר מומצ'וגלו עורך מחקר על זחלי הזבובים. ידוע שכמו אצל הרבה מאד חרקים, גם רימות הזבובים מייצרות חומרים אנטי בקטריאליים (אנטיביוטיקה) באופן טבעי וכי הן מפתחות מערכות ביולוגיות חזקות כדי להגן על עצמן ממחלות. צוות המחקר האכיל את הזבוב בחיידק צבוע בצבע מסוים בולט ואחרי משך זמן בדקו את מערכת העיכול של הזבוב. הם ראו כי קרוב לפה ובתחילת מערכת העיכול ישנו ריכוז גבוה של חיידקים אך כשהגיעו לסוף מערכת העיכול ולפי הטבעת לא היו כמעט בכלל חיידקים. ניתן לראות כי באופן משמעותי כמות הבקטריות קטנה והצואה היא כמעט סטרילית. ניתן לנצל גם תופעה זו לצורכי רפואה ובמסגרת הטיפול על ידי זחלים, החומרים שיוצאים מגופם מרפאים ומחטאים את הפצע על גוף האדם.
בחודשים האחרונים התחילו לעבוד גם עם עלוקות בכמה אופנים. לפעמים כתוצאה מתאונות, אנשים מאבדים איברים והקושי בתפירתם בחזרה הוא בהזרמת הדם בין שני החלקים שנקטעו. כששמים עלוקות, הן מעודדות זרימת דם ודימום, הורידים מתחילים לעבוד והחלק שנתפר בחזרה, נקלט טוב יותר.
מומלצים
