משפחת הטלנובלה

עליזה ואסי / "מיכאלה": אפרת כהן ורובי פורת-שובל

רובי על אפרת: "המשפחה שלנו היא המשפחה השפויה היחידה ב'מיכאלה' ויש בה המון חום ואהבה אמיתית. פעם אמר לי מורה למשחק שהיחסים בין הדמויות הופכים גם להיות היחסים בין השחקנים. השיא היה כשבאחת הסצינות במקום לקרוא לאפרת אסי, קראתי לה הגר, שזה השם של הבת שלי. אז באמת הרגשתי שאני כבר עוברת את הגבולות, ממש נבהלתי והבטחתי שאני לא אפקיע את שם החיבה מבתי".

אפרת על רובי: "רובי ואני מנהלות על הסט הרבה שיחות על המשפחות שלנו, ועל כך שהאחים שלה חיים בחו"ל וגם אח שלי לא חי בארץ. אמא שלי התקשרה אלי יום אחד והתלוננה על זה שרובי קוראת לי 'יפה שלי', היא ממש נעלבה מזה. אין מה לעשות, כששחקנית משחקת את אמא שלך, אתן נקשרות".

אלון ורועי / "השיר שלנו": אבי פניני ויובל אברמוביץ'

אבי על בנים סוררים: "לפעמים בחבר'ה אנחנו משתעשעים במחשבה מה היינו מעדיפים: בן נרקומן, חוזר בתשובה או הומו? אז ברור שנרקומן בכל מקרה לא, וההתלבטות נשארת בין הומו לחוזר בתשובה. אולי עדיף הומו, כי לפחות יישאר עם מי לאכול שרימפסים. הנה, הבן שלי, תום (23), מטייל כבר שמונה חודשים בהודו, ונסענו לבקר אותו. כשהגענו, הראש שלו היה מגולח והוא לבש בגדים של הארי קרישנה. כשהוא ראה שהוורידים באף שלי מתחילים לרקוד, הוא הסכים לספר שזו היתה מתיחה".

יובל על רועי: "בשבועות האחרונים אני מקבל הרבה אימיילים מבני נוער הומואים ולסביות, ואני לרוב גם עונה להם. התפתח קשר עם שלושה חבר'ה צעירים ועם בחור בן 17, שמבולבל לגבי הזהות המינית שלו והוא מחפש אצלי תשובות, בגלל הדמות של רועי. הוא רוצה לדעת איפה הוא יכול להכיר, ומאוד מתעניין אם היחסים של רועי עם אבא שלו מסתדרים".

יובל על אבי: "אני מאוד הערכתי את העבודה של אבי, ובגלל שהוא לא נמצא על הסט ביומיום אין לי איתו שיחות נפש של שעות, אבל באוטו שלו אנחנו מקשקשים על החיים. מה ששבר לגמרי את הקרח בינינו זו העובדה שאני הייתי מפקד של הבן שלו, תום, בצבא, אז זה היה הדבר הראשון שאמרתי לו כשנפגשנו".

נעמי ונועה / "השיר שלנו": אפרת בוימולד וחנה לסלאו

חנה על נעמי: "בכל הפורומים באינטרנט קוראים לי 'המכשפה מלודז'', אבל יש אמהות כאלה, זה בסך הכל חיקוי לחיים. נעמי דואגת לבת שלה והכוונות שלה טובות, אבל הן מובילות לגיהנום. נו, חסר כאלה פולניות? בכל פולנייה יש את נעמי שחר בפנים, אנחנו רק מתאפקות, מנסות שהיא לא תתפרץ".

חנה על אפרת: "היא בחורה מתוקה להפליא, מקסימה ושחקנית מאוד מדויקת ומהוקצעת. בהתחלה היינו צריכות לעצור המון טייקים, כי היא היתה מתחילה לצחוק. יעצתי לה לחשוב כל הזמן שיפטרו אותה תוך דקה והיא התגברה על זה. אני אוהבת לצחוק, אבל בעבודה אני מאוד מדויקת. אני דואגת לאפרת על הסט והיא זורמת איתי כשאני מאלתרת, מה שקורה לא מעט".

אמא חנה: "אני אמא טובה. יש המון קטעים של נעמי שיש גם בי, שדרכה אני מרשה לעצמי להוציא החוצה: ההומור, הפה הגדול וגם אני דיווה מהגיהנום. ההבדל הוא שאני נותנת לבנים שלי המון מרחב תנועה בתוך המסגרת. גידלתי אותם בביטחון ובאהבה, ומכאן הם כבר יצאו לדרך. בניגוד למה שחושבים, הבנים שלי מאוד ביקורתיים ולא צוחקים ממני, הם צוחקים מאנשים יותר צעירים. בבית אני לא עושה סטנד-אפ, אני מתפקדת רגיל".

אפרת על חנה: "אני חולה עליה והסצינות שלי איתה יוצאות הכי טוב. חנה מאוד אימהית, וגם מאחורי הקלעים היא תמיד מפרגנת לי כמו אמא. היא תמיד רוצה שאני איראה טוב ואני מתייעצת איתה לגבי הלבוש. היא נותנת לי המון טיפים בנושא המשחק וההערות שלה תמיד מאוד נכונות ומאוד חכמות".

אפרת על נעמי: "זאת אמא שמחפשת להגשים את החלומות שלה דרך הילדה שלה, וזה דבר נוראי. היא מלמדת אותה להילחם על דברים בדרכים לא טהורות ולנועה שחר יש כל הזמן קונפליקטים, כי היא רוצה לעשות את הדברים בדרך שלה, אבל לא מצליחה להתנתק מהאמא הדומיננטית שלה.

אפרת על אמא: "אין שום דמיון בין מה שקורה ב'השיר שלנו' לבין היחסים שלי עם אמא שלי, רותי. ייאמר לזכותה של אמא שלי שהיא תמיד ראתה את טובתי ושמה אותי תמיד במרכז, בניגוד לנעמי שחר ששמה את עצמה במרכז. אמא שלי תמיד נתנה לי מרחב נשימה, בליווי עצות והמלצות, לעשות את מה שאני רוצה ומרגישה".

אמנון וליאור / "אהבה מעבר לפינה": נתן דטנר ויהודה לוי

נתן על אמנון: "הוא גידל את ליאור לבד, ויצא בסך הכל ילד לא רע בכלל. הם דוגמה של אנשי עסקים ובנים שלהם. אמנון לא תמיד מפרגן לליאור, הוא חושב שהוא יותר מדי נרקיסיסט, יהיר ופזיז. הייתי מאד נבוך כשלאמנון היה רומן עם ליסה, וליאור התנגד לזה. לא ידעתי מאיפה לקחת את הסיטואציה והרגשתי לגמרי חוסר אונים".

אבא נתן: "מהחיים שלי הבאתי את הרצון לדבר בקו ישר אל הבן שלי, להימנע מלנסות להיות האבא שקובע, אלא להיות האבא שמנסה להדריך. יש לי ילדה בת 16 וילד בן 8. באופן עקרוני אני בחיים הרבה יותר החלטי ואסרטיבי. אמרתי לכותבים שאם זה היה תלוי בי, אמנון היה מכסח האמא שלו".

נתן על יהודה: "אני מכיר את יהודה עוד מהתקופה שהיה חייל והצטרף לסדנאות של מחזות זמר, והיינו חודש וחצי יחד בניו יורק. גם עכשיו, כשהוא מגה סטאר, הוא תמיד נותן את התחושה שהוא יודע שיש לו עוד הרבה מה ללמוד. ואני לא אומר את זה בהתנשאות, הבן אדם עובד ועובד ועובד, ולהבדיל מכמה מגה סטארים אחרים הוא גם מוכשר. הוא לא ייעלם מהשטח. הוא קורץ מחומר אחר ואני יכול לומר שכמנכ"ל תיאטרון באר שבע אני מפנטז עליו לכמה דברים".

יהודה על ליאור: "הוא מאוד מתוסכל מאמנון. הוא נורא צריך שיעריכו אותו, את העבודה שלו, ואמנון נוטה לבטל אותו ובגלל זה התיסכולים".

יהודה על נתן: "נתן מוציא ממני רק את הטוב. גם כשאמנון הוא ליימך וחסר החלטה, אני עדיין נמשך לשורשים וליסודות שלו".

יהודה על אבא: "אני קורא לאבא שלי 'פאפי'. כל מה שאני היום, אני זוקף לזכות ההורים שלי. אני גם בן אדם של כבוד, זה טריוויאלי מבחינתי ולגיטימי שיכבדו אדם ויעריכו אותו. לאבא שלי יש משמעות עצומה בחיים שלי. את החינוך אני זוקף גם לזכותה של אמא שלי, שהיא עמוד התווך של הבית".

צבי וגיא / "מיכאלה": נתי רביץ וגיל פרנק

גיל על צבי: "זה אבא מדור אחר, שרוב הזמן שיכור, הוא לא עובד והבן הוא מדור ההייטק וכל הזמן מפוכח. יש מצבים כאלה בחיים. בתפקיד הזה עברתי לאזור של האבות, זה בסדר, כבר התרגלתי שאני לא בן 25. אני לא כל כך מסתכל על זה כעל תפקיד של אבא, אלא יותר כפעם הראשונה שבה אני לא משחק את היפה, המאהב והכריזמטי. חירבו לי את הצורה, וזה נותן לי חופש שלא ידעתי קודם".

אבא גיל: "אני מאוד משתדל להיות אבא טוב, מאוד אוהב את הבנים שלי ומשתדל שהם יצחצחו שיניים בבוקר ובלילה. בואי נגיד שכשאני לא עובד, אני בבית עם האשה ועם הילדים".

נתי על גיל: "כל פעם גיל ואני מוצאים את עצמנו בסיטואציות שונות. ב'לחיי האהבה' היינו אחים, ב'כסף קטלני' היינו חברים. עכשיו הוא אבא שלי".

נתי על גיא: "מאז שהאמא נפטרה צבי התחיל לשתות ולברוח מאחריות, וגיא לקח על עצמו את האחריות הזאת. זה הבסיס ליחסים ביניהם".

נתי על אבא: "אצלנו אמא שלי היא הדבק של המשפחה. אגיד לך את האמת, זה די מלחיץ לקחת אחריות על אבא שלך. אבא זה דמות להעריץ, לפחות מבחינתי, ולכל בן יש את זה עם אבא שלו לפחות בשלב כלשהו בחיים. אבא שלי הוא כן מישהו שעוזר לי בעת צרה, מישהו שאני יכול לסמוך על העצה שלו, על המילה שלו, על הצורה שבה הוא מנהל את החיים. אני לומד המון ממנו ומהשקפת עולמו, שלקחת את החיים בצחוק זה הנשק הכי טוב שיש. אבא שלי הוא אדם מלא אור, אהבת חיים ואופטימיות. רחוק מאוד מצבי".

רחל ונינה / "השיר שלנו": נינט טייב וריטה שוקרון

ריטה על רחל: "זאת הבת המי יודע כמה שלי. ב'החבר'ה הטובים' הייתי אמא של אביטל אוז, ב'טירונות' הייתי אמא של אריה שריקי, ב'לרקוד' אני אמא של יובל סגל. מצד אחד יש לי מראה צעיר, ומצד שני אני כבר מתקרבת לגיל 50".

אמא ריטה: "יש לי שתי ילדות בנות 13 ו-11. אני אמא חרדתית, קרצייתית ומאוד מעורבת. אני ממש לא יודעת לשחרר. לאחרונה זה קצת יותר טוב. אני רוצה לנשום במקומן, לחוות את הכאבים שלהן. זו אני. עשו לי מעט מאוד אודישנים לתפקיד אמהות. זה כל כך טבוע בי".

ריטה על נינט: "את נינט אהבתי מהטלוויזיה עוד לפני שפגשתי אותה. הבת שלי ואני היינו מכורות ל'כוכב נולד' אבל כשהכרתי אותה זה פשוט התעצם בצורה בלתי רגילה. הכרתי את הפנים שלה, את הניקיון. היא זכה, מדהימה ובזכותה אני חוזרת להשתמש באינטואיציה שלי כשחקנית, אני נסחפת יחד איתה לאזור הנקי של האינסטינקט".

נינט על ריטה: "אני מתנהגת עם ריטה כמו שאני מתנהגת עם אמא שלי, מרסל. אבל זה בא והולך. ריטה ואני לא רבות על הסט, אבל עם אמא שלי יש מריבות לפעמים, לא רציניות, מהסוג של הילדה המתבגרת. יש לי אופי קצת מרדני, אבל אני לא עושה לאמא שלי בעיות. אני בסך הכול ילדה טובה".

נינט על אמא: "היא מכעיסה אותי כשהיא מתערבת לי יותר מדי בחיים, והיא גם מאוד דאגנית. האוכל, הלבוש, כל דבר. תמיד יש לה מה לומר, גם על הדברים הכי שטותיים והכי קטנים".