שמשה משוריינת

המיגון הוא נגד ירי, נגד הדף ונגד פריצה קרה (משמע ע"י כלי נשק קר).

כדי ליצור שמשה ממוגנת צריך למזג זכוכית עם חומרים פלסטיים שקופים. ישנו קליע בליסטי שרוצה לחדור חומר. כדי לעצור את הקליע צריך ראשית לפחוס אותו, ז"א להוריד לו את החוד (הקליע מחודד בראשו וצריך לקטום אותו). כדי לפחוס אותו צריך חומר קשה כמו הזכוכית (במקרה של שמשה), או קרמיקה (במקרה של אפוד קרמי). ברגע שהקליע פגע בזכוכית הוא מתכהה ומאבד מהמהירות שלו. למעשה כשהזכוכית נשברת, האנרגיה האצורה בקליע עוברת לזכוכית בהתאם לחוק פיזיקאלי שנקרא חוק שימור התנע. בשמשה ממוגנת, מאחורי הזכוכית ישנו פלסטיק שהוא חומר אלסטי שיכול לשנות את הצורה שלו. שכבות הפלסטיק קולטות את הקליע ולמעשה עוצרות אותו מלהמשיך בתנועה שלו מעבר לשמשה.

כדי לעצור כדור של אם-16 אפשר להשתמש בארבעה בקבוקים של קולה אם נעמיד אותם אחד אחרי השני. הבעיה היא שדרך ארבעה בקבוקים כאלה אי אפשר לראות. לכן, האופן שבו מחוברים הפלסטיק והזכוכית והסדר בו מסודרות השכבות, ביחד שומרים על התכונות האופטיות. בנוסף, הדבקים שמחברים בין שכבות הזכוכית והפלסטיק הם דבקים אופטיים שקופים.

מיגון שמשה ממוצעת מוסיף למשקלה 50 ק"ג. כל אוטו מגיע עם מגבלת משקל שנקבעת ע"י היצרן. תוספת המשקל של השמשה הממוגנת משפיעה על בלאי החלפים משום שהם נשחקים יותר.