הסכם תקדימי להעברת נכסים לחברי קיבוצים
בקיבוצים ובמושבים נמצאים בעיצומו של תהליך העברת הבעלות על הבתים לידי החברים הסכם שהושג בין מס הכנסה למושב בני דרור הוא בעל השלכות על תהליך שיוך הבתים בכל ההתיישבות העובדת
ההתיישבות העובדת נמצאת בעיצומו של הליך רישום בתי החברים בטאבו (העברת הבעלות על הדירות מהקיבוץ או המושב לחברים). הסכם תקדימי שהושג באחרונה בין נציבות מס הכנסה למושב בני דרור הוא בעל השלכות רבות לגבי הליך השיוך בכל ההתיישבות העובדת.
מדובר בהסכם פשרה על גובה שומות המס שישולמו בהליך שיוך בתי המגורים של החברים. לפי ההסכם, מס הרכישה שישלמו חברי המושב בתהליך שיוך הבתים לחברים יחושב לפי 51% בלבד משווי הקרקע. הפשרה הושגה לאחר משא ומתן ארוך בין נציגי מס הכנסה, בראשות סגן הנציבה, אהרן אליהו, לבין חברי המושב, שיוצגו על-ידי משרד עו"ד מימוני שלוש.
תחילת הפרשה בשנת 2000, כשחברי מושב בני דרור ביצעו עיסקאות רכישת בתים במושב ממינהל מקרקעי ישראל. במסגרת זו קיבלו החברים הנחות על שווי הקרקע בשיעורים של 89%-44% ושילמו מס רכישה על העיסקאות. אלא שמאוחר יותר הוציאה נציבות מס הכנסה שומות חדשות, שחישבו את שווי הקרקע שלא בהתאם לשווי שקבע המינהל, אלא לפי 66% משוויה המלא של הקרקע.
חברי המושב הגישו לנציבות מס ההכנסה השגה, שבמסגרתה דרשו כי מס הרכישה יחושב לפי שוויה של הקרקע לאחר ההנחות שניתנו על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. הנציבות לא רק שלא קיבלה את ההשגה, אלא גם קבעה שמס הרכישה יחושב לפי 91% משוויה של הקרקע.
לפני העיסקה של חברי מושב בני דרור נעשו עיסקאות דומות במושבים אחרים בדרום הארץ. במקרים אלה אישרה נציבות מס הכנסה את שומות מס הרכישה ששולמו לפי שווי הקרקע, לאחר ההנחות של מינהל מקרקעי ישראל. עובדה זו לא הפריעה לרשויות להתנגד לחישוב זהה לגבי חברי בני דרור.
חברי המושב הגישו, באמצעות משרד עו"ד מימוני-שלוש, ערר לוועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין. הטענה המרכזית שלהם היתה כי הם כבר שילמו את מס הרכישה בגין רכישת הקרקע על-ידם ורישומה על שמם.
טענה זו הסתמכה על כך שבשנים 1975-1972 נערך הסדר בין נציבות מס הכנסה להתיישבות העובדת, לפיו שולם מס רכישה במרוכז עבור המתיישבים בהתיישבות העובדת על-פי סכום קבוע שנקבע לכל יישוב. בשנים 1980-1979 נערך הסדר דומה בדבר תשלום מס רכישה לקיבוצים ולמושבים שיתופיים - שעמם נמנע מושב בני דרור.
מבדיקה שערך משרד עורכי הדין ועל-פי עדויות שנגבו מגורמים שונים שהיו מעורבים בהסדר זה עולה, כי ההסדר כלל את כל הקיבוצים והמושבים השיתופיים שהיו באותה תקופה, וככל הנראה, כל הקיבוצים והמושבים השיתופיים שילמו את מס הרכישה בגין כל משבצת קרקע שלהם על-פי רשימות שהועברו לנציבות מס ההכנסה על-ידי הגורמים המיישבים.
לפיכך, טענו חברי המושב, יש לייחס את מס הרכישה ששולם בעבר לעיסקאות השיוך הנוכחיות ולפטור את חברי המושב מתשלום מס רכישה נוסף היום.
המסמכים המאשרים כי מושב בני דרור היה בין היישובים בגינם שולם מס הרכישה לא נמצאו, אולם הוא הצליח לאתר רשימה ארוכה של קיבוצים ומושבים אחרים, שנכללו בוודאות בעיסקת תשלום מס הרכישה. מאחר שמדובר בנושא בעל השלכות רחבות על כל ההתיישבות העובדת, הוסכם בנציבות מס הכנסה להגיע לפשרה שהושגה.
לדברי עו"ד ענת שוחט, "בעקבות מקרה בני דרור, אני מניחה כי בשנים הקרובות ייתקלו מושבים וקיבוצים, שיילכו בדרך של שיוך דירות, בשומות מס גבוהות יותר עקב הקשחת המדיניות כלפי ההתיישבות העובדת על-ידי נציבות מס ההכנסה".
המסקנה מהמקרה היא: כדאי לקיבוצים ומושבים שמבצעים הליך שיוך להתמקח על גובה מס הרכישה שהם משלמים.
קרקעות בקיבוצים
צילום: לע"מ
מומלצים
