על למידה, שעונים וחמסינים

מה ההבדל בין דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה?

דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה הן שלושתן לקויות למידה, כאשר דיסלקציה היא שם כולל לבעיות שמתבטאות בקושי בקריאה, דיסגרפיה מאחדת את בעיות הכתיבה, ואילו דיסקלקוליה מתייחסת לבעיות בתחום החשבון.

המשפט המקורי: לכם אולי זה נראה משפט פשוט מאד.

אבל האדם שסובל מדיסלקצית ניגלקט לא רואה את הצד השמאלי של כל מילה. מה שהוא רואה זה משהו בנוסח:

לכ ז או נר מש פש מא

לכן הוא צריך לנחש את סופי המילים ויכול להיות שהוא ינחש באופן שגוי שאולי ייצא לו כך:

לכי אולם זר נרגז משווק פשוש מאיר.

אגב, באמת רואים אצל הסובלים מההפרעה, תופעה של קריאת משפטים חסרי משמעות, או עם משמעות מוזרה כמו כאן.

בעתביר ינשן מיילם רובת שבדלנות רק בדסר האיוותת, וכלן דליקססית שכויל אויתות תרגום לשייקם ביראקה.

והמשפט הנכון:

בעברית ישנן מילים רבות שנבדלות רק בסדר האותיות, ולכן דיסלקסית שיכול אותיות תגרום לקשיים בקריאה.

כל סוג של ליקוי מחייב טיפול שונה, ולכן חשובה אבחנה מדויקת של מקור הבעייה.

אירוע היסטורי באורך של שנייה.

ב – 30.06.1972, לפני כ – 32 שנה חל יום דילוג השנייה הראשון בעולם. ולמה הכוונה? ששנייה אחת הוספה לשעון העולמי, כדי לשמור על סנכרון מדויק בין שעוני האטום המדויקים לבין קצב הרוטציה של כדור הארץ.

ישנן שתי דרכים למדוד את הזמן העולמי. אחת היא לפי קצב הסיבוב של כדור הארץ, והשנייה היא לפי שעונים אטומיים סופר-מדויקים.

שעון אטומי מבוסס על הרעיון שלכל יסוד יש קצב רטיטות קבוע באטום. זו תכונה של החומר שלעולם אינה משתנה. שנייה נמדדת לפי מספר מדויק של רטיטות של אטום מסוים.

החלוקה של הזמן לשעות ולימים נקבעה על-סמך קצב סיבוב כדור הארץ על צירו (יממה), וקצב סיבובו סביב השמש (שנה). אך החלוקה ל-24 שעות ביממה ו-365 יום בשנה אינה לגמרי מדויקת, ולפעמים יש צורך להתאים את הזמן העולמי לקצב המדויק של רוטציית כדור הארץ. לכן, למשל, פעם בארבע שנים מוסיפים יום לחודש פברואר, ואז בשנה יש 366 ימים.

אם לא נדאג לסגירת הפער, לוח השנה שלנו כבר לא יתאים למצב היחסי של כדור הארץ והשמש. כך למשל, ה-21/3 כבר לא יסמן את יום תחילת האביב. כמובן שבתקופת חיים של בן תמותה לא ייווצר חוסר תיאום מורגש, אך הדאגה היא לעתיד בטווח של אלפי שנים.

עקרון דילוג השנייה גם הוא מיועד לסגירת הפער בסנכרון, וכך, החל מ – 30.06 לפני 32 שנה, כל זמן מה (אחת לשנה וכמה חודשים) מוכרז יום דילוג שנייה, בו מתווספת שנייה לזמן העולמי, ואנחנו שוב נכנסים לסנכרון מדויק עם הקצב של כוכב הלכת שלנו.

ותודה לפרופסור חגי נצר, מאוניברסיטת תל-אביב.

החמסין החם ביותר

הטמפרטורה הכי גבוהה שנמדדה אי פעם בצל היא 58 מעלות צלסיוס, באל- עזאזייה שבמדבר סהרה, לוב , ב-13 בספטמבר 1922.

ואם אתם רוצים לדעת מה היה הקיץ החם ביותר שידעה אירופה, הרי שמגזין Science מספק לנו את הנתון הבא: קיץ 2003, כן כן, לפני שנה, היה החם ביותר שידעה אירופה מזה 500 שנה! זאת בעוד שהחורף הקר ביותר היה זה של שנת 1708, דווקא. החוקרים שהגיעו למסקנות אלה שחזרו את מזג-האוויר באירופה בעזרת "ארכיונים טבעיים", המצויים בטבעות עצים, בליבות קרחונים ובשכבות קרקע.

באופן כללי, מסתבר שאנחנו חיים בתקופה חמה יחסית. השנה החמה ביותר שנרשמה מאז שהחלו לרשום ולתעד אקלים עולמי (בסביבות 1880) היתה 1998. היא הייתה חמה בכחצי מעלה מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בשנים 1961 עד 1990. העשור האחרון של המאה העשרים היה העשור החם ביותר שנרשם מעולם: שש השנים החמות ביותר שנרשמו מעולם היו כולן בעשור זה.

עכשיו מנסים החוקרים לבדוק אם מדובר במגמה מדאיגה, ומה אפשר לעשות נגדה.