שוטר זרק סיגריה במטווח - והורשע במוות ברשלנות

בית משפט השלום בכפר סבא הרשיע היום (א') את השוטר יוסף יוסף, בן 36 מחדרה, ואת הבעלים של מטווח העיר בנתניה, אבי רובין, בן 42, תושב יד חנה, ואחיו מנהל המטווח, דורון רובין, בן 33 מנתניה, בעבירה של גרימת מותו ברשלנות של האזרח ניר גמבש בשריפה שפרצה במטווח ב-1998.

לפי כתב האישום שהוגש נגד השלושה, בדצמבר 98' הגיעו שבעה שוטרים למטווח העיר, שממוקם במרתף של בניין בן שמונה קומות ברחוב הרצל בנתניה. בין השוטרים היה גם יוסף. במטווח היו גם ארבעה אזרחים, ביניהם גמבש. עם היכנסם למטווח החלו השוטרים בהכנות לקראת הירי, ובין היתר החלו בפריקת תחמושת, ניקוי שטח מטווח בו היו תרמילים מפוזרים אשר לא פונו מירי קודם.

השוטרים גרפו את התרמילים לאזור בתוך המטווח בו היו תרמילים אחרים שהושארו שם קודם לכן. יוסף נכנס למטווח כשהוא מעשן סיגריה, למרות שילוט המורה על איסור עישון בתחום המטווח. יוסף סייע לחבריו בפעולות הניקוי, ולאחר שסיים לעשן את הסיגריה, השליך אותה על הרצפה כשהיא בוערת. הסיגריה התגלגלה לאזור בו נאספו התרמילים, וכתוצאה מכך פרצה שריפה במקום.

ברז הכיבוי היה סגור

בכתב האישום נטען כי בגלל העובדה שבאזור המטבח נותרו שאריות תחמושת, תרמילים ושאריות אבק שריפה שלא נוקו, התפשטה האש במהירות בכל אזור המטווח.

בזמן התפשטות האש החלו השוטרים לנסות ולכבותה, וניגשו לגלגל כיבוי שהיה ממוקם במטווח, אך כשניסו להפעילו לא היו בו מים. השוטרים רצו לברז המרכזי, אך התברר כי הברז סגור ולא היה לידו מפתח לפתיחת המים.

בהמשך הוזעקו למקום כוחות הצלה, אך עקב קיומו של פתח כניסה יחיד למטווח, שהיה אפוף חום ועשן, התקשו הכבאים לחדור למטווח כדי לחלץ נפגעים.

כתוצאה מהשריפה נפגעו שבעה שוטרים וארבעה אזרחים, ביניהם ניר גמבש, שנפטר מספר ימים לאחר השריפה. כמו כן נגרם נזק כבד למטווח ולבניין שמעליו. 

"לא שטפו את המטווח"

בכתב האישום נטען כי הנאשמים נהגו באש, ובחומר נפיץ ובכלי ירייה בדרך נמהרת ורשלנית, שיש בה לסכן חיי אדם, ולא נקטו אמצעי זהירות מפני סכנה מצטברת. נגד יוסף נטען כי נכנס למטווח עם סיגריה בוערת, עישן אותה במטווח, לא כיבה אותה, וזרק אותה כשהיא אינה כבויה לרצפת המטווח.

נגד האחים רובין נטען כי הפעילו את המטווח ללא רישיון, מבלי שהיה בידם אישור ממכבי האש כי המטווח תקין ובטיחותי; לא וידאו שמתקני הכיבוי והבטיחות במטווח יפעלו כראוי; לא הקפידו על שטיפת המטווח בתדירות מספרת; לא וידאו שהמטווח יימצא נקי משאריות תחמושת ומשאריות אבק שריפה; לא דאגו לקיומם של שני פתחי יציאה למטווח; לא הקפידו על קיום הוראות הבטיחות במטווח ולא עשו את כל מה שהיה עושה אדם סביר כדי למנוע את השריפה במטווח.

לשלושת הנאשמים יוחסו עבירות של גרימת מוות ברשלנות, מעשה פזיזות ורשלנות וגרימת פציעה. בבית המשפט הכחישו השלושה את העבירות המיוחסות להם.

לאחר שמיעת העדים והנאשמים בתיק, קבעה השופט נאווה בכור בהכרעת הדין כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שאולם המטווח היה ספוג אבק שריפה, בגלל אי-ניקיונו ברמה ראויה, ולמקום בו היו התרמילים ואבק השריפה הושלכה סיגריה בוערת.

השופטת הוסיפה: "אין ספק כי אם לא היתה מושלכת הסיגריה הבוערת, לא הייתה מתלקחת השריפה. השריפה הייתה קטנה בתחילתה וקלה להשתלטות וכך ניסו לעשות השוטרים במקום. הם לא יכלו ולא צריכים היו לדעת כי שרידיו של אבק שריפה ספוגים לרוב במקום, גם אם ראו בעיניהם ליכלוך שחור במקום".

"אפקט הדומינו של המחדלים"

השופטת הוסיפה כי השוטרים ידעו שיש אמצעי כיבוי במקום, אך לא ידעו כי הם אינם תקינים, ואילו ידעו לא היו נשארים במקום ובורחים על נפשם. "אפקט הדומינו של המחדלים בהם לקו האחים רובין התרחש תוך סטייה מרמת זהירות כשעליהם החובה לדאוג לכך, והם היו צריכים לצפות כי השריפה תתרחש וכי תוצאותיה יהיו כפי שהיו.

"הנאשמים רובין היו אחראים למטווח, ויכלו והיו צריכים לצפות שאי-תקינות אמצעי הכיבוי והיעדר זמינותם יגרמו להתפשטות מהירה של האש ואי יכולת להשתלט עליה עד כדי גרימת מוות של מי במקום".

השופטת כאמור החליטה להרשיע את השלושה בגרימת מוות ברשלנות, מעשי רשלנות ופזיזות, וזיכתה אותם מעבירת גרימת הפציעה, "בגלל שזו עבירה שבה נדרש יסוד נפשי של מחשבה פלילית".

המשך משפטם של שלושת הנאשמים נדחה לחודש יוני כדי להמתין לתסקירים של שירות המבחן.