שתף קטע נבחר

צוענים עליך ישראל

נכון שזה כבר הטרנד של חורף דאשתקד, אבל עבודת עריכה טובה ומוזיקה מעולה הופכות את האוסף "חגיגה צוענית" לבסט סלר עתידי

כשהחברה שלי גררה אותי בלילה חורפי אחד למועדון הג'ה פן לערב עם דיג'יי שנטל לא התנגדתי. זכרתי את הסטים האלקטרונים המוטרפים שלו ממועדון הדינמו דבש ואת האנרגיות המצוינות שלו על העמדה שחלחלו גם לקהל.

 

הגענו לשיאה של המסיבה - עשרות צעירים גדשו את המועדון בדרום תל אביב, רוקדים, מדלגים, מקפיצים. האנרגיות של שנטל שלנו בנסיקה כרגיל. אני מרשה לעצמי לקטלג אותו כאחד משלנו כי בכל זאת, יש לו יותר חותמות בנתב"ג מאשר לכוכבי המורדים. הוא גרמני, נמוך קומה, בלונדיני ואחד ה-DJs הכי קומוניקטיביים על העמדה, כזה שאפילו טייסטו לא מגיע לקרסוליו. אבל שנטל של היום כבר לא ניגן אלקטרוניקה, טריפ הופ, היפ הופ או שום דבר שדומה לזה. שנטל הקדים אותנו בחמישה צעדים ודילג על בימת הג'ה פן כשהוא ממקסס בין גוראן ברגוביץ' לפאנפייר צ'יוקרליה. שפשפתי את האוזניים. שכה אחיה - מוזיקה צוענית. אני, שקורא לעצמי רומני, רק שמעתי על הטרנד הזה עד אותה מסיבה. כעת נמצאתי בטריפ קוסטריציאני אמיתי.

 


מסיבה צוענית

 

מסתבר ששנת החורף שלי מנעה ממני מלגלות קודם לכן את הפיאסטה הצוענית. מגיחות בודדות של שנטל וחגיגות ספונטניות במסעדת "ננוצ'קה", התגלגלה המוסיקה הצוענית לתנורים החמים של תומר לנצינגר, של הדינמו דבש הפקות ("שעת הצוענים" בהייניקן וייבס) ושל ההרכב הישראלי בום פם שסחרר הופעות בארץ ובחו"ל. המוזיקה הצוענית כבר התנגנה בכל פינה שמגדירה עצמה כשיקית ומשכה אחריה גם קהל חדש ורענן מיוצאי חבר העמים, קהל ששר את המילים ואשכרה מבין אותן. זה היה הטרנד המוזיקלי של החורף החולף.

 

אז אחרי כל ההיסטוריה הקרובה הזאת שגוללתי בפניכם, היה זה רק טבעי שמישהו מהתעשייה יקרא בין השורות ויבין שחייב לבוא כאן מוצר שיספק את החוגגים. כאן נכנסת לתמונה מאשה אובסישר מ"הליקון" שערכה בגאווה ובכישרון את האוסף "מסיבה צוענית", אוסף שמזמן היכרות עם מיטב ההרכבים הבינלאומיים והסגנונות הצועניים המגוונים.

 

נווטו בין טראקים של שנטל והבוקובינה קלאב ("קרולינה"!), הקלאסיקות של גוראן ברגוביץ', שיר הקאלט המופלא "Iag Bari" של פאנפייר צ'יוקרליה, בובמארה בקטע מ"חתול שחור חתול לבן", הייצוג הישראלי של בום פם וברי סחרוף, התענגו על "Naci En Alamo" המרגש של רמדיוס סילבה פיזה (מתוך הסרט הצועני ספרדי "ונגו") - הכל נמצא שם - שמחה מהולה בעצב, וודקה מהולה בזיעה, כלי נשיפה וכינורות של תזמורת חתונות שתויה במיוחד.

 

יש אנשים ששומעים את התואר "אוסף" וישר יורד להם החשק. "אוסף זה לא זה", "מי שאוהב את המוזיקה ישיג את האלבומים המלאים" – תגידו מה שתגידו – במקרה הזה זה לא כך. גם מי שיצליח להגות כהלכה את השמות הסבוכים האלו (ברומנית, סרבית, הונגרית, בולגרית וספרדית) יתקל בפרצופם הנבוך של המוכרים ברשתות המוזיקה. אם חושבים על זה, אוסף צועני יושב בול על הצוענים - עם של קיבוץ גלויות בעצמו, שמצא הכרה אבל לא מצא לעצמו מנוח, נודד בעולם ואוסף השפעות תרבותיות שניכרות במוזיקה הצבעונית שלו.

 

האוסף הוא בסט סלר באחריות. אלבום חובה בפאבים שרוצים למכור הרבה וודקה, בחתונות ובכנסים של איגוד יוצאי רומניה. אל תתפלאו אם כבר בטרק השלישי תמצאו עצמכם מורידים עוד צ'ייסר של וודקה, מדלגים מצד לצד בעליצות, מנפנפים במטפחת של סבתא ומקבלים אומץ להתחיל עם הבחורה הכי יפה ברחוב.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים