Riddick זוהר בחשכה

ארבע שנים חלפו מאז "Pitch Black", סרט מדע בדיוני בכיכובו של וין דיזל כריצ'ארד רידיק. לפני שבועות בודדים יצא בארה"ב סרט ההמשך "The Chronicles of Riddick". הסרט, שוב בכיכובו של וין דיזל, מגולל את קורותיו של רידיק חמש שנים לאחר סיומו של הסרט הקודם, ובמקביל לו מגיע לקונסולת ה-Xbox משחק יריות מגוף ראשון הנושא את אותו שם.

הנסיון מלמד שמשחקים המבוססים על סרטים, מתגלים כזוועתיים. לכן, הציפיות מ-Chronicles of Riddick ל- Xbox לא היו גבוהות, במיוחד לאור העובדה שהוא פותח על ידי חברת Starbreeze, שיצרה עד היום משחקים בינוניים-מינוס בלבד. אבל בתהליך הפיתוח הייתה מעורבת גם חברת Tigon Studios, אותה הקים לא אחר מאשר וין דיזל בכבודו ובעצמו.

החברה הבטיחה להיות מעורבת בכל המשחקים בהם מככב וין דיזל, על מנת להבטיח את איכותם. וכך היא אכן עשתה: התקשינו להאמין שמשחק המבוסס על סרט, ועוד סרט מדע בדיוני שולי יחסית, יכול להיות כה מוצלח.

הנשק היחיד הוא ידיים

בעוד שעלילת הסרט CoR מתרחשת לאחר "Pitch Black", המשחק CoR מקדימה למעשה את שני הסרטים. עלילת המשחק מגוללת את הרפתקאותיו של רידיק בבית הכלא השמור ביותר ביקום, Butchers Bay, כיצד השיג את ראייתו הייחודית, וכיצד ברח. עלילה לא עמוקה אבל כזו שמצליחה להקיף את קטעי הפעולה בצורה טובה למדי, ונשארת די מותחת.

בתחילת המשחק מצאנו עצמנו בתא מעצר, עם האפשרות להסתובב בחופשיות בין התאים השונים ולדבר עם האסירים. חלקם רק גימגמו, ואחרים מסרו מידע חיוני להתקדמות במשחק. במשחקי יריות מגוף ראשון, ומשחקי פעולה בכלל, אין בדרך כלל מקום או זמן לפטפוטים מיותרים עם הדמויות. אך ככל שנמשכו השיחות עם האסירים, גילינו שחלקם נותנים משימות חדשות, שאינן חיוניות לעלילה.

מכיוון שבבית כלא עסקינן, בתחילת המשחק הנשק היחיד שיש לדמות הוא ידיה. השומרים מסתובבים עם רובים, אבל גם אם הורגים אחד מהם, לא ניתן לקחת את נשקו, מכיוון שהוא יחשמל כל מי שאינו נושא DNA זהה לשומר.

לכן המשימה הראשונה היתה להסתנן למחשב המכיל את מאגר המידע, ולהוסיף אליו את ה-DNA. בכל מקרה, הקשבנו לעצתו של אחד האסירים שאמר: "!Wanne live? Get a shiv", והשגנו סכין מאולתרת.

אינטלגינציה מלאכותית אמינה

האגרופים והסכינים שימושיים נגד האסירים, אבל הסוהרים הם עניין אחר. צריך להתגנב עד שנמצאים קרוב מספיק בכדי להרוג אותם במכה אחת מהירה. מערכת ההתגנבות של CoR פשוטה למדי. לחיצה על המקל האנלוגי השמאלי, והשחקן עובר למצב "חשאיות". במצב זה, הדמות של רידיק מתכופפת, ושדה הראייה מתרחב.

כדי לתת לשחקן אינדיקציה לרמת העירנות של השומרים, התמונה על המסך נצבעת בכחול כשהשומרים אינם ואים אותו, וחוזרת לצבעים רגילים כשהם מגלים. במצב החשאיות רידיק הולך לאט יותר, אך גם מרעיש פחות, כך שניתן להתגנב מאחורי האויבים ולחסלם. שיטות החיסול אינן מגוונות אבל משעשעות: ניתור על גבי הקורבן ושבירת מפרקתו או קפיצה מול האויב ואילוצו לירות בעצמו.

האינטליגנציה המלאכותית ב-CoR אמינה מאוד. האויבים תמיד ערים לסביבה, ובמידה וישמעו משהו חשוד יגשו לבדוק מיד. אם תכנסו לטווח הירי שלהם - הם ירוצו לתקוף, ולעיתים אף יזעיקו עזרה קודם לכן. כשהצלחנו להסתתר מהם, הם החלו לפטרל באזור בו נראנו לאחרונה, וניסו לשכנע את הדמות לצאת החוצה. גם בקטעי האקשן והירי האויבים הציגו אינטליגנציה טובה, אך לא נראה שהם משתפים פעולה.

אקשן סטנדרטי, אבל מהנה

קטעי האקשן במשחק סטנדרטים אך מהנים. זוהי משחקיות פעולה וירי פשוטה, ללא תחכומים או טקטיקה מסובכת. אמנם לעיתים קרובות צריך "לשפר עמדות" כדי לטעון מחדש את כלי הנשק, אך זהו התחכום הטקטי היחיד שנדרש. מאגר כלי הנשק מצומצם, ולאורך המשחק הופיעו רק רובה סער, רובה ציד, אקדח, ואקדח הלם שמשתק את האויב לכמה שניות.

כדי להוסיף לתחושת הריאליזם, לא נראית כוונת סטנדרטית של משחקי פעולה, אלא רק את נקודה אדומה של כוונת לייזר. קיימת גם אפשרות להציץ מעבר לפינות במשחק, אבל היא לא שימושית, מכיוון שבמצב זה כוונת הלייזר נעה בנתיב אלכסוני מוגבל, שמקשה על דיוק בפגיעה.

לאחר שחלף כשליש מהמשחק, זוכה רידיק לקבל את העיניים המיוחדות המקנות לו ראיית לילה. בזכותן קטעי ההתגנבות הופכים הרבה יותר קלים. לחיצה על המקל האנלוגי הימני של הבקר מפעילה ומכבה את האפשרות של ראיית לילה, שהצטיינה גם בשימושיות גבוהה וגם נראתה טוב.

כשראיית הלילה מופעלת הצבעים הופכים להיות סגולים, ושדה הראייה מתעוות מעט בקצותיו. אך באותו הזמן, כל אור קטן נראה לשחקן כמו זרקור ענק ומסנוור, וחוסם את כל שדה הראייה, כך שאם נמצאים באזור מואר חייבים לכבות את ראיית הלילה. מדובר באפקט גרפי יפה מאוד, שיש לראותו כדי להבין.

גרפיקה מצוינת וסאונד מושקע

בכלל, הגרפיקה של CoR היא מהיפות, אם לא היפה ביותר שנראתה עד עתה על קונסולת ה-Xbox. עיצוב הדמויות נהדר ומפורט, וקיים מגוון רחב של דמויות, שאף אחת מהן לא דומה לשנייה. דמותו של רידיק, גיבור המשחק, זהה לחלוטין לזו של וין דיזל. גם עיצוב השלבים נהדר, והוא מקנה אווירה משכנעת של בית כלא עתידני.

המשחק מתפאר באפקטים של הצללה ותאורה דינמית, שכמו תמיד נראים מצוין. אך האפקט השולט במהלך המשחק, הוא אפקט ה-Bump-Mapping שמקנה לטקסטורות דו מימדיות תחושה של עומק ותלת מימד. כל הטקסטורות משתמשות בו. אפקט זה, שלעיתים יכול להיראות קצת צולע מקרוב או מזוויות מסוימות, מוסיף ליטוש למשחק. 

הסאונד מושקע אף הוא. דיבוב הדמויות הוא אחד הטובים ששמענו, וכמובן שאת דמותו של רידיק מדובב דיזל בכבודו ובעצמו. בהתאם לאופיו המיוחד, רידיק זורק מדי פעם משפטים אופיינים. הפסקול לא מוסיף הרבה אך גם לא פוגע במשחק. מדובר במוסיקת סרטי אקשן לעוסה, עם קצב שגובר בקטעי הפעולה ומאט בקטעים הרגועים.

יש ממה ליהנות

CoR אינו סובל מבעיות טכניות קשות מדי, אך הוא גם יכול לעצבן לא מעט. התלונה האמיתית היחידה כלפי הביצועים הטכניים נוגעת לזמני הטעינה. אמנם, הם אינם ארוכים - בין 10 ל-15 שניות כל פעם - אך הם פשוט תכופים מדי ומופיעים גם בזמן מעבר בין איזורים באותו השלב. לא משהו שיגרום לזנוח את המשחק באמצע, אבל זה בכל זאת מתסכל.

The Chronicles of Riddick משלב משחקיות התגנבות ומשחקיות פעולה ביחס של חצי-חצי, ובשני המקרים הוא מצליח להיות גם פשוט וגם מהנה מאוד. העלילה של המשחק טובה ומספקת, ומוסיפה הרבה עומק ורקע לסרטי הקולנוע. הוא מוכיח שמשחקים כאלו לא חייבים להיות סתם תרגיל שיווקי עלוב, ומעתה הוא יהפוך לדוגמה כיצד באמת צריכים לעשות משחקים מסוג זה.

כרגע, Chronicles of Riddick זמין אך ורק לפלטפורמת ה-Xbox, ומומלץ מאוד לכל בעלי הקונסולה לשחק בו. המשחק צפוי לצאת גם ל-PC בנובמבר, אז יוכלו כולם ליהנות ממנו. ובהחלט יש ממה ליהנות.

סיכום

פלטפורמות: Xbox ו-PC. 

משחקיות: 9 .שילוב נהדר של פעולה והתגנבות. משחקיות פשוטה ומהנה בשני המקרים.

גרפיקה: 10. מהטובות ביותר שנראו על ה-Xbox.

סאונד ופסקול: 8. דיבוב מצויין במיוחד. פסקול משעמם, אך לא מזיק.

אורך חיים: 8. כ-20 שעות משחק ברמה הבינונית.

טכני: 7. זמני טעינה קצרים, אך דחופים יותר מדי.

ציון: 88.