דיני עבודה: אפשר לזכות בלי הוכחות
חושבים שהמעביד ניצל אתכם ואין לכם הוכחות להגיש תביעה? ההבטחות היו בעל פה? נמסר לכם מסמך בכתב שאינו נכון? פסיקה שניתנה בבית הדין לעבודה מוכיחה שלעיתים אפשר לזכות גם בלי שיהיו לתובע כל הוכחות.
בתחום דיני העבודה ישנם חוקים רבים שקובעים את זכויותיהם של העובדים. הבעיה היא שהחוקים כשלעצמם אינם מבטיחים זכייה במשפט, שכן על מנת לזכות צריך התובע להוכיח את תביעתו בצורה משכנעת מספיק.
עם זאת, תחום דיני העבודה הוא שונה. במקרים מסוימים - למרות שהעובד הוא זה שמגיש תביעה נגד המעביד – לעיתים קרובות חובת ההוכחה חלה על המעביד דווקא ולא על העובד.
הליך זה של העברת נטל ההוכחה מהעובד התובע למעביד הנתבע, נועדה להגן על העובדים ולהקל עליהם לקבל את המגיע להם. המשמעות היא שאם המעביד לא יצליח להוכיח שהעניק לעובד את כל זכויותיו לפי החוק – העובד יזכה בתביעה גם אם בעצמו לא הוכיח כמעט דבר.
דוגמה לכך ניתנה באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. טבח בחברת קייטרינג שהגיש תביעה נגד מעבידו זכה, ומעבידו חויב לשלם לו עשרות אלפי שקלים, בגין כמעט כל זכות אפשרית: ימי חופשה ומחלה, עבודה בשעות נוספות, תשלומים לביטוח מנהלים, פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת ועוד. זאת למרות שלעובד לא היו כמעט שום הוכחות, כפי שניתן לראות בהמשך.
בית הדין קבע כי על המעביד חלה החובה להוכיח כי שילם לעובד את כל מה שמגיע לו, ומשלא הצליח לעשות כן – הוא העדיף את גרסתו של העובד.
כך, למשל, העובד טען כי בעת קבלתו לעבודה הבטיח לו המעביד בעל-פה, לפתוח קרן לביטוח מנהלים על שמו. המעביד טען כי ההבטחה לה טוען העובד לא היתה ולא נבראה. לעובד לא היה כל מסמך כתוב שיאשר את דבריו.
להוכחת טענתו הסתמך העובד על העובדה שבחודש הראשון לעבודתו – ביצע המעביד הפקדה חד פעמית לביטוח המנהלים של העובד. המעביד מצידו טען כי מדובר היה בטעות בתום לב של רואה החשבון שתוקנה מיד כשנתגלתה.
בית הדין קבע כי מאחר והמעביד לא זימן את רואה החשבון למסור עדות בפני בית המשפט הרי שנוצרת חזקה שעדותו הייתה פוגעת בו (במעביד), והורה לו לשלם לעובד את כספי ביטוח המנהלים בגין 4 שנות עבודה, ובסך הכל כ-20 אלף שקל.
בנוסף, הציג העובד בפני בית הדין רשימת תאריכים בהם ביצע לטענתו עבודה בשעות נוספות מבלי שקיבל על כך שכר. המעביד טען כי הוא אינו מכיר את דיווחיו הידניים והחד צדדיים של העובד וכי שולם לו כל המגיע לו, כולל עבודה בשעות נוספות.
אלא שבית הדין קיבל את גרסת העובד וקבע שהמעביד לא הוכיח בשום דרך איך וכיצד, ועל פי איזה דיווח שולמו שעות נוספות לעובד. לפיכך, הורה בית הדין למעביד לשלם לעובד דמי שעות נוספות בהתאם לדיווחי העובד בסך של כ-4,600 שקל.
לגבי פידיון ימי חופש טען העובד כי הוא זכאי לתשלום בגין 27 ימי חופשה שלא ניצל. המעביד טען מנגד כי העובד ניצל את כל מכסת ימי החופש שהגיעה לו ואף מעבר לכך. כשנתבקש המעביד לספק פרטים בגין ימי חופש שלקח העובד הוא השיב: "יש לי מחברת אבל לא כאן". בית הדין קבע כי מאחר והמחברת לא הוצגה בפניו ניתן להניח שאף אם היא אכן קיימת - תוכנה היה סותר את טענת המעביד. לפיכך חויב המעביד גם בתשלום ימי החופשה.
העובד טען גם שהמעביד לא נתן לו תקופת הודעה מוקדמת לפני שפיטר אותו, וכי מכתב הפיטורים נמסר לו רק שמונה ימים מאוחר יותר, כשהוא נושא תאריך פיקטיבי של כחודש ימים מוקדם יותר.
המעביד טען מנגד שהתאריך שנושא המכתב הוא נכון ומדויק וכי גרסת העובד שקרית. גם כאן העדיף בית הדין את גרסת העובד "שעשה עלינו רושם אמין ומהימן, וניכר בו כי הוא דובר אמת", על פני גרסת המעביד והורה לשלם לו שכר עבור מלוא תקופת ההודעה המוקדמת לה היה זכאי.
עם זאת, חשוב לדעת שלא בכל מצב בו המעביד לא יצליח להוכיח שהעניק לעובד את כל הזכויות המגיעות לו על פי החוק – העובד יזכה. בית הדין מושפע גם רבות מהתרשמותו מאמינות הצדדים ומעובדות נוספות שמוצגות בפניו. אולם, בשונה מתחומים אחרים במשפט בהם מי שאינו מצליח להוכיח את תביעתו – מפסיד ואינו זכאי לפיצוי, הרי שבתחום דיני העבודה סיכויי העובד גבוהים יותר, גם אם אינו מצויד באסמכתאות כתובות או בהוכחות מוצקות אחרות.
הכותבת הינה חברת צוות סקירה משפטית – תלת שבועון למשפטנים הסוקר ומתמצת את כל פסקי הדין בארץ, ופסקי דין נבחרים בעולם.
בית משפט. האמין לתובע
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים
