המירוץ לקציצה

כשתסריטאי הסרט "הרולד וקומר משתוללים באמריקה" פנו לג'ון צ'ו, שפניו מוכרות מהשתתפות קצרה בסידרת סרטי "אמריקן פאי", הוא הביע נכונות להשתתף, אבל הימר שהסרט לא יצליח להתרומם בהוליווד. הוא לא האמין שיימצא מישהו שישקיע בו כסף. כשכבר נמצא משקיע, צ'ו העריך שלא יימצא מפיץ בארה"ב. אבל יומיים אחרי תחילת הצילומים הצטרפו אולפני "ניו ליין" על תקן מפיצים, והקיץ, תקופת השיא של שוברי הקופות, הוא הגיע לאקרנים. עכשיו כבר מדברים על שני פרקי המשך, שעתידם ייקבע בעקבות ההצלחה של הפרק הראשון.

הרולד (צ'ו) וקומר (קאל פן) הם שני צעירים, חברים ושותפים לדירה. האחד אמריקאי ממוצא קוריאני והשני אמריקאי ממוצא הודי. הם מבלים את יום שישי מול הטלוויזיה ומתמסטלים. אחרי שעה קלה תוקף אותם הרעב, ופרסומת בטלוויזיה להמבורגרים של "ווייט קאסל" משכנעת אותם לצאת למסע לילי בניו ג'רזי, כדי להגיע למסעדה המיוחלת. הם חולפים על פני עשרות מסעדות שמציעות אוכל ועשרות מכשולים משעשעים.

"אחד התסריטאים סיפר לי שיש להם חבר שקוראים לו הרולד לי, והדמות מתבססת עליו", מגלה צ'ו. "הוא אפילו אמר שאנשים מתבלבלים וחושבים שהוא זה אני. הרולד האמיתי כבר ראה את הסרט חמש פעמים ומאוד אהב אותו".

הסתדרת עם ענייני הסמים בסרט?

"כשקראתי את התסריט, ממש לא שמתי לב לכל הקטעים עם המריחואנה. מה שמצא חן בעיניי זו האפשרות לגלם את הבחור האמריקאי המרובע, כזה שראינו בהרבה סרטים אמריקאיים ישנים וטובים".

הרולד וקומר הם זוג קומי קלאסי, שני הפכים.

"הם מאוד שונים, אבל לדעתי הם גם מאוד דומים. שניהם אסיאתים-אמריקאים, שמבינים טוב אחד את השני. גם הדמויות שלנו וגם אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה לגדול במדינה הזאת. כאסיאתי-אמריקאי תמיד הייתי מודע לבעיות שיהיו לי בהוליווד, כי התמודדתי איתן בכל מקום שאליו הלכתי".

עד עכשיו זיהו אותך בעיקר מ"אמריקן פאי". איך הרגשת עם זה?

"בהתחלה היו לי הרבה בעיות עם זה, אבל הבנתי שאי אפשר להילחם. ככה הקהל זוכר אותי, ואני מקווה שעכשיו זה ישתנה. חשבתי לעשות סרט דוקומנטרי, שבו אני נוסע מניו יורק ללוס אנג'לס בלי אגורה ושואל אנשים אם הם זוכרים אותי מ'אמריקן פאי' ומבקש מהם לתת לי טרמפ. אנשים מתייחסים אליי כאל חבר שיכור שלהם שהלך לאיבוד. זה כנראה משהו שכל אחד מכיר".

אז איך זה להיות בעמדת השחקן הראשי?

"זה אתגר גדול לקחת דמות מהתחלת הסרט ועד הסוף. הייתי רוצה שלא יחשבו עליי כעל אמריקאי ממוצא אסיאתי, ואני מקווה שלא אצטרך לדבר יותר מדי על גזענות ועל סטריאוטיפים".

אכלת את ההמבורגרים של "ווייט קאסל"?

"פעם אחת, כשהייתי בשיקגו, מישהו הביא ערימה לצילומים וטרפנו אותם".

גם בנות מפליצות

לקאל פן היה אתגר משחק מיוחד בסרט. בחיים הוא צמחוני, והפעם נאלץ לגלם צעיר עם תאווה בלתי נשלטת להמבורגרים. "צוות ההפקה הכין במיוחד בשבילי המבורגרים צמחוניים מסויה", הוא חושף. "'ווייט קאסל' לא עושים המבורגרים צמחוניים, אני מקווה שהם יעשו את זה עכשיו".

מה דעתך על הסצינה בשירותים שבה הבנות משחררות לחץ?

"כשהייתי בכיתה י' הייתי חייב להתפנות, והשירותים של הבנים היו תפוסים. נכנסתי לשירותי הבנות בדיוק כמו בסרט, ואכן גיליתי להפתעתי שגם בנות מפליצות. אנחנו נוטים לחשוב שרק גברים עושים את זה, אבל זה משהו מאוד אנושי ונכון לשני המינים. בגיל 12 לא רציתי לדעת את זה, זו לא היתה חוויה נעימה. להפתעתי, הרבה נשים שפגשתי מאוד אהבו את הסצינה הזאת, כי הן חושבות שזה שובר סטריאוטיפים".

אתה ממוצא הודי, נתקלת פעם באפליה בגלל זה?

"כבר באודישן הראשון עוזרת הבמאי התחילה לחקות מבטא הודי ואמרה שיש לי אנגלית טובה מדי. אמרתי לה שאני מניו ג'רזי. אלה היו צילומים לפרסומת, והם רצו שאלבש סדין על הראש, כי לא נראיתי להם מספיק הודי. 'הרולד וקומר' זאת הזדמנות נפלאה לעשות תפקיד ראשי של מישהו שעובר לילה מטורף, בלי קשר לאיך שהוא נראה. הסרט שובר את כל המוסכמות ההוליוודיות, ואני מקווה שיצליח ולו רק בגלל זה".

ההורים שלך כבר ראו את הסרט?

"הם אהבו אותו. ההורים שלי קצת שמרנים, אבל אמא שלי הפתיעה אותי ואמרה לי שהיא יודעת מה הילדים של היום עושים. הם גאים בי. עכשיו כל החברים של ההורים שלי מנסים לשדך לי את הבנות שלהם. לפני הסרט הזה אף משפחה לא רצתה לשדך לי את הבנות שלה, משום שאני רוצה להיות שחקן".