מי מנהל לכם את הכסף?
למה אי אפשר שלא לתהות על התנהלותה של חברת הברוקרים הגדולה בארץ האחראית על ניהול מיליארדי שקלים
על התרחיש הזה גליה מאור ושלמה נחמה היו יכולים רק לחלום. בעיצומו של הוויכוח סביב הפרדת (או אי הפרדת) קופות הגמל הגדולות מהבנקים, ומה עדיף לחוסכים קופות בניהול בנקאי או עצמאי, באה חברת דש, ומגדירה מחדש את המונח יציבות.
דש, יאמר מיד, היא לא סתם חברה או עוד בית השקעות. היא נחשבת כיום לברוקר הפרטי הגדול בישראל. דווקא היא, שנוצרה ממיזוג של קפיטל ודש ניע, זאת שאמורה לעמוד בחזית המערכה כנגד הבנקים.
היא, וכמובן עוד אחרות, זאת שאמורה לספק לחוסך הממוצע את האלטרנטיבה לדואופול הבנקאי. זה לא שהיא באמת מספקת אלטרנטיבה. אולם מי שעוקב בעיון אחר התנהלותה של החברה האחראית של ניהול מיליארדי שקלים לא יכול לכל הפחות, שלא להרים גבה.
הנה תזכורת קצרה למה שאירע בחברה הזו במהלך השנה האחרונה. עד לפני שנה וחצי היתה דש בבעלות קבוצת שרם-פודים-קלנר, אחת מקבוצות ההשקעה הבולטות והיציבות במשק. אבל אז החליט עמית ברגר לרכוש אותה, במטרה למזג אותה עם חברת ההשקעות שלו, קפיטל-ברגר וליצור בדרך זו את הגוף החזק בבורסה.
עד כאן הכל עוד איכשהו עבר חלק. אלא ששלושה חודשים לאחר השלמת המהלך נאלץ ברגר לזוז הצידה. השתלטות עוינת של קרנות הפנסיה של קופת חולים לאומית (!) הובילו לפרידתו מהחברה. מה לקופת חולים ולשוק ההון? גם במשרד האוצר לא מבינים, ולכן הורו לקופה לצמצם את אחזקותיה בברגר הולדינגס, החברה החולשת על דש.
מי שעדיין מסתקרן, יכול אולי לשאול את האיש החזק היום בקבוצה, מיקי צולר, מקורבו של יו"ר ועדת הכספים בכנסת, אברהם הירשזון, הנחשב גם לאיש החזק בקופה החולה.
אצל העמיתים של דש היו צריכות להידלק כבר אז נורות אדומות. בפעם השלישית בתוך חצי שנה מתחלפים להם בעלי החברה. שרם, ברגר ועכשיו גם צולר. איך כל זה ישפיע על כספי הפנסיה שלהם המנוהלים בחברה?
רגע, אבל זה עוד לא הכל. מכל המנהלים בשוק ההון, את מי בוחר צולר למנות למנהלי ברגר הולדינגס, החברה החולשת על דש? כמובן, את ויקטור שימריך ועידו נויברגר, הבעלים והמנהלים של איפקס, בית ההשקעות המתחרה ישירות בדש.
ניגוד עניינים? מה פתאום, הרי יש הפרדה מוחלטת בין פעילות השניים לבין דש. בעברית קוראים לזה חומות סיניות. שימריך ונויברגר לא יציצו במספרים הפנימיים והחסוים של דש, הם גם לא יתערבו במינוי או הדחה של נושאי משרה בחברה. זה לא קשור אליהם.
בעבור שכר צנוע של 160 אלף שקל לחודש (במשותף, במשותף), הם בסך הכל ידאגו שהכל יהיה בסדר בברגר הולדינגס, החולשת על דש עם הון עצמי של פחות מ-5 מיליון שקל.אבל השיא כנראה היה עדיין לפנינו.
הנה שלשום, פרש (או הופרש) במפתיע מנכל דש, דן ללוז. גם ללוז הוא לא ילד. הוא הובא אמנם על-ידי בעל השליטה הקודם עמית ברגר, אולם הוא נחשב לבכיר ומנוסה בכל קנה מידה, שכן הוא שימש בעברו כסמנכ"ל השקעות בענק הביטוח מגדל.
מחברה כה גדולה ומאורגנת, היינו מצפים אולי לקבל הסבר כלשהו. למה המנכ"ל הולך הביתה אחרי שנה אחת בלבד? איך קורה שהוא מקבל פיצויי ענק של 3 מיליון שקל ועל בסיס איזה תוצאות? מי אישר את חוזה המיליונים, ועל חשבון מי זה ישולם? שורה של שאלות אבל מעט מאוד תשובות.
בדש הסתפקו בהודעה לקונית ולפיה הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בני"ע של החברה. מבחינה חוקית, היא מכוסה. שלא תבינו לא נכון, אותנו המידע הזה מעניין בעיקר בכדי לספק את הסקרנות. אבל את החוסכים והעמיתים בדש, אלה שמעבירים מדי חודש עשרות או מאות אלפי שקלים לניהול אנשי החברה, זה אמור לעניין הרבה יותר. אם היינו עמיתים בדש (ואנחנו לא) היינו עכשיו קצת מוטרדים.