המלצה: להקים רשות להגנה על עדי מדינה

צוות ההקמה להגנה על עדים ממליץ היום (א') על הקמת רשות להגנה על עדי מדינה, מפני איומים המופנים אליהם והמונעים מהם להעיד. "במדינת ישראל הולכת ומחריפה תופעה שבה עדים אינם משתפים פעולה די עם רשויות האכיפה, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא רתיעת העדים מאיומים שמושמעים כלפיהם", כך אמר עו"ד משה לדור, יו"ר צוות ההקמה ולשעבר פרקליט מחוז ירושלים.

בכל אחת מהשנתיים האחרונות נפתחו 379 תיקי חקירה, העוסקים בהטרדת עדים, הדחה בחקירה והדחה בעדות. על-פי חוק זכאי קורבן העבירה להגנה רק במהלך ההליך הפלילי, וגם אז – הגנה זו ניתנת למימוש רק במסגרת האמצעים העומדים לרשותה של מערכת אכיפת החוק, שאיננה מצוידת בכלים המתאימים לכך.

"אין ספק שכיום ישנו מסר כמעט שלילי בכל הנוגע לנכונותם של עדים להעיד", אומר פרקליט המדינה ערן שנדר. "זה מסר בתיקים פרטניים שבהם עדים מפחדים להעיד, אך זה גם מסר למערכת, כי כשעד מפחד להעיד בתיק מסוים, פירוש הדבר שהפגיעה תימשך כי העדים מפחדים להעיד. אפשר להתמודד עם זה רק בצורה מאורגנת של הקמת רשות להגנה על עדים, והאחדת הטיפול המשטרתי בנושא. הבעיה היא שכיום ההגנה המשטרתית היא נקודתית. כיום המשטרה מטפלת בזה, ואין גורם אחד משטרתי שמאחד את המקרים. צריך ליצור אחידות בטיפול בעדים מאוימים".

הגנה של 100 שומרים

רק היום חזר בו מהסכמתו לשמש כעד תביעה האסיר ירון סנקר, המשמש עד תביעה מרכזי נגד האחים רפי ומשה אוחנה, הנאשמים בביצוע שתי עבירות רצח, שאחת ביצע עבורם סנקר. הוא פנה במכתב לפרקליטות תחת הכותרת "בקשה לחיות", בו התריע על קיומו של מידע מודיעיני על הכוונה להתנקש בחייו. הוא אף ביקש להשתחרר מכלאו ולקבל הגנה של 100 שומרים, עליו ועל בני משפחתו.

ההגנה במשפט טענה כי הפרקליטות מטעה את בית המשפט וכי היא מציגה את סנקר כעד תביעה ולא כעד מדינה. במשרד המשפטים מדגישים כי סנקר הודה במשטרה במעשיו מבלי שהובטחה לו כל טובת הנאה.

קשיים תקציביים

עלות הקמת הרשות להגנה על עדים והפעלתה תעלה בשנה הראשונה להקמתה עד 23 מיליוני שקלים, ומהשנה השנייה ואילך יגיע סכום הפעלתה עד 19 מיליון שקלים.

הפרקליט שנדר התייחס היום לקשיים התקציביים ואמר: "חוות דעת המיעוט של האוצר יכולה לגרום לבעייתיות בהוצאתן לפועל של המלצות הוועדה. נקווה שההמלצות ייצאו לפועל בכ"ז ויתגברו על ההיבט התקציבי, משום שזהו חלק מהותי מאוד ביכולת המערכת לטפל בשחיתות השלטונית. בלי הכלי הזה נמשיך להיתקל במעצורים הרגילים: חוסר נכונותם של עדים לשתף פעולה וחוסר רצונם למסור לנו פרטים. ככל שהפרשות יותר חמורות אנו זקוקים לאמצעי הזה, ועדים לא יחתמו עמנו הסכמים אם לא יידעו שנוכל להגן עליהם בעתיד".

גם יו"ר הצוות לדור הדגיש היום שמדובר גם בהגנה על עדים בפרשות של שחיתות שלטונית. "הרעיון של איום יכול להיות קיים, ואכן קיים בפועל גם בפרשות של שחיתות שלטונית. עדים חשים איום שנועד למנוע את שיתוף פעולתן עם הרשויות ועם בתי המשפט. בעניין הזה אין הבדל בין זה לבין עבריינות רגילה".

ההגנה תנתן לא רק לעדים המאוימים באיומים פיזיים ממש, אלא גם לכאלה שסובלים מהתנכלות בצורת רמיזות או משלוח אנשים לסביבתם הקרובה.

ההמלצות

צוות ההקמה מונה שורה של המלצות, ובהן שלוש מרכזיות: הראשונה והעיקרית הינה כינון רשות מצומצמת להגנת עדים. המענה המיידי והראשון יהיה אבטחה פיזית של עדים שיזוהו ככאלה שנסכנה הנשקפת לשלומם קשה וחמורה ביותר.

ההמלצה השנייה הנה ייצור מעין "תורת לחימה בהגנה על עדים". בניגוד למצב כיום שבו פתרונות המשטרה היו נקודתיים, לא מוסדרים ולא מתוקצבים, הטיפול בהגנה על עדים יהפוך, אם תאומץ המלצת הצוות לאחידה ומסודרת. בנוסף, ממליץ הצוות לחזק מסרים חינוכיים וציבוריים על החשיבות שבמתן עדות.

עדים שחוששים או שאינם חושבים שהעדות חשובה מאוד ושאינם מייחסים חשיבות לשיתוף הפעולה עם רשויות האכיפה, נתפסים בעיני סביבתם כמי שעושים מעשה לגיטימי. צריך לחזק את ההבנה שעדות בבית משפט היא עניין ציבורי, מילוי חובה אזרחית, והיא התנאי לקיום חברה דמוקרטית", אמר היום יו"ר הצוות לדור.

בנוסף, ממליץ הצוות לצמצם את הזמנים שבין מועד העבירה לבין מועד העדות בבית המשפט המחוזי. "ככל שמצמצמים את הזמן בין השניים, הולך ופוחת הסיכון לאי-שיתוף פעולה", מסבירים חברי הצוות. בנוסף ממליץ הצוות לפתח את מערכות היחסים שבין החוקרים למשטרה לבין העדים באופן שבו העדים לא יחושו שהם נזנחים לאחר משימת העדות הראשונית ועד מסירת העדות בבית המשפט המחוזי.

עו"ד גל לברטוב מפרקליטות מחוז תל-אביב, ששימש כמרכז הצוות, אמר היום שלתופעת האיומים על עדים ישנן השלכות רחבות מאוד. "נוכחנו לדעת שהאיומים והחששות של האדם משפיעים על ההליך כבר מתחילתו. זה גורם לעידוד ביצוע עבירות, זה מקשה על החקירות, וזה פוגע בהליך המשפטי".

לברטוב מדגיש כי הקמת הרשות איננו הפתרון היחיד לבעיית האיומים על עדים, והוא מדגיש כי יש צורך גם בהצעות חקיקה, קיצור הליכים בבתי המשפט, הסתרת פרטי עדים ושיפור תנאי מעצרם של עדי מדינה הנתונים במעצר.

תגובות

תת-ניצב יוסי פורטוגל, סגן ראש אח"ק לשעבר, אמר היום כי יישום המודל יהווה "קפיצת מדרגה מבחינת המשטרה", כלשונו. "זה נושא שכיום לא הגיע לפתרונו הראוי והטוב, למרות שהמשטרה עושה כמיטב יכולתה", אמר פורטוגל.

במסגרת העבודה על ההמלצות, אסף הצוות נתונים בנושא מהארץ ומחו"ל, ושמע מומחים ואנשי מקצוע רלוונטיים. "עם לימוד הנושא וניתוח המידע שהצטבר, התברר לצוות כי היקפה הממשי של התופעה במדינת ישראל רחב בהרבה מזה הידוע והנסמך על נתונים רשמיים, וכי היא פוגעת קשות במאבק בפשיעה ובהגנה על הציבור מפניה", נכתב בדו"ח שהניח הצוות על שולחנם של פרקליט המדינה שנדר ומפכ"ל המשטרה, משה קראדי.

איומים רבים מופנים בנושאי עדות בתיקי סחר בנשים, ומופנים לעתים לא רק כלפי העדוֹת עצמן, אלא גם בבני משפחותיהן של העדוֹת. הצוות מציין בדו"ח כי בין השנים 98' ל-2002 נרצחו שלושה מקורות-סוכנים לאחר סיום המשפטים בהם העידו, ובאחרונה אף נרצח עד מדינה. הצוות אינו פוסל גם אפשרות של הברחת עדים לחו"ל.