כמה באמת שווים תווי הקנייה
עובדים רבים אינם מודעים לכך שהם משלמים מס על תווי הקנייה הניתנים כשי לחג. אילו מסים אנו משלמים על תווי הקנייה ומתי אנו פטורים מהם
תווי קנייה הפכו לשי פופולרי מאוד, וגם בראש השנה האחרון רבים מהעובדים קיבלו אותם כמתנה לחג ממקום העבודה. במשך השנים התברר, כי השווי הנקוב של תווי הקנייה אינו תמיד השווי האמיתי שלהם. למשל, ברשתות המזון המוזלות תווי הקנייה שווים פחות מערכם הנקוב. רבים מהעובדים אינם מודעים לכך שלעתים הם גם נדרשים לשלם מס על תווי הקנייה - מה שמקטין את ערכם.
ככלל, מתנה לחג המוענקת לעובד (לאו דווקא תווי קנייה) מהווה טובת הנאה שרואים בה הכנסת עבודה של העובד החייבת במס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. בחלק מהמקרים המעביד בוחר לשאת בנטל המס במקום העובד, ואז הוא מגלם את ההטבה. המעביד יכול לגלם את כל המס או רק את חלקו. בגילום חלקי, למשל, הוא יכול לגלם את מרכיב מס הכנסה ולא את מרכיב הביטוח הלאומי והבריאות. לחלופין, הוא יכול לגלם את מס הכנסה וביטוו לאומי באופן חלקי, למשל בשיעור של 50%. אם המעסיק לא מגלם את המס על תווי השי, על העובד לשלם מס בהתאם למדרגות המס החלות עליו. המס מחושב בתלוש המשכורת.
שאלה נוספת שעולה בהקשר לתווי השי היא כיצד נקבע שווי המתנה )שממנו ייגבה המס מהעובד(? האם לפי השווי הנקוב של תלוש הקנייה או לפי השווי שבו רכש אותו המעסיק? בתקנות המשכורת של מס הכנסה נקבע כי שווי ההטבה יהיה לפי עלות או לפי שווי שוק - הגבוה מביניהם. אולם, ב-2003 פירסמה דוברת נציבות מס הכנסה הודעה לפיה במקרים של רכישה מרוכזת של תלושי שי בידי המעביד, ניתן להתייחס להפרש שבין עלות התלושים לבין שווי הקנייה שלהם כהנחה מסחרית הניתנת למעביד, ולפיכך אינה נכללת בשווי ההטבה המחושב לעובדים.
לאור זאת, במקרה שהמעסיק רכש את התלושים בשווי הנמוך משוויים הנקוב, ניתן לחייב את העובד במס לפי העלות ולא לפי השווי הנקוב. יש לציין, כי מצב שבו תלושי הקנייה נרכשים במחיר הנמוך מערכם הנקוב הוא נפוץ.
המס על השי מהוועד
במקומות עבודה מסוימים נוהגים העובדים להפריש סכום סמלי ממשכורתם לקופת ועד העובדים, המשמשת למטרות שונות, בהן מימון שי לחג. לעתים, גם המעסיק מפריש לקופת הוועד סכום מסוים. הסכום שמפריש המעביד נקבע, לרוב, לפי מספר העובדים אך במקרים מסוימים הוא מועבר כסכום גלובלי.
לאופן שבו מחושב הסכום שמעביר המעביד לקופת הוועד יש חשיבות לקביעת המס שבו יחויב העובד בגין המתנה. בחוזר מקצועי שפירסמו רשויות המס בעבר בנושא זה נקבע, כי כאשר השתתפות המעביד נקבעת לפי מספר העובדים, סכום ההשתתפות של המעביד במתנה ייחשב כהכנסת עבודה של העובד (ואז העובד יחויב במס בגינה). עם זאת, כאשר המעביד מעביר לקופה סכום גלובלי, שאינו מחושב לפי מספר עובדים, העובד לא יחויב במס בגינו.
שאלה נוספת הנוגעת למיסוי תווי השי היא האם יש לשלם עליהם מעמ. ככלל, תווי שי הם מסמך סחיר" ולכן מכירתם למעביד אינה חייבת במע"מ. עם זאת, כאשר העובד מממש את תלושי השי אצל העוסק שהנפיק אותם (למשל, רשת שיווק) - העוסק מחויב במע"מ.
אבי נוימן הוא מנהל בכיר במחלקת המסים של קסלמן וקסלמן PWC. חיה שמעוני היא רואת חשבון במחלקת המסים של קסלמן וקסלמן PWC.
המאמר הוא על דעת הכותבים בלבד ואין לראות בו חוות דעת או המלצה מקצועית.
תווי קנייה. ברשתות המזון הם שווים פחות
מומלצים
