Shade: Wrath of Angels
משחק פעולה-אימה מגוף שלישי, שמנסה להיות מקורי, מציג גרפיקה סבירה וממשק מרשים, אך סובל מבעיות חמורות. מאכזב
Shade: Wrath of Angels הוא משחק פעולה-אימה מהסוג ההישרדותי ומגוף שלישי. את המשחק פיתחה חברה צ`כית בשם Black Element, והוא מופץ על ידי Cenega שאחראית להפצת משחקים אירופים אחרים, כדוגמת
UFO:Aftermath. למרות החיבה המידית שלי לחברות פיתוח אירופיות שלרוב מוציאות דברים מעניינים מתחת לידיהן, הפעם התאכזבתי.
אומנם העלילה של Shade:WoA מנסה להיות מקורית, הממשק רב פעלים, הגרפיקה בסדר מינוס והסאונד בסדר פלוס - אבל פה ושם יש נפילות מכאיבות, שמורידות את כותר הפעולה הזה לרמה בינונית, במקרה הטוב.
נפתח בעלילה. על פניו יש לכותר עלילה מקורית, שאת רובה לא נגלה מחשש להרס החוויה במידה ותחליטו לשחק במשחק. נסתפק בבסיס: השחקן מגלם איש חסר שם אשר נוסע בעקבות מכתב ששלח לו אחיו הארכיאולוג. במכתב זה מספר לו האח על תגלית שתשנה את הצורה בה אנו תופסים את העולם.
הגיבור מגיע לעיירה נטושה, ושם מתחילים לפקוד אותו חזיונות לא נעימים: שרפות, שדים מתרוצצים סביבו, המתים מהלכים - בקיצור, הגיהנום מתעורר ממרבצו. מאחר ואיננו רוצים להרוס את עיקר העלילה, נציין רק שהיא קצת מופרכת ברמת המיתוס שלה ויסודותיה קצת רעועים. מטרת המשחק היא לאסוף ארבעה חפצים מיסטיים בארבעה עולמות שונים.
למשחק אין סרטון פתיחה, והשחקן מתחיל מיד בשלב הלימודי. עם זאת, המשחק מוצף בסרטוני מעבר קצרצרים המופיעים אחת למאה מטרים בערך, שכוללים תנועות מצלמה מאסיביות. קצת מעצבן.
זווית מצלמה בעייתית
השלב הלימודי באורך סביר, ולמעשה משולב בתוך סיוט שממנו מתעוררים רק כדי למצוא את המכתב של אחיכם מונח על השידה ליד מיטתכם. במהלך השלב הלימודי תלמדו את כל הדברים המופלאים שהדמות מסוגלת לעשות - רמת הפעילות של הגיבור מזכירה את הנסיך הפרסי, מלבד האפשרות להלך על קירות ישרים.
הממשק משלב היטב בין השימוש בעכבר ובמקלדת, כשהגלגלת משמשת לקביעת מהירות התנועה, החל מעמידה, דרך הליכה עד לריצה. הריצה די ריאליסטית, וכנראה שהגיבור לא בכושר, כי אחרי ספרינט קצר הוא נעצר ומתנשף. עד כה מדובר בממשק יעיל, אך הוא נופל בנקודת הכשל הכי מסוכנת למשחק פעולה מגוף שלישי: תנועת ומיקום המצלמה.
אומנם, השליטה בציר הגובה של המצלמה נתונה בידיכם על ידי תנועת העכבר, אבל לפעמים היא נתקעת בזוויות שלא מאפשרות להילחם ביעילות. באחת הפעמים נלחמנו בשלד עטוי קסדה באיזו פינה אפלה, והמצלמה התעקשה להיקבע בזווית של אותה הפינה - כך שלא ראינו מהיכן תוקף השלד. רע מאוד.
המשחק ליניארי וחוזר על עצמו
ב-Shade קיים גם מצב של גוף ראשון, שמאפשר לכוון את האקדח באמצעות כוונת, אבל הוא איום ונורא כשמדובר בנשק של קרב קרוב, שמשמשים במהלך רוב המשחק.
אם תהיה זו חרב קסמים שתקבלו מאחד המלאכים או נשק שתחרימו מהאל-מתים, כמו חרבות, אלות וגרזנים, את כולם קשה לכוון מנקודת מבט מגוף ראשון. המבט מגוף ראשון אינו יעיל גם כשמגיעה השעה לזנק מעל לתהומות. בסך הכל, הוא כמעט ולא סייע לנו.
Shade סובל מנחיתות לעומת משחקים אחרים בז`אנר, וזאת, מכמה וכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא שהמשחק נורא ליניארי. אתם תתקדמו דרך שטחים פתוחים, תהרגו אל-מתים, תיכנסו לחדרים ולכוכים חשוכים ותהרגו שם אל-מתים חזקים יותר. וכך, חוזר חלילה לאורך כל המשחק.
הסיבה השנייה היא האווירה, שאינה מפחידה מספיק. נכון, יש מתים מהלכים ושלדים עם קסדות עתיקות וניצוץ מרושע בעיניים - אבל זה לא מספיק, ראינו כבר דברים כאלה אלף פעמים. ונכון, השדים שתפגשו בשלבים מאוחרים הם גדולים, חזקים וקצת יותר מפחידים - אבל עדיין לא מספיק.
ואם כבר הזכרנו אימה, אלמנט ההפתעה של האויבים שמזנקים כמעט ולא קיים. אפשר כמעט לנחש מתי יקפוץ מישהו מאחורי שיח או לחליפין, ברגע שתרימו איזה חפץ בר חשיבות, מיד יבוא מישהו להסביר באדיבות שלא הייתם צריכים לעשות את זה. במקרים של האויבים החזקים יותר, בכלל אין סיבה לדאוג - המשחק טורח להכריז על בואם באמצעות סרטון מעבר קצרצר. זה, כבר ממש טפשי.
בינה מלאכותית מעליבה
העדר מרכיב ההפתעה אומנם מעורר רוגז אבל האינטליגנציה המלאכותית של המשחק פשוט מעליבה. אם ההופעה של היריבים צפויה, צורת ההתקפה שלהם צפויה עוד יותר. לכל יריב יש מספר מהלכים קבועים אותם ניתן ללמוד כבר אחרי קרב אחד או שניים. יתרה מכך, כנראה שלמתים באמת השכל נרקב. הם ירוצו ישר אליכם וכמעט יתחננו שתהרגו אותם.
לאבירים השלדיים ולדמונים החזקים יותר יש דפוסי פעולה מעט יותר מורכבים, אבל לא בהרבה. מאכזב עד מאוד. הדבר החיובי הקלוש היחיד שניתן לומר על ה-AI הוא שבתקיפה קבוצתית יעבדו המפלצות היטב ובצורה מתואמת למדי. אם הם באים במספרים, הם מסוגלים לעשות חיים קצת יותר קשים.
עולמות המלאכים נראים בסדר מינוס, הנסיעות אל העבר והשחזורים ההיסטוריים לא רעים. הגרפיקה סבירה אך נראית מיושנת לעומת משחקי פעולה עתירי גרפיקה נאה ונוצצת. המודלים של הבניינים נראים סבירים, כך גם המשטחים והטקסטורות. אפקטי התאורה, בייחוד אלה של החרב הקסומה שמאירה את סביבותיה ושל האש בלפידים, יפים, וכך גם הגרפיקה של האויבים.
יחד עם זאת, הגרפיקה סובלת גם מכמה חוליים, כמו פניו של הגיבור הראשי, שעשויים בגסות. הבעיה החמורה ביותר היא בעיית clipping: כך למשל עמדנו עם שתי רגלינו על פני תהום והלכנו לכל מיני כיוונים מבלי שיקרה דבר, למרות שעמדנו על אוויר.
ברמה הטכנית לא מצאנו תקלות מיוחדות, המשחק רץ יפה ויציב גם על מכונות לא חזקות. מומלץ להתקין את הטלאים מאתר החברה לפני תחילת המשחק.
הסאונד ממשיך באותו הקו של הגרפיקה: לא מזהיר, אבל לא נורא. לא היינו קונים אותו בדיסק, אבל הוא עושה את עבודתו רוב הזמן. המוזיקה די בסדר, הדיבובים סבירים אף הם (המלאך נשמע קצת תמהוני, אבל ככה זה עם מלאכים) והאפקטים הסביבתיים פועלים היטב. רעשים, לחישות, דברים שזזים בלילה - כולם בונים רקע קולי עשיר ומעניין.
כדאי לדלג
Shade אינו מהווה אתגר של ממש, או בכלל, עבור אוהבי הפאזלים. בוגרי Myst יחסלו את החידות תוך כדי זמזום נעימות. אומנם עם התקדמות המשחק החידות נעשות קשות מעט יותר - ולעיתים החידה העיקרית תהיה "לאן צריך ללכת עכשיו?" - אבל אין שום דבר שעוד לא ראינו.
הליניאריות המעצבנת של Shade מגובה היטב על ידי העובדה שלא ניתן לשמור בו. נהרגתם? חבל מאוד. חזרו לתחילת השלב. פה ושם יחכו לכם checkpoints שבזכותן לא תצטרכו לחזור הרבה לאחור, אולם הן מעטות ולא מספיקות. המשחק מורכב מכ-70 שלבים, אם כי חלקם מאוד קצרים. בגלל חוסר היכולת לשמור, המשחק מתארך ל-40 או 50 שעות משחק - תלוי כמה פעמים נהרגתם.
Shade: Wrath of Angels הוא משחק בינוני ומטה, שעל אף עלילה שיש בה מעט פוטנציאל, גרפיקה בינונית אך הוגנת, ממשק מורכב ויעיל וסאונד סביר, סובל מכמה בעיות מהותיות: אינטליגנציה מלאכותית מעליבה, אווירה לא מפחידה, תנועות מצלמה בעייתיות ובעיית clipping, פאזלים ברמה נמוכה ושמירה אוטומטית מתסכלת. אני מציע לדלג עליו ולהמשיך הלאה.
