25 השירים הגדולים של להקת Black Sabbath

גד ארז

• Black Sabbath - השיר שהגדיר טוב טוב מה צפוי המלהקה הזאת כבר בתקליט הראשון. הנסיבות לשיר, כרגיל, מוזרות לחלוטין אבל האווירה, הפעמון ברקע, השירה של אוזי. השיר פשוט בא ליישר קו עם כל מי שמאזין - אנחנו כבדים, אנחנו אפלים, זאת לא עוד להקת בלוז רוק או להיטי Top 40.

• Supernaut - הסאונד של איומי בשיר הזה מקדים את זמנו ב 25 שנה ומזניק את השיר לקלסיקת רוק כבד.

hellford

• Sabbra cadabra - שיר שלדעתי הכל בו מצויין, עבודת גיטרה מצויינת של טוני איומי, הסינתיסייזרים שנכנסים באמצע

והסיום המיוחד והג'אזי עם הפסנתר. אגב נראה לי שריק וויקמן עושה את הקלידים בשיר הזה, אבל אני לא בטוח.

• The wizard- איזה שיר! אמנם שיר פשוט, חף מסולואים גדולים אבל כמה ביצים יש לשיר! הזה והמפוחית האדירה של אוזי! אוזי בשיר הזה נשמע מגניב לגמרי, בכלל כל השיר הזה משדר לדעתי שהלהקה מברמינגהם התעשייתית והקודרת ולא מלונדון המצוחצחת וההיפית.

• Snowblind - מעבר ללחן המצויין והגיטרות (הגם מצויינות) יש כאן מילים מצויינות שמדברות על ההתמכרות לסנוו ואוזי מוכיח כאן שחוץ מלצעוק הוא גם זמר לא רע בכלל בשירה רגועה יחסית 

Ronets

• Sabbath Bloody Sabbath - אחד השיאים של הלהקה. אני אוהב את שינויי הכיוון וההפתעות שהשיר חובק בתוכו, זה מתחיל בדיסטורשן עצבני, עובר לפזמון מלודי וחמוד ואז בא הקצב של שני הבתים האחרונים שמקפיץ וסוחף בטרוף חושים, פשוט לצעוק מכל הלב, לקרוע עם אוזי ת'נשמה.

• War Pigs – הפתיחה הקודרת, הסירנה העולה ויורדת, המילים הכ"כ אקטואליות...פשוט לשיר אותם בפסטיבל השלום ובכל הפגנה למען השלום....Tony Iommi ו Geezer, רב המשרתים, בעבודה צוות נפלאה על הגיטרות (אבל בעיקר איומי) הקלאסי של הקלאסיקה, להישפך להימרח ולהתענג על השיר והגיטרות.

bish

• Sweet Leaf - בגלל הלופ של השיעול בהתחלה, בגלל הסולו שתמיד מזכיר לי משהו חסידי קצת ובגלל שזה שיר ענק.

• Fairies Wear Boots - שיר ענק, אחלה קצב, תמיד חשבתי שיש כאן איזה רמיזה להומוסקסואלים ואורח חייהם, תקנו אותי אם אני טועה.

colder

• Planet Caravan - מטרת השיר השלישי ב"פרנויד" הוא להרגיע את המאזין אחרי האפוקליפסה והפרנויה שהוא קיבל משני השירים הראשונים .בלק סאבת' עושים זאת בעזרת שיר פסיכודלי שקט וג'אזי שלוקח את המאזין להפלגה בחלל עם המילים היפות וההזויות שלו.
  
  אני אוהב את השיר כי הוא כל כך שונה מכל שאר השירים באלבום והוא יוצר אוירה מדהימה של רוגע בעזרת הקונגוס, חליל הצד והשירה היפה והעמומה של ביל וורד שעטופה במין אפקט לא ברור. השיר מסתיים בסולו עדין ויפה של טוני איומי שמראה את הצד הבלוזי שבו.

אמנון

• Electric Funeral - זה הדבר הראשון הכי כבד ששמעתי בחיי בקושי זז, כאילו צריך שמישהו יעזור לדחוף בעליה, אבל אל דאגה, עם עוצמה של פול טריילר עמוס בעליות מצומת הערבה לכיוון דימונה כנראה לא צריך. אחר כך העסק מקבל זריקת מרץ לכיוון הרוק המהיר האיומי אוסבורני , אכן לוויה מחושמלת.

• Iron Man -  הקטע שנפתח בכאילו גרעפץ וכשהיינו קטנים איך שהוא היה מתחיל כל האחיות שלי היו אומרות "איכס". שוב מתחיל כבד, ממשיך כבד ונגמר חזק ומהיר כמו שצריך ולדעתי גם מסיים את התקליט או הצד הראשון של התקליט.

rani

• War Pigs - הטוב מכולם, רוק קלאסי מענג.

• The Wizard - כנ"ל, מפוחית שכזאת, קשה להסביר איך זה משתלב כל כך טוב ברוק כבד קלאסי.

עומרי

Children Of The Grave - שיר אופייני שמתריע על הסכנה האטומית.

הסיכום של Deeper

• התקופה של אוסבורן הולידה קטעים גאוניים מדהימים. העיקר שייך למר טומי יומי שמנגן כידוע עם אצבע קטועה ועם תותב לאותה אצבע כשהוא מנגן ביד שמאל. אבל העיקר שעשה היה דווקא בהלחנה.
  הקטעים האהובים עלי הם: "Laguna Sunrise" ו "Cornucopia". קטעים מדהימים.

• החלק של אוסבורן בכתיבת מילים מדהימות לשירים "Into the Void" ו-"Sweet Leaf", הם לדעתי שירים ברמה שאוסבורן לא חזר אליה מעולם, אולי רק באחד האלבומים המאוחרים שלו כסולן : "אוסמוזיס".

• התקופה השניה שייכת ליסוד עולם המטאל דווקא באלבומים בהם לא השתתף מר אוסבורן. הכוונה היא לאלבומים עם דיו - האלבום "Heaven And Hell" והאלבום "Mob Rules".

• כשגילאן היה חלק מהשחורים היתה שבירת שיאים של ווקאליות בעיקר בשיר "Disturbing the Priest" ו- "Zero the Hero".

• אצל דיו זה "Children Of The Sea" ו "Lonely is the Word".

• עם יתר הזמרים אולי השיר "The Shining" עם טוני מרטין.