על רקע דתי

שישה פרסים גרף "ההסדר" של יוסף סידר בטקס האוסקר הישראלי האחרון: השחקן הראשי הטוב ביותר (אקי אבני), השחקנית הראשית הטובה ביותר (טינקרבל), הצילום הטוב ביותר (עופר ינוב), העריכה הטובה ביותר (טובה אשר), והסרט הטוב ביותר (מפיקים: דויד מנדיל ואייל שיראי). עם כמות פרסים כזו, תואר "המנצח הגדול של הערב" שייך לו ללא עוררין. אז על מה בעצם כל הבלאגן? או יותר נכון, האם יש בכלל סיבה להתרגשות? התשובה לשאלה הראשונה היא, "לא ברור". התשובה לשאלה השנייה היא "כן", בגלל אקי אבני החתיך.

מזריקים אקשן לדת

הסרט מספר את סיפורו של מנחם (אבני), קצין בצנחנים שכולם מאוד גאים בו. רווי בתחושת שליחות לאומית הוא מקבל הצעה להקים פלוגת בני ישיבות, בעידודו המאסיבי של הרב שלו (אסי דיין), והופך גם אותה לסיפור הצלחה. במהלך הסרט הוא מגלה, לאט מדי, שהרצונות שלו עצמו הולכים לאיבוד בתוך עננת האידיאולוגיה האופפת אותו מכל עבר. הוא מאוהב במיכל (טינקרבל), בתו של הרב הכריזמטי, אבל היא עומדת להתחתן, שוב בעידודו המאסיבי של הרב הכריזמטי (כבר אמרנו 'מאסיבי' ו'כריזמטי'?) עם תלמיד ישיבה אחר, פיני (עידן אלתרמן), תלמיד חכם מבריק וחברו הטוב של מנחם. הסאגה הדרמטית הזו מקבלת תפנית לא ברורה לסרט אקשן במחצית השנייה של הסרט עת השב"כ מתחיל לחשוד במנחם שהוא שייך להתארגנות מחתרתית והוא נאלץ, תוך כדי מסע כומתה מפרך, להוכיח את חפותו.

למרות שחלקו השני של הסרט פחות טוב מהראשון, למרות שאקי אבני לא ממש מצליח להשתחרר מדמות המ"פ ב"טירונות" - אם כי פה הוא מתייסר הרבה יותר - ולמרות התפקיד ה"רזה" מדי שתפרו לאסי דיין, שהדקות המעטות בהן הוא משחק את הרב מלצר מעלות את הסרט לגבהים חדשים, כדאי ללכת לראות ולו רק בשל הברקת הליהוק הבאה- טינקרבל בתור דוסית. מי היה מאמין שסרט שלם יעבור עליה (ועלינו) ללא חשיפת טפח שלא לדבר על טפחיים. חוץ מזה, הנושא חשוב מאין כמותו.

קירוב לבבות במחיר כרטיס קולנוע

"ההסדר" הוא סרט על דתיים שמיועד לחילונים. הם יושבים באולם, "נחשפים" לעולם ותרבות לא מוכרים, מדי פעם מהנהנים כי הנה הם מכירים את המזמור הזה, הכל נראה להם מצד אחד שייך ומצד שני זר ומנוכר, הבגדים, השפה, אורח החיים ןההתלבטויות. אחרי שעה וחצי הם יוצאים מהקולנוע ויכולים לומר שעשו משהו למען קירוב הלבבות בעם, ועוד שילמו עליו פחות מחמישים שקל כולל הפופקורן.

ובעניין קירוב הלבבות פנינו לרב מיכאל מלכיאור, השר לענייני חברה ותפוצות במשרד רה"מ. "שמעתי הרבה על הסרט ולאחת ההקרנות המיוחדות שהיו בסינמטק ירושלים, הלכתי עם אישתי. באופן כללי חשבתי שהסרט עשוי טוב, ודי הופתעתי שהקולנוע הישראלי הצליח לעשות סרט כזה", הוא אומר.

- זאת מחמאה?

"כן. הייתי מאוד עייף באותו ערב. שעה לפני כן חזרתי אחרי ביקור של 18 יום ב- 11 מדינות ויש לי נטייה להירדם בסרטים, והנה, בסרט הזה זה לא קרה ומבחינתי מדובר בהישג גדול. הסרט הצליח לרתק אותי מהרגע הראשון ועד לרגע האחרון. הוא נוגע בכל הדברים שנמצאים ברומו של עולם עבור החברה הישראלית, הוא נוגע בנושא חשוב של יחסי רב ותלמיד: האם התלמיד כפוף לרב בשאלות שהם לא הלכתיות? שאלות לגבי דברים חשובים בחיים כמו אהבה. ומעבר לכך ישנה גם האמירה הכללית יותר שניתן למצוא בסרט - לאן תוביל אותנו הקיצוניות הדתית, משני הצדדים ומה יקרה כאן במזרח התיכון אם הסכסוך יהפוך מלאומי-טריטוריאלי לסכסוך על רקע דתי?"

- בני הישיבות לא יוצאים הכי טוב מהסרט. קיצונים, לא מפעילים שיקול דעת עצמאי. זה לא הפריע לך כשצפית בסרט?

"הסרט מציג פן אחד של המציאות בישיבת ההסדר. הייתי כמובן מעדיף שהכיוון יהיה כזה שהתלמידים רק מתייעצים עם הרב, שבסופו של דבר כל אחד מהם אחראי לעצמו וכלפי בורא עולם. הרב לא פוסק כמובן בעניינים כאלה, כמו השקפת עולם. מהבחינה הזאת יש סיכון בסרט, כלומר, רואים את פוטנציאל הסיכון שטמון במסגרת הזו, אבל פוטנציאל הסיכון הזה קיים לא רק במסגרת הדתית, הסיכון קיים בכל אדם שלא חושב בדרך עצמאית. ישיבת ההסדר בנויה במבנה היררכי מסויים, ובעצם כל היהדות בנויה על הקשר שבין הרב והתלמיד, קשר חם, הדוק, דינאמי. אין ספק שהאחריות פה היא על הרב לא לנצל את הכריזמה שלו לתחומים לא לו".

- מה שלא קורה בסרט. הרב מלצר מתערב בכל נושא כמעט, כולל נישואין.

"נכון שבשאלת האהבה הרב מתערב אבל את האקט המחתרתי עושה התלמיד שלו על דעת עצמו ולא מערב אותו".

- אתה מתייחס לסרט כאילו כל הצופים בו ידעו להבחין שמדובר בפן אחד של המציאות הדתית, שלאו דווקא מתרחשת בשטח. ברור לך שלא זה המצב ושהסרט מייצג משהו עבור החילוני הממוצע.

"הסרט מתאר לאן המצב יכול להגיע וחשוב שהנושא הזה עולה לדיון ומקבל את הביטוי התרבותי בצורת סרט, לכן אולי אני לא מתרגז על דרך ההצגה של הנושא".

הרב מלכיאור מספר שגם הוא בוגר ישיבת הסדר, ישיבת "הכותל", אבל המצב בישיבות הללו השתנה מאוד מאז תקופתו: "הרבנים הכריזמטים הם תופעה חדשה שהגיעה כמענה לבני הנוער של היום, שלא מחפשים להיות תלמידי חכמים אלא מחפשים רב צעיר וכריזמטי שיכול להבין את הבעיות שלהם. המצב הזה מאוד בעייתי בעיני כי פעמים רבות הטיפוסים של הרבנים האלה נסחפים וכבר לא יודעים במה כן להתערב ובמה לא".

- מה אישתך חשבה על הסרט?

"גם היא מאוד אהבה אותו. היה ערב מהנה".