עודני ילד

כשהתבקש הראל סקעת לבחור איזה דמות הוא יעטה בפסטיגל הממשמש שיוקדש הפעם לאגדות, הוא בחר כפיטר פן – הילד שמסרב להתבגר. וזה לא מפתיע: כזכור, סקעת בן ה-23, ילד נצחי בעצמו, העדיף לשיר בספיישל שנות ה-70 של "כוכב נולד 2" מכל להיטי הסבנטיז דווקא את השיר "עודני ילד". "כולם קוראים לי פיטר פן מאז שהייתי קטן", הוא מגלה. "זה סיפור ודמות שאני נורא אוהב. מאז שיש לי פלאפון, כתוב לי בצג שלו פיטר פן במקום הראל. חגית נדרי שלמדה איתי בתיכון ואף היא השתתפה ב'כוכב נולד' קראה לי פיטר ואני קראתי לה טינקרבל.

"יש משהו יפה בלא לרצות להתבגר, כי להתבגר אנחנו נתבגר אם נרצה או לא נרצה, במיוחד במדינה שלנו שבה קורים כל כך הרבה דברים, כמו פיגועים, שמבגרים אותנו כל יום בעשר שנים. לכן אני מטפח גם את הילד שבי. בכלל, יש באישיות שלי שני הפכים: מצד אחד אני מאוד בוגר ומתחבר ל'בדידות', שאנסון ישן עם מילים מאוד קשות, ומצד שני, הילד שבי פורץ החוצה כל הזמן. אני אוהב לשחק על ההפכים האלה".

סקעת היה סוג של ילד פלא ("הייתי גם סוג של חיה – קופץ כל היום ופותח את הראש פעם בשבוע, והמצח שלי מפוצץ מצלקות"), שהחל להופיע מגיל שש והשתתף בכל מיני פסטיבלי ילדים מקומיים. אבל בפסטיגל, גולת הכותרת של חנוכה, הוא לא זכה להופיע. "רציתי להשתתף, אבל אני לא זוכר למה זה לא יצא", הוא אומר. אז הנה הוא משלים חסך ובפסטיגל 2004 בחנוכה, סקעת ישיר את "לעוף" שכתבו לירון לב ודורון מדלי והלחין אוהד חיטמן. "זה שיר קצבי על חלומות של ילדים", הוא מגלה. "לעוף מבחינתי זה דימוי של חלומות ואשליות. היה חשוב לי שזה לא יהיה שיר פסטיגלי מדי, קיטשי מדי, אלא שיר עם תוכן, שיהיה מרגש".

בפסטיגל יאלץ סקעת להתמודד שוב מול הראל מויאל, האיש שגזל ממנו במפתיע את הבכורה בגמר "כוכב נולד 2" בניצנים. "היחסים בינינו מצויינים. אנחנו חברים טובים ואנחנו מבלים ומופיעים יחד", מעיד סקעת. "אנשים מנסים לייצור הרבה מתיחויות ביננו, למשל עיתונאים שהופכים ומשנים התבטאויות שלנו. אני למשל אף פעם לא נקטתי עמדה לגבי התוצאות הסופיות ולא טענתי שהיו זיופים. אמרתי רק שאני מאוד מקווה שהשמועות לא נכונות לגבי ההאקרים והעברת הקולות. חוץ מזה, אני לא מרגיש שאני מתחרה עם הראל בפסטיגל. פסטיגל זה כיף, לא תחרות".

לראיון הוא מגיע הישר מפגישה עם מויאל: הם השתתפו בצילומי תוכנית הבישול "שיעור פרטי עם אהרוני" בפרק מיוחד לחנוכה. "שרנו שירי חנוכה ובירכנו על הנרות והכנו סופגניות", הוא מדווח. סקעת שגדל על המטבח העיראקי-תימני, מגלה שהוא אוהב מאוד לאכול בשר וגבינות. "הסבתות שלי עדיין מכינות אוכל מסורתי, ובבית של הוריי יש אוכל יותר מודרני".

חווית "כוכב נולד 2" טילטלה את חייו של סקעת ושינתה אותם לחלוטין. "התוכנית הפכה את חיי המקצועיים להרבה יותר קלים ופתחה בפניי דלתות. חסכתי לעצמי המון תלאות שאולי הייתי צריך לעבור. אבל אני לא תמיד מעריך דלתות שנפתחות בקלות, כי אני אדם של עבודה קשה וחשוב לי תמיד להוציא את המאה אחוז מעצמי. חובת ההוכחה עלינו עכשיו מאוד גדולה. אנשים חושבים שהגעתי לתוכנית כבר כוכב, שזאת מחמאה מצד אחד, אבל זה לא כל-כך נכון.

"הגעתי לתוכנית הרבה יותר בוסר ממה שאנשים חושבים. במהלך הצילומים התפתחתי והתבגרתי. אני למעשה הייתי הפחדן מכל המתמודדים. כיום אני מעריך את מה שיש לי ולא שוכח מאיפה באתי. אנשים אומרים לי: 'הראל תעריך יותר את עצמך, הרי כולם אוהבים ומעריכים אותך', אבל בשבילי זה לא אומר דבר. רק אחרי תקליט או שניים אני אוכל להגיד 'או.קיי, אני מבוסס, מכירים אותי'. 'כוכב נולד' היא מקפצה מאוד גבוהה שיכולה במהרה להפוך לתהום".

איך אתה מתמודד עם התהילה שהתרגשה עליך פתאום?

"זה קשה מאוד. בגלל שאני מאוד עסוק אין לי הרבה זמן להקדיש לנפש ולהתמודד עם דברים וריגושים שאני חווה – ממפגש עם יוצרים שכל החיים הערצתי ועד התמודדות עם שקרים שכתבו עלי בעיתון, ושטוענים שהייתי עם זאתי, והייתי עם זה, ועם כל העולם בערך, דברים שלא היו ולא נבראו. מנסים ליצור עלי כותרות כל הזמן. בתור בן אדם שמאוד קנאי לפרטיות שלו, פתאום להתמודד עם מצבים כאלה, זה מאוד קשה.

"כמעט לא נשאר לי זמן לאהבה, וכשאני כבר מגיע הביתה בלילה אני נורא עייף. יש שיגידו שאלו צרות של עשירים. אלו בהחלט צרות טובות. כל בוקר אני מודה להוריי לאן שהם הביאו אותי, ועל הכוחות שהם נתנו לי. בזכותם הצלחתי להתמודד בתקופת 'כוכב נולד' ולא נשברתי".

ואיך מתמודדים עם גילויי ההערצה?

"יש אנשים שחושבים שאני טוב מדי, כי אני לא מסוגל להגיד 'לא' למעריצות. אני מעריך אותן על מה שהן עושות בשבילי. להיות מפורסם זה סוג של דואט. לפעמים, כשמעריצות מחכות לי מחוץ לבית, אני מכניס אותן, מארח ומקשיב להן. כמובן שאני חושב פעמיים אם ללכת למקום הומה אדם, ואם זה לא ממש בוער אני לא הולך".

קיבלת עזרה מקצועית?

"לא, וזה חבל. אני רגיל להתמודד ולעבור הכל לבד. חוג חברי הנשמה שלי מאוד מצומצם. אני הפסיכולוג של עצמי. לאורך השנים זה הצליח לי, עכשיו אני פשוט לא עומד בעומס של הפגישות שלי עם עצמי. מאוד בא לי להתייעץ עם אמנים אחרים ולא לחוות הכל לבד".

אחרי הגמר של "כוכב נולד" סקעת לא חזר ללימודים ב"בית-צבי". הוא עסוק בהופעות בכל מקום, מקניונים ועד דיסקוטקים. "אני לא מאלה שאומרים 'אני לא מופיע פה, אני לא מופיע שם'. אפילו הופעתי בחתונה אחת, ומיד היו על זה קטעים בעיתונים. אבל זה לא מעניין אותי, כי זאת היתה חתונה של אנשים שהיה לי חשוב להופיע בה. יש לי גבולות מסויימים. למשל, הייתי צריך להופיע באירוע והתברר לי שבעצם הזמינו אותי למסיבת כיתה של ילדים, אז ביטלתי את ההופעה".

עיקר זמנו מוקדש כעת לעבודה על תקליט הבכורה. "זה כל עולמי כרגע", הוא אומר. "אני מעדיף להתמקד במוזיקה עכשיו. התחלתי לאסוף חומרים. אני רוצה לאסוף כמה שיותר, כדי שמה שייבחר בסופו של דבר יהיה הכי טוב. אני עובר על ספרי שירה, זה משהו שמאוד נכנסתי אליו חזק בזמן האחרון. לאחרונה התחלתי גם לכתוב בעצמי. אני חושב שבגלל ההתבגרות שעברתי ובגלל שחוויתי דברים, הפכתי ליותר בוגר וזה מאפשר לי לכתוב.

הכיוון שלי ממשיך את מה שהתחלתי ב'כוכב נולד' – טקסטים שונים, לא פשוטים, פחות מדוברים, פחות בשפת היומיום. אנשים שקראו טקסטים שלי לא האמינו בהתחלה שאני כתבתי אותם. למשל, כתבתי את השורה: 'תהום של אהבה שונה, יודע זמן לסגור שער, תדעי אוהב אותך בצער'. אני נורא אוהב לשיר דימויים ומטאפורות שמעשירים את הדמיון ומעוררי מחשבה, למשל 'הנני כאן' – אף אחד לא ידע שמדובר בשיר על ירושלים, חוץ מהמבוגרים".

והכיוון המוזיקלי?

"אני מושפע מהמון דברים. אני שומע הכל: ממריה קארי וויטני יוסטון ועד שרית חדד ואייל גולן, מרמי קליינשטיין ועד עמיר בניון. אני גם אוהב מוזיקה ספרדית. אני גם שומע את 'היהודים' ו'הדג נחש'. הדיסק שלי לא יהיה כולו סטייל השיר 'בתוך'. יהיה בו משהו עכשווי יותר, עם קריצה".

סקעת גר כיום בדירה שכורה ברמת-גן. בשעות הפנאי הספורות הוא קורא, רואה סרטים ונפגש עם חברים. "אני לא רואה הרבה טלוויזיה, אני רק מכור למוזיקה. זאת התמכרות קשה שממלאת אותי. זאת אהבה שטבועה בי ומשתלטת עלי, ויוצאת בכל דבר שאני עושה בחיים. כדי לממש את אהבת השירה שלי ולהיות על במה, אני אעבור דרך מורכבת, שבמהלכה אפצע בדרך, אפול, ולא תמיד אצליח. אבל אני כמו מסונוור, לא ארגיש דבר, כי זאת האהבה הכי גדולה בעולם".