לתפוס את החתן
קייל לאודר רק בן 24, נשוי לאריאן צוקר ומשחק כבר ארבע שנים ב"ימי חיינו". את ראש השנה, למשל, הוא חגג אצל חמו וחמותו, ובכלל הוא אוהב כל מה שקשור ביהדות
עלילותיהן של אופרות הסבון שופעות זוגות אוהבים, אבל לפעמים הזוגיות הזאת עוברת גם לחיים האמיתיים. זוג הסבון המלכותי החדש של אמריקה - קייל לאודר ואריאן צוקר - נפגש על הסט של "ימי חיינו", למרות שלא חלק סצינות משותפות, והשניים חוגגים כבר שתי שנות נישואין.
קייל, 24, משחק זו השנה הרביעית את בריידי בלאק, בנם של ג'ון ואיזבלה בלאק, אחת הדמויות המועמדות לתואר מרדן השנה. הוא נולד בסנט לואיס שבמיזורי, ובגיל שש עבר עם משפחתו לפלסנטוויל שבניו יורק. הוא הצטיין באתלטיקה במהלך לימודיו, ואף היה חבר בנבחרת הריצה האמריקאית. עם סיום התיכון נרשם ללימודי דרמה באוניברסיטת סירקיוז. הוא הספיק לככב בכמה פרסומות, עד שהגיע לאודישן ל"ימי חיינו", ולמרבה ההפתעה התקבל מייד לסידרה - תופעה נדירה אצל שחקן המגיע לראשונה בחייו לאודישן.
תחומי העניין שלו אינם מצטמצמים למשחק. בין יתר עיסוקיו, שירה במשך שש שנים במקהלה. "תמיד ניסיתי להיות אדם אקטיבי", הוא מעיד על עצמו. "בכל מקום ניסיתי להיות הכי טוב. המזל שיחק לי, כי גדלתי בעיר קטנה שהיתה די קרובה לעיר הגדולה, ניו יורק".
איך היה המעבר ללוס אנג'לס?
"המספר העצום של האנשים שגרים שם הפתיע אותי. נכון, גם בניו יורק גרים מיליונים, אבל שם אף אחד לא משתמש באוטו כדי לזוז ממקום למקום. כאן התנועה נוראית. קיבלתי הלם תרבותי. למרות הכל זה המקום שאליו הייתי צריך להגיע. כאן הכל קורה. הייתי גם מוקף באנשים שהיו נחושים להצליח כמוני, והייתי צריך לפתח את יצר התחרוות שלי".
אתה מרגיש שיש לך יותר מזל או כישרון?
"צריך את שניהם. היה לי מורה בניו יורק שאמר שההצלחה תלויה בהזדמנות שאתה מקבל. אני מאמין שאתה קוטף את ההצלחה ברגע שאתה מוכן לה. אבל אין ספק שבעיר הזאת זקוקים למזל. יש לי עדיין חברים מוכשרים רבים בגילי, שצריכים לעבוד קשה רק בשביל להגיע לאודישן הראשון".
איך הגיבו ההורים ביום שהודעת שבחרת במשחק?
"הם הסתכלו עליי כאילו אני משוגע. השוק שלהם היה טוטאלי. אבל ייאמר לזכותם שהם תמכו בי מההתחלה".
על מה מבין העיסוקים היה לך קשה לוותר?
"הייתי אתלט כל חיי, והיו לי חלומות גדולים להיות מקצוען. שאלתי את עצמי אם להיות ספורטאי או שחקן, והייתי צריך להיות כן עם עצמי".
אתה לא מרגיש שהתבגרת מהר מדי? אתה כבר נשוי.
"וואו, שאלה קשה. לא מעט אנשים קרובים שואלים אותי את זה כל הזמן. השורה התחתונה קשורה לערכים. אני מאמין בשותף לאורך החיים, אני מאמין בבית לחזור אליו, וזה גם חלק מהמסע. ניסיתי לצאת למסיבות עד שעות הבוקר המוקדמות, כמו שאולי בני גילי צריכים לעשות, אבל שנאתי את זה. מצאתי את אהבת חיי, והחלטתי שאני קופץ על ההזדמנות. אני לא מאלה שאוהבים לבזבז הזדמנויות פז. החברים שאלו אותי: אתה בטוח? ואת התשובה אני שואב מהוריי, שנשואים באושר כבר 35 שנה".
בכל זאת, יש פער של שש שנים בינך לבין אריאן. זה מורגש?
"אענה לך בקלישאה שגיל הוא רק מספר. אולי לאריאן יש יותר ניסיון, אבל בסך הכל רצינו לעשות אותם דברים ביחד, וגיל לא היה הנושא. אי אפשר לשים גיל על רגשות של אדם, ועם אותם רגשות הלכנו עד הסוף".
אתה לא פוחד מסטיגמה של שחקן באופרת סבון?
"לדעתי, הסטיגמה הרווחת נעלמת. לאט לאט רואים יותר כוכבי סבון משחקים בפריים טיים ובקולנוע. המפיקים שמים לב יותר לתכונותיו של השחקן, כאשר בעבר כל מה שראו בנו זה את העובדה שאנחנו שחקני סבוניות. כן, אנחנו קורבנות של הז'אנר, ויחד עם זאת, אסור לשכוח שסבונייה היא הג'וב הכי טוב בטלוויזיה. אתה שחקן קבוע, יש חוזה ארוך טווח ואתה מקבל משכורת כל שבוע. די מפחיד לעזוב את התוכנית, כי אין לך שום ערבות שתקבל הצעות אחרות, גם אם הרצון הטבעי שלך, כמו של כל שחקן, הוא לעשות גם דברים אחרים".
ושאלת המחץ: איך זה להיות נשוי לגברת יהודייה?
"למדתי כל כך הרבה. יש המון קסם ביהדות. אני אוהב את החגים המיוחדים, ראש השנה, חנוכה, פסח. לכל חג יש סיפור שמחבר ומקשר, ואני אוהב ללמוד על זה ולאכול את האוכל הקשור בחג. בראש השנה אנחנו אצל ההורים של אריאן".
ישראל מפגרת בשלוש שנים בשידור הסידרה. אצלנו אתה מופיע בכיסא גלגלים. יש לך מה לומר לאומה לגבי ההמשך?
"אני יודע שעכשיו בריידי בלאק הוא לא מהדמויות האהובות עליכם, אבל אני יכול להבטיח שמהצב ישתפר. אם תהיו סבלניים מספיק, הוא יהיה בסוף אחת הדמויות האהובות עליכם, תסמכו עליי".
