מכירת אופטיקת הלפרין: הכל נשאר במשפחה

רשת אופטיקה הלפרין היתה תמיד עסק משפחתי מאוד. בראשית הדרך אף התעקש מייסד הרשת, הרב רפאל הלפרין, כי כל אחד מהסניפים ינוהל על-ידי בן-משפחה. לכן, כשהגיע הרב הלפרין לגיל 80 והחליט למכור את הרשת, אין פלא שהוא בחר להשאיר את העסק בתוך המשפחה המורחבת.

הרוכשים, בני משפחת אלישיוב, קשורים למשפחת הלפרין בקשרי משפחה. בנו של רפאל הלפרין, דוד, נשוי לבתו של שלום אלישיוב, אחיו של דוד אלישיוב, המנהל את עיסקי המשפחה. הקשרים המשפחתיים הטובים של משפחת אלישיוב לא מסתיימים בכך: דוד אלישיוב (94) הוא גיסו של לב לבייב (אשתו, בת שבע, היא אחותו של לבייב).

הרוכשת, משפחת אלישיוב, היא אחת ממשפחות היהלומנים העשירות בישראל. המשפחה היא בעלי חברת היהלומים השלישית בגודלה בארץ, אל.אי.די, המייצאת בהיקף המוערך ב-250 מיליון דולר בשנה.

בני משפחת אלישיוב, כמו לבייב, הגיעו לארץ מטשקנט כילדים עם אביהם, יוסף, שאיננו פעיל היום בעסקי המשפחה.

המשפחה נכנסה לתחום היהלומים, אף שלא היה לה בו רקע קודם. עד לפני כ-10 שנים היו בני משפחת אלישיוב ולב לבייב שותפים בעסקים. בשנת 1994 פורקה השותפות, ומאז ועד לפני כחודש היו בני משפחת אלישיוב שותפים בעיסקי יהלומים עם משפחת מאירוב מלוס-אנג'לס, שעלתה לישראל ב לפני מספר שנים.

לפני כשבוע נודע כי אל.אי.די סגרה את משרדיה הוותיקים בבורסה ליהלומים ברמת-גן ומעבירה החל מ-1 בינואר את כל פעילות הייצור שנעשתה במלטשותיה בארץ להודו, שם עלות הליטוש נמוכה יותר. עם ההחלטה על העברת פעילות הייצור להודו פורקה השותפות עם משפחת מאירוב.

להודו במטוס פרטי

מי שמוביל את עיסקי המשפחה הוא דוד אלשיוב. באחרונה, עם העברת הייצור להודו, הוא רכש מטוס פרטי, שישמש אותו בטיסותיו לחו"ל ויאפשר לו להגיע לשבתות בישראל. אלישיוב נמנה עם מספר מצומצם ומיוחס של יהלומנים ישראלים שהם בעלי סייט (הקצבה של חומר גלם) ישירות ממונופול היהלומים הבינלאומי דה-בירס.

ב-2000 החליט אלישיוב לנסות את כוחו שוק ההון. עד אותה שנה הוא החזיק בחברת ג'ולקס תכשיטים, שהתמקדה ביצוא ובמסחר בתכשיטים בארץ ובחו"ל. אולם ב-2000 מכרה החברה את מלאי התכשיטים שברשותה ועברה לעסוק בתחום חדש לחלוטין - ייזום עסקים ומסחר בעיסקאות עתידיות במט"ח. שמה גם שונה לג'ולקס שוקי הון. היום עוסקת החברה במסחר במניות המעו"ף. אלישיוב מחזיק בשליטה בג'ולקס (58%) באמצעות אל.אי.די ומשמש יו"ר ומנכ"ל חברה. אחיו, שלום אלישיוב, הוא יו"ר החברה ואחותו, רבקה קייקוב, היא דירקטורית בחברה.

ג'ולקס לא הניבה לאלישיוב הרבה נחת בשנים האחרונות, בלשון המעטה. ב-4 השנים האחרונות היא הפסידה קרוב ל-50 מיליון שקל. החברה, כמו חברות אחרות הפועלות בשוק ההפכפך של מדד המעוף, ידעה רבעונים של רווחים וגם רבעונים ושנים רעות ביותר של הפסדים כבדים. אם ב-2000 היא עוד רשמה רווח נקי של 10.3 מיליון שקל, ב-2001 היא עברה להפסד צנוע של כ-400 אלף שקל. ב-2002 הימר אלישיוב נכון והחברה עברה לרווח נאה של כמעט 15 מיליון שקל.

דווקא 2003, שהיתה שנה סבירה בבורסה, הניבה לג'ולקס הפסד כבד של כמעט 47 מיליון שקל. גם 2004 לא מתנהלת לפי שעה באורך שמסב נחת לבעליה. פרט לרבעון השני, שבו רשמה החברה רווח נקי של 5 מיליון שקל, החברה מדווחת על הפסד מצטבר של כמעט 26 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

בסך הכל הפסידה החברה בארבע השנים האחרונות 48 מיליון שקל. לחברה יש היום הון עצמי שלילי של 28 מיליון שקל

והיא נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי של 32 מיליון שקל בלבד.

עם זאת נראה כי לפחות מבחינה ציבורית דוד נוהג כשורה. בתפקידו כמנכ"ל הוא אינו מושך מאז 2001 שכר מהחברה, כאשר בשנה זו הסתכמה עלות שכרו השנתית בכ-360 אלף שקל בלבד.

תורמים גדולים

בני משפחת אלישיוב בורחים מהתקשורת. בציבור החרדי הם ידועים כמשפחה של נדבנים. בין היתר, מפעילה המשפחה רשת גדולה של מוסדות חינוך בשם שערי ציון, המונה למעלה מ-80 גנים בישראל, סמינרים לבנות, ישיבות וכוללים בישראל, בארה"ב (בדנוור שבקולורדו ובקווינס שבניו-יורק) ובקנדה.

במקביל, תומכת המשפחה מדי חודש בכל הוצאותיהם של כ-1,000 אברכים בישראל. עול התמיכה גדל בשנים האחרונות, עם החרפת המצוקה במגזר החרדי והקיצוץ הדרמטי בתקציבים. כל בני המשפחה מתגוררים בבני-ברק ואף מקימים מתחם וילות מפואר בגבול בני-ברק-רמת-גן, שאמור לשמש את האחים לבית אלישיוב. אלישיוב עצמו מתגורר כיום ברחוב סעדיה גאון בבני-ברק.