מעצבי פונטים: הדור הבא
בזמן שצעירים בני גילם (18-21) מבלים בפאבים או הולכים לים, מאיר סדן, בן נתן ודניאל לוי יושבים ומעצבים פונטים. הצצה לעולם הפונטים של המחר
עם כניסת המחשב לתחום העיצוב הגרפי וההוצאה לאור השולחנית, קיבלו לידם משתמשי המחשב את היכולת לעצב את המסמכים שלהם באמצעות כלים טיפוגרפיים ופקודות, אותן ניתן למצוא במעבדי תמלילים, בתוכנות גרפיות ואפילו בתוכנות עזר קטנות.
בנוסף, גם האפשרות לבחור ולשנות גופן או משקל לפונט, הפכה לפעולה מהירה, נוחה ואינטואיטיבית למדי. הזמן עבר והביקוש לפונטים גדל.
רק לצורך תזכורת, במערכות ההפעלה הראשונות, עמדו לטובת המשתמש מספר זעום של גופנים. במקביל לעליית המודעות המקצועית לעיצוב אותיות, קיימת התפתחות דומה אצל מעצבים גרפיים, בוני אתרים (ואפילו גרפיקאים), שאינם מזוהים עם תחום עיצוב הפונטים.
אלו מנסים את מזלם בפיתוח פונט חדש שישמש אותם בעבודות, עבורן לא מצאו פתרון טיפוגרפי מתאים. לדוגמה, תלמידי בצלאל, המשתתפים בקורס "עיצוב פונט עברי" (בהנחיית מעצב הפונטים שמואל סלע), נחשפים לתחום עיצוב הפונטים כבר בתקופת הלימודים. במקביל, פועלים בשטח חובבי אותיות צעירים שלמדו בעצמם את רזי תוכנת Fontographer של מקרומדיה, והחלו לעצב פונטים באופן עצמאי, כשרובם מפיצים את הפונטים לכל דורש וללא תשלום.
מבין אותם חובבי אותיות צמחה קבוצת צעירים (שלא לומר ילדים), שגילו ענין מיוחד בנושא הפונטים, וראו בעיצוב פונט חדש דרך יצירתית והזדמנות מתאימה לביטוי עצמי. מאיר סדן, דניאל לוי ובן נתן נמנים עליהם. ביקשנו מהם להציג את אחד מהפונטים שיצרו ולספר בקצרה על תהליכי העבודה, על מקורות ההשראה לעיצוב, על אופן בחירת שמו של הפונט וכדומה.
פונט מודולר - דניאל לוי
כמו בתהליך העיצוב של פונטים רבים, כשניגשתי לעצב את "מודלר" לא ידעתי בדיוק מה אני הולך לעשות. הרעיון הכללי היה שילוב של שני סגנונות שאני אוהב: הראשון הוא "רטרו", שמושפע ממשחקי-מכונה ישנים, סרטי מדע בדיוני סוג ב' וכדומה. השני הוא "מלכודות דיו" ־ חללים שיוצרים בשלדת האות על מנת לצמצם את ריכוז ה"צבע הטיפוגרפי" במקום מסוים, ומניעת היווצרות כתמים.
החללים שיצרתי בתוך האות מושפעים מרעיון זה, אם כי בשלבים האחרונים של העבודה על הפונט הם התרחבו בצורה ניכרת ותפסו תפקיד קישוטי יותר מאשר פרקטי. ניתן לראות שאת האל"ף השארתי במעין שלב ביניים, בכך שהחלל שיצרתי בחיבור בין קו היסוד שלה (האלכסון) לבין הזרוע (הקו הקטן הימני) מצומצם מאוד, לעומת החיבור בין קו היסוד והעמוד (הקו השמאלי).
את הפתרון הזה העברתי גם לאחותה הצד"י, בחיבור בין הבסיס לקו היסוד שלה. הפונט בנוי באופן הפוך. הכוונה לכך היא שהעמודים שלו עבים יותר מהזרועות, בניגוד לאות העברית המסורתית, שבה העמודים דקים בצורה משמעותית יותר מהזרועות. בנוסף, הצורה הבסיסית של האות קשתית. זו צורה שנעשית יותר ויותר שכיחה בשנים האחרונות, ומושאלת מהאות הלועזית ה"סריפית" (בעלת התגים). סגנון זה מנוגד לסגנון העברי, שבו נשמר קו אחיד בחלקן העליון של האותיות, שהוא ה"בסיס" ממנו "נתלית" שורת הטקסט.
אני מסכים שבכך קיימת בעייתיות מסוימת, אבל אני מאמין שצריך לכופף חלק מהחוקים הישנים כדי שהאות המרובעת תתפתח. ההתקרבות לכיוון האות הלועזית, תוך שמירה על מאפיינים עבריים, יכולה רק לתרום לשיפור האות בטווח הארוך, בתקווה שעם הזמן יתפתחו צורות ייחודיות וטובות יותר.
האות שאני הכי אוהב בכל סט של אותיות היא גימ"ל. המבנה שלה הוא אקסצנטרי יחסית לשאר האותיות, ואפשרויות המשחק איתה רבות. בפונט "מודל"ר יצרתי גימ"ל שבמבט ראשון אולי נראית פחות יציבה, אך מכיוון שהפונט מיועד לכותרות, חשוב יותר שהאות תהיה בת שלדה מעניינת ומלאת אופי.
פונט שמשון - מאיר סדן
העבודה על פונט "שמשון" דמתה יותר לניתוח פסיכולוגי מאשר לעיצוב פונט, משום שהסוגיות שבדרך כלל עולות בעת תהליך העבודה "נפתרו" בתחילתו, על ידי קביעת מספר כללים שלפיהם יצרתי את האותיות: הגדרת "גריד" אבסולוטי לפיו ישורטטו הקווים, שימוש בקווים ישרים בלבד (ללא אלכסונים), מינימום "עיטורים", ושמירה על הקו הרציף העליון שנוצר על ידי שורה של אותיות עבריות.
את הכלל הרביעי קבעתי כי רציתי ליצור אות שלא תיראה "לועזית" מדי, בכך שאשתדל לשמור לפחות על מאפיין עברי מובהק אחד: הקו העליון הכמעט רצוף שמתקבל כשמסדרים אותיות בשורה. הקונספט הוא שכלול של פונט קודם, שהיה בנוי מפיקסלים, והצורה הכללית שלו היתה על בסיס ריבוע המחולק ל-16 חלקים (4 על 4 פיקסלים). הפרופורציות הסופיות היו דומות באופן מפתיע לאות "חיים", שגם היא "ריבועית" מאוד.
לקחתי את אותו ריבוע בסיסי מהפונט ההוא והוספתי לו קצת גובה, כך שנהיה מלבני (5 על 4), וכך יצרתי את ה"גריד" של "שמשון". האותיות המאתגרות ביותר בפונט היו אל"ף וצד"י, משום שהן אלכסוניות באופן מובהק.
הפתרון היה "שבירה" של האלכסון לשלושה חלקים, מה שגרם לאל"ף להיראות כמו האות האנגלית H. יכול להיות שהתקרבתי מדי למראה הלועזי, אך הפשטות הקיצונית מצאה חן בעיני והחלטתי לעשות את אותו הדבר עם האות צד"י. גם הקווים הנטויים בפונט (/) "שבורים" באותו אופן.
ראשי האותיות ו"ו, יו"ד, ונו"ן סופית הוספו כדי לחזק את המראה העברי שלהן. אתגר נוסף היה כיצד להבדיל בין סמ"ך למ"ם סופית. במקרה זה החלטתי להתקרב לסגנון ה"פיקסלי" של הפונט הקודם, וקיצרתי את הקווים הימני והתחתון באות סמ"ך, כך שנוצר "חוסר" בפינה הימנית-תחתונה של האות. כך לא עברתי על אף אחד מהכללים, כי כל הקווים ישרים, אך השגתי אשליה אלכסונית בחיסור.
לפונט זה יצרתי גם גרסאות נטויות ומשקלים קל וכבד. לאחר מכן, יצרתי גרסה בעלת פינות עגולות, שמתאימה יותר לדפוס מאשר למסך, וגרסה מיוחדת בשם "דלילה" עם פינות מחודדות. אפשר לראות, במשקלים הקלים יותר, את החיסור שיצרתי באות סמ"ך במידה קיצונית יותר, מה שמקנה לאות מראה מאוד לא שגרתי ומיוחד בעיני.
פונט שלכת - בן נתן
את הפונט "שלכת" עיצבתי ביולי השנה, באחת החופשות שלי מהצבא. את השם קיבל הפונט בגלל צורת האותיות הדומות לעלים. מכיוון שרציתי להעביר רעיון מאוד ספציפי, שקשור ליחס הפנימי בין עובי ה"גגות" (הקווים העליונים) לעובי ה"עמודים" (הקווים האנכיים), לא חשתי צורך ליצור משקלים או סגנונות נוספים.
בחרתי להציג את הפונט הזה משום שהוא הפונט האחרון ששחררתי וכמו אהבה חדשה, הוא עדיין מרגש אותי ואני הכי שלם איתו כרגע ־ זה תהליך למידה שאני עובר כל פעם מחדש: כשאני מסתכל על הפונט האחרון שעבדתי עליו, אני מוצא טעויות קטנות שמפריעות לי, וזה יוצר בי דחף ליצור משהו חדש וטוב יותר.
כמו ברוב המקרים, התחלתי מסט אותיות ריק במחשב. בהתחלה בניתי את האות רי"ש לפי הרעיון הכללי שהיה לי בראש. אותו רעיון כללי הוא מטושטש מאוד ולרוב משתנה בתהליך העשייה.
אני נותן לאותיות להכתיב את עצמן ולהפתיע אותי בכל פעם, אז נוצרת תפנית מהרעיון הכללי שהיה לי בראש והפונט מקבל צורה שלא בדיוק כיוונתי אליה מלכתחילה.
לאחר שהייתה לי האות רי"ש יצרתי את הה"א, החי"ת, הת"ו והבי"ת, שהן האותיות הקלות ביותר ליצירה, ולאחר מכן האותיות הפחות קלות ־ הדל"ת, הו"ו, הזי"ן והיו"ד. אחר כך פונים לשאר האותיות המורכבות יותר, שדורשות יותר חשיבה. האותיות הקשות ביותר בשבילי הן אל"ף, צד"י, מ"ם, פ"ה וגימ"ל, והן דורשות השקעה רבה.
בפונט הזה סגננתי את אלכסון האל"ף בדומה לפונט "פרנק-ריהל", בעוד שאת המ"ם והפ"ה רציתי לעגל כמה שיותר כדי לתת לפונט מראה "זורם". בתחילה, היה להן גג ישר ותוך כדי תהליך היצירה הן שונו למשהו עגול יותר. האות שאני הכי לא שלם איתה היא גימ"ל, שיצאה לפי דעתי מאולצת מדי. אם הייתי חוזר ועושה את הפונט שוב, הייתי מייצב יותר את האל"ף והצד"י.
פונטים נוספים בחינם ניתן למצוא באתר של ברק פלורסהיים ויעקב מנדלסון.
כתבו: דקל מועלם וערן בורוכוב.
.jpg)
.jpg)
.jpg)