חשש: חלתה בשחפת והפיצה חיידקים בתחנת משטרה
מתנדבת בתחנת משטרה חזרה מהודו, וכעבור כחצי שנה התגלה שהיא נושאת את המחלה. לאחר הגילוי החליטו בלשכת הבריאות המחוזית לערוך בדיקות לכל מי שהיה איתה במגע קרוב. 20 מהשוטרים המשרתים איתה שנבדקו, קיבלו תשובה חיובית המעידה על נוכחות החיידק בגופם, אולם קיים סיכוי קטן בלבד שמעטים מהם יפתחו את סימני המחלה
מתנדבת בתחנת משטרה שחזרה מהודו לפני קצת יותר מחצי שנה לקתה במחלת השחפת, וייתכן שהפיצה את החיידקים גם בתחנת המשטרה שבה היא משרתת.
לפני כחודש הגיעה המתנדבת לבית החולים "קפלן" ברחובות, ונחשדה כחולת שחפת. סימני השחפת הם שיעול ממושך, חום גבוה ומתמשך וירידה במשקל. האשה הועברה למרכז השחפת בבית החולים "ברזילי" באשקלון, שם עברה תבחין "מנטו", המזהה הידבקות בחיידקי שחפת או חיסון נגד השחפת שניתן בעבר. עם זאת, לא כל מי שתשובת התבחין שלו חיובית הוא חולה בשחפת.
לאחר מכן הוחל בטיפול בה, כאילו היא חולת שחפת, עד שיגיעו תשובות בדיקות המעבדה, שלוקח להן כשבועיים, בשל איטיות גידולו של חיידק השחפת. בימים האחרונים הגיעו תשובות המעבדה החיוביות של המתנדבת, לפיהן היא חולה במחלה.
נציגי המחלקה לשחפת של משרד הבריאות הגיעו לאיזור, ויחד עם רופאי לשכת הבריאות המחוזית, ביקשו מכל האנשים שהיו עם המתנדבת במגע קרוב לערוך בדיקות ראשוניות (תבחין "מנטו") לזיהוי נוכחות החיידק בגוף. בניגוד לשפעת, למשל, שחפת אינה עוברת בקלות באמצעות עיטושים, לדוגמה, אלא דורשת מגע פיסי קרוב, והמחלה מועברת רק כאשר שוהים זמן ממושך במחיצת אדם הלוקה בשחפת ריאות פעילה.
20 מן השוטרים המשרתים איתה שנבדקו, קיבלו תשובת תבחין חיובית, המעידה על נוכחות החיידק בגופם. איש מן ה-20 אינו חולה בשחפת, וקיים סיכוי קטן בלבד שמעטים מהם יפתחו את סימני המחלה. בשבוע הבא יגיעו ה-20 להמשך הבדיקות במרכז השחפת של "ברזילי", הכוללות שיקוף ריאות, שיוודאו האם יש מקום לתת להם טיפול מונע נגד התפרצות המחלה, או שמא הם נשאים "פסיביים" ותיקים של החיידק, שאין כל צורך לתת להם את הטיפול המונע.
המתנדבת עצמה נמצאת בבידוד ומקבלת את הטיפול האנטיביוטי הדרוש. היא כבר אינה מדבקת, בעקבות הטיפול. הטיפול הרפואי כולל מתן סוגים מיוחדים של אנטיביוטיקה במשך חצי שנה לפחות, בצורה עקבית. טיפול תרופתי מלא במשך שישה חודשים מרפא את החולה מן המחלה.
בכל שנה מתגלים בארץ מקרי שחפת, ויצוין כי 90% מהאוכלוסייה בישראל מחוסנת באופן טבעי מהמחלה, ואין סיכוי שיידבקו ממנה.
"אין דחיפות היסטרית"
ד"ר מיכאל גדלביץ', הרופא האיזורי בלשכת הבריאות המחוזית באשקלון, אמר ל-ynet: "ערכנו חקירה אפידמיולוגית כדי לבדוק מי היה איתה במגע הדוק וממושך שמאפשר הדבקה בשחפת. בכל מקרה של שחפת עושים את החקירה הזאת ובודקים את בני המשפחה, מקום העבודה, מוסדות לימוד, חוגים וחברים.
"אם יש הרבה במקום מסויים – אז אנחנו יוצאים החוצה אליהם ולא קובעים להם תור לבוא למרפאה להיבדק. זה מה שעשינו כאן. כ-20 יצאו חיוביים. אין חולים נוספים, וגם לא יהיו, בטח לא בשלב הזה, משום שלוקח כמה חודשים לפתח את סימני המחלה. אין כאן גם דחיפות היסטרית בתהליך, וחשוב לעשות אותו נכון ומקצועי.
"מה שיש זה אנשים שנחשדים ככאלו שיכלו להידבק. מאלו שנדבקים – יחלו במחלה עצמה רק 5% בכל שנה (כלומר: 100 איש נדבקו בחיידק – 5 יפתחו את סימני המחלה; בשנה שלאחר מכן יפתחו 5% מ-95 הנותרים את סימני המחלה, וכך הלאה). כך שהרוב המוחלט לא יפתחו את המחלה גם אם לא נעשה כלום. אנחנו רוצים שמי שצריך יעבור את הבדיקות, ומתוכם, מי שצריך שיקבל את הטיפול המונע".
"השוטרים מודאגים"
מפקד תחנת המשטרה בה שירתה המתנדבת אמר ל-ynet: "פעלתי לפי הכללים. מרגע שהתגלתה המחלה הודעתי על כך באופן רשמי למשרד הבריאות. נציגת משרד הבריאות ורופא מחוזי נתנו לי הנחיות והסבר על תהליך הטיפול באנשים שנחשפו למחלה. בנוסף, משרד הבריאות שלח מומחה למחלות זיהומיות שהירצה בפני כל השוטרים לגבי המחלה ודרך הטיפול בה. אני יכול לומר שאנשים רק נחשפו לנגיף והם אינם מוגדרים כחולים ואין כרגע סימנים למחלה".
לדבריו, "ישנה דאגה בקרב השוטרים וזה טבעי. אני מקווה שאיש לא נדבק".
